"ראינו ארגונים שנכנסו לקורונה עם מערך מחשוב חזק, וגם כאלה שהסתכלו רק על כאן ועכשיו"
בגלל העבודה מהבית, היקפי דאטה זינקו בעשרות אחוזים. המשמעות: ארגונים ועסקים חייבים לעבור שינוי – אחרת יישארו מאחור. צפו בראיון עם עידן וינר, סמנכ"ל מכירות במלם תים
"אנחנו פוגשים דאטה בכל מקום ובכל זמן", מסביר עידן וינר, סמנכ״ל מכירות במלם תים. "רק לאחרונה שמענו שחברת פייזר החליטה להקדים את משלוח החיסונים שלה לישראל בתמורה למידע רפואי כזה או אחר".
"אנחנו רואים את זה גם בעולם הבנקאות – הגופים הפיננסים רוצים לשמור על הדור הצעיר ולהנגיש הכל מהסמארטפון. אנחנו פוגשים את זה גם בערים חכמות – הרכב שמפנה את הזבל בימי ראשון, שלישי וחמישי לא יגיע בהכרח באותם ימים בשבוע שלאחר מכן, כי הוא מזהה באמצעות חיישנים שהפחים ברחוב מסויים ריקים. אנחנו נראה עוד הרבה פתרונות חכמים".
איזה אתגרים מייצר העיסוק בדאטה לחברות?
"זה מעלה הרבה סימני שאלה. איפה אני מאחסן את הנתונים? איך אני מאבטח אותם? איך אני מנהל אותם? המודל הנפוץ ביותר הוא ההיברידי: חלק מהמידע נמצא במערך המחשוב הפרטי שלי וחלק נמצא בענן הציבורי".
איך מוצאים פתרון לכל השאלות האלה?
"הקורונה המציאה את המושג 'סביבת העבודה החדשה'. זה מצב שבו עובד נמצא במשרד הביתי ומתחבר מרחוק לארגון שלו, והוא מקבל את ה-Look and feel ואת היכולות כאילו הוא יושב במשרד. ל-VMware יש טכנולוגיה מובילה שנקראת Workspace ONE שיכולה להיות גם בענן הציבורי וגם בסביבת המיחשוב הפרטית של הארגון. בתקופה הזו אנחנו מבצעים הרבה מאוד פרויקטים מהסוג הזה".
"במגזר הפיננסי ביצענו את רוב הפרויקטים בטכנולוגיית VDI (תחנות עבודה וירטואליות). אנחנו מדברים על עשרות אלפי משתמשים וזה המון. עשינו את זה גם בתעשיות הבטחוניות, למרות כל המגבלות. אני גאה להגיד שמלם תים גם חלוצה וגם מובילה בטכנולוגיה הספציפית הזו".
כמה ארגונים משקיעים היום באחסון דאטה?
"כולם. קצב הצמיחה בנתונים ובאחסון רק הולך ועולה בעשרות אחוזים, מה שגורם להרבה מאוד ארגונים למצוא את הפתרונות הנכונים. כאשר אתה בוחר בגישה של עולם הבינה המלאכותית וניתוח הנתונים, אין לך ברירה ואתה חייב להגדיל את מערך האחסון".
"אנחנו רואים את זה גם במגזר הרפואי. איכות צילומי הרנטגן השתפרה פלאים, וכתוצאה מכך הקבצים גדלו משמעותית והצריכו, בדגש על תקופת הקורונה, שדרוגים מאסיביים של מערך האחסון".
ואיך מגיעה התועלת?
"המבחן הכי טוב הוא במגיפה כמו קורונה. ראינו ארגונים שנכנסו לקורונה עם מערך מחשב חזק, וגם כאלה שנכנסו עם מערך מחשוב שמאופיין בהסתכלות של כאן ועכשיו בלבד. ההבדל בין השניים הוא ה- Time to market. ברגע שצריך לעשות שינוי ולספק הרבה יותר שירותי דיגיטל, אם לא תכננת נכון ואם לא אפשרת גמישות ופשטות, יקח לך הרבה יותר זמן להתאים את עצמך ולהתמודד עם כל האתגרים החדשים שנוצרו".
"אנחנו רואים את זה בחברות שצומחות בתקופת הקורונה. אבל רואים גם חברות שרק עכשיו, אחרי עשרה חודשים, הצליחו לתת מענה לאותם אתגרים".
