ביה"ד לעבודה נתן אור ירוק למינויו של מנהל רמ"י ינקי קווינט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את עתירתו של יאיר מעיין, שהתמודד על תפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), להוציא צו זמני לביטול בחירתו של ינקי קווינט לתפקיד ולכנס מחדש את ועדת האיתור.

מעיין מתכוון להמשיך ולנהל את התביעה בתיק העיקרי, אולם בשלב זה השופט דניאל גולדברג מציין כי הוא לא הציג די ראיות לביסוס טענותיו לפיהן מדובר היה ב"מינוי פוליטי תפור בתפרים גסים" – ולכן בחר שלא להוציא צו ביניים, אשר היה לדברי השופט, פוגע קשה באופן הן בציבור והן בקווינט, שכבר עזב את תפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות. לצד פגמים שונים שהיו במהלך ההליך למינויו של קווינט, אותם ציין השופט בפסק הדין, הוא גם ביקר את תום הלב של מעיין, אשר הסתיר מידע מחברי וועדת האיתור בכל הנוגע לתואר האקדמי הראשון שלו ואופן השגתו.

"פעלו למנות את מי שידעו שהשר ליצמן חפץ ביקרו"

קווינט, שניהל בשנים האחרונות את רשות החברות הממשלתיות ובעברו היועץ המשפטי של רמ"י, נבחר על ידי ועדת איתור שמינה שר השיכון יעקב ליצמן בהליך מהיר, ונכנס לתפקידו באמצע חודש דצמבר. בעקבות התפטרותו מרשות החברות, החל במקביל גם הליך לאיתור מנהל חדש, אולם הליך זה הוקפא על ידי נציב שרות המדינה בצל מערכת הבחירות.

יאיר מעיין צילום: הרשות להתיישבות הבדואים

מעיין, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ובעבר מנכ"ל עיריית ירושלים ומנכ"ל משרד התשתיות, ביקש מבית הדין להוציא צו שיעצור את המהלך. הוא טען לפגמים רבים שנפלו בהליך הבחירה של הוועדה, בין השאר טענות רבות אודות ניגודי עניינים שונים של חברי הוועדה. לטענת מעיין, מדובר היה לכל אורך הדרך במינוי תפור על פי החלטה מראש של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן. לטענתו, "הליך האיתור היה למראית עין בלבד. בפועל, מינויו של קווינט סומן מראש לחברי הוועדה, והם, תוך הפרת חובת הנאמנות לציבור, פעלו למנות את מי שידעו שהשר ליצמן חפץ ביקרו".

במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק ניסה מעיין להציג ניגודי עניינים לכאורה שיש לחלק מחברי וועדת האיתור וקשרים עקיפים לשר ליצמן. בנוסף, הוא טען כי קווינט לא דיווח לוועדה כי שתי המלצות שהגיש לה משני ממליצים נגועות לטענתו בניגוד עניינים (של המשנה ליועמ"ש עו"ד ארז קמיניץ, שאשתו היתה כפופה לקווינט ברשות החברות, ושל עו"ד שרית דנה, שרמ"י שכרו וממשיכים לשכור את שירותי הייעוץ המשפטי שלה). בנוסף, מעיין העלה השגות רבות לגבי הניקוד שקיבל מחברי הוועדה אל מול הניקוד שקיבל קווינט וטען כי הניסיון הניהולי שלו עולה על זה של קווינט.

במקביל, ורק לאחר שהחל ההליך בבית המשפט, נידונה במשרד הבינוי והשיכון השגה שהגיש מעיין על אי זכייתו, והוחלט לפסול את מועמדותו של מעיין בנימוק שאין לו תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, אשר נדרש כתנאי סף. במהלך הדיונים בתיק התבררו טענות אודות פגמים בתואר הראשון של מעיין שניתן לו מטריניטי קולג, והועלו טענות חריפות מאוד מצד המדינה על האופן שבו הוא הושג וטענה ל"חוסר ניקיון כפיים חמור" מצידו של מעיין בהגשת הבקשה לבית המשפט. (מעיין מנגד, טען כי העובדה החשובה שיש לשים לב אליה היא שברשותו תואר שני מהקריה האקדמית אונו).

לטענת המדינה, "הדיפלומה שהציג מעיין, באיחור, אינה מציינת כתובת של המוסד, ואף לא עיר או מדינה שבהן נמצא המוסד". בנוסף טענה הוועדה כי לא נפל כל פגם בהליכי ועדת האיתור, וכי מלכתחילה לא הייתה כל מניעה למנות מנהל לרמ"י ללא הליך תחרותי, וכי מדובר בוועדת איתור וולנטרית בלבד.

קווינט מצדו טען כי לאחר שכבר הודיע לשר האחראי על רשות החברות, דודי אמסלם, על עזיבתו את התפקיד כמנהל רשות החברות ונכנס לנהל את רמ"י בפועל, מדובר ב"מעשה עשוי" ולכן אין להחזיר את הגלגל לאחור, דבר שיפגע בו קשות. בנוסף טען כי אותו מוסד שמעיין קיבל ממנו תואר ראשון הוא למעשה אתר אינטרנט המציע "תארים מהירים בגין ניסיון חיים". בנוסף הוא טען כי יתרונו העיקרי על מעיין נובע מהיכרותו, מומחיותו וניסיונו ברמ"י, שם שימש כיועץ משפטי במשך שנים רבות. הוא גם דחה את טענותיו בנוגע להמלצות שהגיש לוועדה, שמבוססות על הערכה מקצועית, וביחס לניגודי עניינים של חברי ועדת האיתור.

"לא בוססה הטענה שקווינט 'מקורב מאוד' לשר ליצמן"

בפסק הדין קבע בית המשפט כי הוא דוחה את טענותיו של מעיין לפיהן תנאי הסף לתפקיד מנהל רמ"י הותאמו למידותיו של קווינט, וקבע כי מאחר ומעיין בחר להשתתף בהליך, הוא מושתק מלהעלות טענה זו.

ינקי קוינט צילום: בשמת איבי

בנוגע לטענות אודות "תפירת מכרז", ו"מינוי פוליטי" קבע שופט בית הדין האזורי דניאל גולדברג, שמעיין לא הציג די ראיות לביסוס טענות אלה. "לא נסתרה טענת המשיב כי הוא עובד ציבור מקצועי הנעדר זיקה פוליטית כלשהי", נכתב בהחלטת בית הדין, "אף לא בוססה טענת המבקש כי המשיב 'מקורב מאוד' לשר ליצמן". בהחלטה נקבע עוד כי הקשר בין קווינט לליצמן אינו חורג מקשר מקצועי רגיל בין שר לבין עובד מדינה בתפקיד בכיר שבא במגע עם הדרג הנבחר.

בנוגע לטענות מעיין אודות ניגודי העניינים לכאורה של חברי ועדת האיתור קבע בית הדין כי "לא ניתן לשלול את טענת המבקש כי לא קויימו כל הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ונציב שרות המדינה בקשר להליכי מינוי חברי ועדת האיתור, לרבות נציגי הציבור שבהם". בנוסף ביקר השופט את העובדה שהשאלונים שמילאו חברי הוועדה לא הוצגו לבית הדין כך שלא ניתן לדעת את הנימוקים שביסוד ההחלטה שנציגי הציבור בוועדה לא נדרשים בהסדר ניגוד עניינים.

עם זאת, לגבי הטענות אודות חבר הוועדה אייל גבאי (שהיה שותף בעבר של אברהם מנלה מנכ"ל חברה קדישא ת"א ומקורבו של ליצמן) קבע השופט כי "יש קושי ניכר בעיתוי שבו העלה המבקש את טענתו לפסלותו".

בנוגע למכתבי ההמלצה שהגיש קווינט, קבע בית הדין כי היה גילוי נאות מספק במכתב ההמלצה של עו"ד שרית דנה אולם לגבי המכתב של עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש, נקבע כי "יש ממש בטענה כי נפל פגם בהליך וועדת האיתור, משלא הובאה לידיעתה כפיפותה של בת זוגו של עו"ד קמיניץ לקווינט בעת עבודתם המשותפת ברשות החברות הממשלתיות" – וכי היה מוטל על קווינט לגלות לוועדה עובדה זו.

טענה נוספת של מעיין שבחן בית הדין היתה כי סוכלה זכותו להגשת השגה על החלטת ועדת האיתור, על ידי כך שהמדינה הזדרזה להבטחת שלמות המינוי למנות את קווינט לתפקיד. בית הדין קבע כי סיכוייה של טענה זו טובים כמו גם עמדתו של מעיין לפיה בעובדה שנידונה מאוחר יותר ההשגה שלו - אין בה כדי לרפא את הפגם.

בנוגע לבקשת מעיין מבית הדין להוציא צו שיורה כי הוא עומד בתנאי הסף במכרז, "בית הדין סבור שסיכוייה של תביעה זו נמוכים", לשון ההחלטה. בית הדין קיבל את עמדת המדינה בסוגייה זו, לפיה הוא אינו בעל תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר.

המשנה ליועץ משפטי לממשלה ארז קמיניץ צילום: אלכס קולומויסקי

השופט כותב בהחלטתו כי "סיכומה של הערכת סיכויי התביעה, וקיומן של ראיות מספקות בדבר קיום עילת תביעה, הינו שקיימים סיכויים סבירים לטענת המבקש לפגמים בהליכי ועדת האיתור בהיבטים מסויימים, שעיקרם – אי הבאת כפיפותה של בת זוג של ממליץ למשיב לידיעת הוועדה ואי קיום הוראת נוהל ועדת איתור בעניין אופן הטיפול בהשגה. טענות שהעלה המבקש לעניין פגם בהרכב וועדת האיתור טעונות בירור, אך שיש קושי ממשי בעיתוי העלאת טענה זו".

לגבי הסעד הזמני שביקש מעיין, קבע בית הדין שהנזק שעלול להיגרם לקווינט ולמדינה מקבלת הבקשה עולה על הנזק שעלול להיגרם למעיין מדחיית הבקשה. זאת משום שהוצאת צו זמני תשאיר, לדברי בית הדין, את קווינט "קירח מכאן ומכאן", לאחר שכבר עזב את תפקידו ברשות החברות הממשלתיות. עוד סבור בית הדין כי יש משקל רב לטענת המדינה לנזק לציבור שייגרם כתוצאה מקבלת בקשת הסעד הזמני. זאת לאור חשיבות מינויו של מנהל לרמ"י בתקופת משבר דיור, דבר שהוא אקוטי להתמודדות עם האתגרים העומדים בפני הרשות והמשק כולו.

בנוסף קובע בית הדין בהחלטה כי המשיבים הצליחו להצביע על "כשלים בתום הלב" של מעיין בקשר לגוף העניין ולהגשת הבקשה. זאת לאחר שהסתבר כי לא גילה לוועדת האיתור כי בשנת 2011 כבר נפסלה מועמדותו לתפקיד מנהל רמ"י בשל היעדר תואר אקדמי מוכר.

בהחלטה נכתב עוד ביחס לעובדה שמעיין הסתיר מהוועדה את הדיפלומה שהוא קיבל מטרינטי קולג', כי "המבקש לכאורה הפר את חובת הגילוי לגבי ההשכלה שלו, והוא לא רשאי היה להחליט עבור הוועדה שבשל כך שהוא קיבל תואר שני ממכללה אקדמית מוכרת, הוא פטור מצירוף תעודת תואר ראשון".

בית הדין פסק שעל מעיין לשלם 5,000 שקל הוצאות, וקבע כי יוכל לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום על אי קבלת בקשתו לסעד זמני.

את מעיין ייצגו עורכי הדין סיגל פעיל, זוהר גיפס וטל איסק. קווינט יוצג בידי עורכי הדין ירון קוסטליץ ודניאל רוזנבלום. את המדינה ייצגו עורכי הדין מגי קריטנשטיין ומשה וילינגר.

"בית הדין הצביע על ליקויים מהותיים בהליכי ועדת האיתור"

יאיר מעיין מסר בתגובה לדחיית בקשתו: "אין אדם סביר שיקבל את הניקוד המעוות של ועדת האיתור שמי שניהל 9,000 עובדים יקבל ציון נמוך יותר ממי שניהל עשרות עובדים, ומי שמנכ"ל מעל 10 שנים בשרות המדינה ועיריית ירושלים וניהל פרויקטים במיליארדים יקבל ציון נמוך ממי שלא ניהל אף פרויקט ביצועי מימיו. ניקוד הזוי זה מצביע יותר מכל על חלק מחברי הוועדה שהונחו מראש במי לבחור.

על אף הטענה כי מדובר במינוי פוליטי תפור מראש השופט דחה את הבקשה למתן סעד זמני לפני הדיון בתיק העיקרי. בית הדין הצביע על ליקויים מהותיים בהליכי ועדת האיתור תוך חריגה מנוהלי הנציבות כולל קיום דיון בהשגה למראית עין וללא סמכות וכן הצביע על חשש לניגוד עניינים של חבר ועדת האיתור שלא נבדק ובהטעיית הוועדה בהמלצות פסולות שהוגשו.

חובתם של היועמ"ש לממשלה ונציב שרות המדינה לשמור על אמון הציבור במניעת מינויים פוליטיים ומכרזים תפורים בשרות המדינה כשהם קורים ובעיקר שנחשפו בזמן אמת וחובתם לפעול בהתאם לדברי מבקר המדינה וכפי שפסק בית המשפט העליון: "רשות ציבורית הממנה עובד בשירות הציבור, פועלת כנאמן הציבור, וכלל גדול בידינו שנאמנות זו צריך שתופעל בהגינות, ביושר, ללא שיקולים זרים ולטובת הציבור שמכוחו ולמענו מסורה סמכות המינוי בידי הרשות הממנה".