שבוע החדשנות
"בקורונה למדנו שאפשר לעשות השקעות גם בלי לפגוש יזמים"
כך לדברי אייל ניב, שותף מנהל בקרן פיטנגו פירסט בכנס כלכליסט. לדבריו, "זו היתה שנת שיא, שנה שבה השקענו ביותר סטארט-אפים מכל שנה אחרת". פיונה דרמון, שותפה כללית ב-JVP, "לא רק שמשקיעים שמו הרבה כסף להבטיח השקעות, אלא גם ראו את זה כתקופה של הזדמנויות"
"עם תחילת המגפה הבטחנו שלכל החברות שלנו יהיה כסף בקופה. הרעיון היה לתת להן 18 חודשים של אוויר. נצא אחרי 18 חודשים החוצה, כמו בסרט מלחמת העולמות שיוצאים החוצה ומסתכלים על מה שנשאר, ואז נמשיך הלאה" – כך אמרה פיונה דרמון, שותפה כללית ב-JVP, באירוע שבוע החדשנות של "כלכליסט".
לדברי דרמונד, שדיברה בפאנל של משקיעי VC בהנחיית כתב כלכליסט, מאיר אורבך, ההתפתחוית בשנה החולפת לא התנהלו כמו שצפו רבים בתחילת המגפה. "נורא מעניין להסתכל על האבולוציה של שנה שעברה", היא אמרה. "הגיע מרץ, והרבה אנשים מצאו את עצמם בבידוד. חשבנו שהעולם הולך להתמוטט על הראש שלנו, ודבר ראשון שעשינו זה הבטחנו שלכל חברות הפורטפוליו שלנו יהיו מזומנים. אף אחד לא ידע כמה זמן המשבר הולך להמשך, כמה הזנק יהיה עמוק, מה תהיה התגובה של הכלכלה, של החברה, של הצרכנים. אבל בסוף קרה דבר מטורף. אם מסתכלים על השווקים, בא עוד כסף לשוק, רואים גאות בשווקים ועסקאות גדלות. השנה הזו היתה שנת שיא מבחינת ההשקעות שהובלנו. לא רק שמשקיעים שמו הרבה כסף להבטיח השקעות, אלא גם ראו את זה כתקופה של הזדמנויות".
מימין מרב וינריב, אייל ניב, יוסי מולדבסקי ופיונה דרמון צילום: יח"צ, יורם רשף, אוראל כהן אייל ניב, שותף מנהל בקרן פיטנגו פירסט, סיפר איך 2020 חיסלה הרבה הנחות יסוד שאפיינו את תעשיית ההייטק: "למדנו שכל דבר שחשבנו שהוא בלתי אפשרי הוא אפשרי, וכל דבר שחשבנו שהוא לא היה בעצם יהיה. חשבנו שאי אפשר לעשות השקעות בלי לפגוש יזמים, למדנו שזה אפשרי. חשבנו שאי אפשר לעשות בדיקת נאותות בלי לפגוש חברות, למדנו שזה אפשרי. בעצם עשינו שנת שיא, שנה שבה השקענו ביותר סטארט-אפים מכל שנה אחרת, שנה שבה עשינו שינוי מהותי, ולמדנו שהכל אפשרי. אפשר לשנות את איך שעשינו ואיך שאנחנו רוצים לעשות דברים. גם אנחנו למדנו את זה וגם השוק למד את זה".
יוסי מולדובסקי, יו"ר ומייסד Plus Ventures, שמתמקד בהשקעה בחברות צעירות במיוחד, אמר שגם הן, למרות קשיים יחסיים, הצליחו לגייס בשנה שחלפה. "לא פשוט לגייס כסף חדש בזמנים כאלו, אבל זה תלוי למה ולמי", הוא הסביר. "יזם שעונה על כל הקריטריונים, למד במקומות הנכונים, מביא את הניסיון הנכון מהצבא ועבד בסטארט-אפים הנכונים או בחברות הגדולות, והוא בא עם משהו טכנולוגי שרלוונטי לתקופה הוא עדיין מצליח יפה מאוד לגייס כסף ואפילו מתחרים עליו. אם אתה יזם שלא עונה על כל הקריטריונים, וזה לא אומר שאתה לא יזם טוב או שהמיזם הוא לא טוב, קצת יותר קשה לגייס. הרבה מהאנג'לים שלא מהתחום ומהמשקיעים הלא-מקצועיים קצת זזו הצדה ואולי איבדו מהביטחון. הרבה מהזרים כבר לא מגיעים, כי קשה להשקיע מרחוק בסטארט-אפ קטן בישראל. זה משאיר את הסביבה למשקיעים מקומיים, שיש בזה משהו יפה ואולי פטריוטי אפילו. לא פשוט לגייס, אבל מי שטוב מגייס ומגייס יפה".
מרב וינריב, מנכ"לית קוואלקום Ventures בישראל ובאירופה, דיברה על הפעילות של המשקיעים התאגידיים בשנה שחלפה: "בתחילת המגפה חשבתי שיהיה שינוי, ובעיתונות דיברו על כך שתאגידים יעצרו השקעות, כי אנחנו נחשבים יותר שמרנים, יותר עצורים. מה שקרה השנה, כמו שקרה בכל התעשייה, הוא שהאצנו או שלפחות אנחנו באותו קצב במספר וגודל ההשקעות. עצרנו ממש לשנייה, אנחנו קרן גלובלית אז העובדים הסינים שלנו חוו את הכל קצת קודם והסתכלנו על זה, ואז כשהם יצאו אנחנו נכנסו. חשבתי שהתעשייה תואט, אבל קרו כמה דברים והרבה שחקנים חדשים נכנסו למסיבה הזו כי זו אחת התעשיות שמקבלות האצה בעקבות המגפה. היתה לנו שנה מאוד טובה, גם ברמה של קוואלקום וונצ'ורס בישראל וגם ברמה העולמית".
