עיריית ראשל"צ בולמת סחבת פיתוח של משה ויגאל גינדי

חברת “דירות יוקרה” של האחים משה ויגאל גינדי לא תוכל למכור זכויות שרכשה בקרקע בראשון לציון לחברה אחרת, ללא הסכמת העירייה, כך פסק בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה את תביעת האחים לחייב את העירייה לאשר ללא תנאי את מכירת הקרקע באזור התעשייה המערבי. גינדי חתמו על הסכם למכירת הקרקע לפני כשנה לקבוצת משקיעים.

ב־2008 מכרה העירייה קרקע ברחוב זאב שלנג 3 (סמוך למתחם הסינמה סיטי) לחברת האופנה הוניגמן תמורת כ־20 מיליון שקל. ייעוד הקרקע היה תעשייה, והוניגמן תכננה להקים שם מפעל בן 5,000 מ"ר. בהתאם להסכם הפיתוח, על הוניגמן היה להשלים את הבנייה עד 2012, הקרקע היתה אמורה לעבור על שמה לאחר עמידה בהוראות הסכם הפיתוח, ונאסר עליה להעביר את זכויותיה בקרקע ללא הסכמת העירייה.

ב־2011 מכרה הוניגמן את זכויותיה תמורת 30 מליון שקל לחברת דירות יוקרה של האחים גינדי בהסכמת העירייה, ועם התחייבות של גינדי להשלים את הבנייה עד 2015. לאחר המכירה הגישה דירות יוקרה בקשה לשנות את ייעוד הקרקע מתעשייה למסחר ומשרדים, והתוכנית החדשה אושרה בוועדה המחוזית.

אלא שגינדי החליטו לא להקים את הפרויקט, וב־2019 הודיעו לעירייה כי מכרו את הקרקע לחברת SCG, שבבעלות היזם אלי גרטל ומשקיעים מבוסטון. בהמשך הצטרף לעסקה היזם איציק תשובה, אחיינו של יצחק תשובה. לפי פרסום ב"כלכליסט" מאוגוסט, דירות יוקרה מכרה את הקרקע ב־60 מיליון שקל והרוכשים החלו לשווק מתחם משרדים ומסחר במקום, 4,000 מ"ר מסחר ועוד 13,000 מ"ר משרדים, בהשקעה של 250 מיליון שקל.

משה גינדי על רקע המגרש בראשל”צ צילום: אביגיל עוזי, קובי קואנקס

אלא שלעירייה נמאס מהעברת הבעלות בקרקע מיד ליד, והיא אף הביעה ספק בכך שהיזם החדש יממש את הבנייה בקרקע. מאחר שהבנייה כלל לא החלה התנתה העירייה את מתן הסכמתה למכירת הקרקע בתשלום פיצוי כספי על אובדן ארנונה של שבע שנים, מ־2017 עד 2023, וכן בהעמדת ערבויות בנקאיות להבטחת ביצוע הבנייה בתוך זמן קצוב.

עו"ד יואב קוק צילום: לידור עראקי

האחים גינדי הגישו עתירה בטענה לסחטנות מצד העירייה. לטענתם, העיכובים בבנייה נגרמו מהליכים בוועדת התכנון, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את העירייה להסכים ללא תנאים למכירת הקרקע ל־SCG, מאחר שסיכול המכירה יחשוף את החברה לתביעה מצד SCG. מעבר לכך, על רקע משבר הקורונה וההיצע הגדול של משרדים פנויים בראשל"צ ובכלל, לא מן הנמנע שהרוכשת תשמח לנצל את ההזדמנות להתנער מהחוזה.

העירייה, באמצעות עורכי הדין יואב קוק ומאור לוי ממשרד שרקון, בן־עמי, אשר ושות', טענה כי דירות יוקרה עיכבה במכוון את הליכי התכנון, ובהתאם להסכמים בין הצדדים, היא זכאית להתנות את המכירה בתנאים על פי שיקול דעתה.

השופטת שרון גלר דחתה את טענת גינדי וקבעה כי לחברה היה ברור וידוע מראשית הדרך שנדרשת הסכמה מצד העירייה לכל הסבת זכויות וחובות בקרקע, ואין מדובר באישור אוטומטי: "מהוראות ההסכם ברור היה לצדדים, כי אין מדובר במהלך טכני בלבד מול העירייה, אלא בדרישה מהותית המצריכה לפנות אליה לשם קבלת הסכמתה, וזאת הן לעצם הסבת הזכויות והן באשר להארכת המועדים החוזיים המחייבים לצורך השלמת הבנייה... הצורך בקבלת הסכמה זו נועד לאפשר לעירייה לפעול להבטחת מטרותיה ביחס לפיתוח המקרקעין".

באשר לדרישות שהציבה העירייה כתנאי למתן הסכמתה למכירה, קבעה גלר כי דרישת העירייה לפיצוי כספי לגיטימית ולא נפל בה חוסר תום לב: "הדרישות הנ"ל נועדו לקדם את השגת המטרה המרכזית אשר בשיווק הקרקע מלכתחילה, קידום הבנייה בה על ידי יזם פרטי... במצב הדברים הנוכחי, כאשר הבנייה לא הושלמה, ולמעשה אף טרם החלה, וכאשר מדובר בחריגה ודאית מלוח הזמנים החוזי, אין לייחס לעירייה חוסר תום לב בעשותה שימוש בנקודת הכוח החוזית לשם אכיפת התחייבויות היזם".