שבוע החדשנות
"האלגוריתם שלנו מאפשר לעיריות לקבל החלטות טובות יותר"
איל פדר-לוי, מייסד ומנכ״ל Zencity בכנס החדשנות של כלכליסט: "העיריות נמצאות בחזית המאבק בקורונה. הגופים האלה נאלצו, כמעט בן לילה, להתחיל להתמודד עם דברים כמו ריחוק חברתי ואכיפה של סגרים ועטיית מסכות. אם בסקטורים אחרים ירדה הפעילות, בשלטון המקומי היא עלתה משמעותית"
"העיריות נמצאות בחזית המאבק בקורונה", כך לדברי איל פדר-לוי, מייסד ומנכ״ל Zencity בכנס החדשנות של כלכליסט. "המטרה שלנו" מסביר פדר-לוי, "היא לעזור לרשויות המקומיות לקבל החלטות יותר טובות דרך הבנה מעמיקה של הצרכים והרצונות של התושבים שהם משרתים ואנחנו עובדים היום עם כ-200 רשויות בארץ ובעולם. החל מלוס אנג׳לס ושיקגו ודרך ערים קטנות כמו לנוט אילינוי.
"אנחנו אוספים הרבה מאוד מקומות שבהם אנשים מדברים על החיים שלהם בעיר, בין אם זה המוקד העירוני או רשתות חברתיות. ובעזרת אלגוריתם הופכים את זה לציונים שהעירייה יכולה לראות לגבי שביעות הרצון וזה משמש לקבלת החלטות״.
איל פדר-לוי, מייסד ומנכ״ל Zencity
כשאנחנו חושבים רשויות עירוניות אנחנו לאו דווקא חושבים טכנולוגיה, זה תחום שקצת נשאר מאחור. מה אתם רואים כשאתם מתחילים לעבוד עם רשות כזו?
"ברשות מקומית יש הרבה מאוד טכנולוגיה. רשויות מקומיות מספקות לנו הרבה מהשירותים ביומיום - תחבורה, תשתיות, פינוי אשפה ולכולם יש תשתית וטנולוגיות אפילו מאוד מורכבת. זה נכון שחלק מהסטנדרטים שאנחנו רגילים אליהם בסקטורים כמו בנקאות או הייטק לא אומצו בצורה מלאה בשלטון המקומי. יש מקומות שבהם יש פערים והפערים האלה כואבים גם לנו כתושבים".
הייתה לכם צמיחה מאוד יפה בקורונה בגלל שכמו בתחומים אחרים גם רשויות מקומיות היו צריכות להאיץ את הצמיחה הדיגיטלית שלהן, במה זה התבטא?
"אחד הדברים המעניינים מבחינת התעשייה שלנו זה כמה העיריות נמצאות בחזית המאבק בקורונה. הגופים האלה נאלצו, כמעט בן לילה, להתחיל להתמודד עם דברים כמו ריחוק חברתי ואכיפה של סגרים ועטיית מסכות, תמיכה בעסקים מקומיים ואוכלוסיות בסיכון. אם בסקטורים אחרים ירדה הפעילות, בשלטון המקומי היא עלתה משמעותית. מנגד היו תקופות ארוכות שבהן לא יכולנו להגיע למשרד וגופים שנשארו מאחור טכנולוגית היו צריכים בבליץ של חודש להשלים פערים של שנים ארוכות, כי היה צורך שיתפקדו אפילו טוב מהרגיל. ראינו דברים מדהימים שאנשים במחלקות ה-IT שלהם עשו ויצרו מציאות חדשה״.
הזכרת את ההסתמכות על הדאטה שאנחנו רגילים אליה מהרבה תחומים כמו רפואה וריטייל ובתקופה האחרונה זה נכון גם לרשויות מקומיות
"לגמרי. הגופים האלה מצאו עצמם בחזית וכולנו הפכנו להיות הרבה יותר מכווני דאטה. נתונים כמו אחוזי הדבקה ועקומות שמכתיבים את המדיניות. בשביל זה צריך קודם כל לייצר תשתית מתאימה והרבה מאוד מהלקוחות שלנו ראו שהשימוש בדאטה עוזר לקבל החלטות טובות ומהירות יותר ורצו לקחת אותו גם לתחומים אחרים. אנחנו הוספנו יותר מ-100 עיריות לרשת שלנו מאז מרץ. ראינו אצל הלקוחות שיש הרבה יותר פתיחות לאיך דאטה יכול להניע רבלת החלטות״.
אז ביום שאחרי הקורונה נראה עיריות ורשויות קצת אחרות?
״גם להגיע ליום שאחרי הקורונה זו משימה שלשלטון המקומי יש הרבה תפקיד בה. כל מי שצריך ללכת להתחסן או נמצא בבידוד מקבל הודעה מהעירייה. אנחנו עובדים עם הרבה לקוחות על מדיניות חיסונים ושבירת המיס-אינפורמציה סביב הנושא. אבל אחד הדברים שמרגשים אותי הוא באמת מה שיישאר איתנו אחרי הקורונה. הרבה עיריות למשל, עברו לנהל את הישיבות שלהן בזום ואני חושב שזה יישאר, הרבה כאמור עברו להיות יותר מכוונות דאטה, אבל אפילו דברים יותר בסיסיים, למשל עד היום היה קשה לעובדי עירייה לקבל לפטופ ואני לא חושב שיקחו להם אותו אחרי הקורונה. תהיה הרבה יותר הזדמנות לדחוף את עולם השירותים קדימה״.
ישראל היא אמנם סטארט-אפ ניישן אבל ברמת הצרכן או המשתמש היא הרבה מאחור, זה נכון גם בתחום שלכם?
״דווקא בחשיבה שלו וברצון שלו להיות מוכוון התושב השלטון המקומי שלנו מתקדם. איפה שהרגשתי את זה זה במקום של עבודה מרחוק. רוב הלקוחות שלנו עברו לעבודה מהבית כבר במרץ-אפריל וחילקו לכולם לפוטפים ופה שמעתי מהרבה אנשים שהם נחשבו לעובדים חיוניים והגיעו למשרד לאורך על התקופה. אבל יש פתיחות ורצון מאוד גדולים, אולי צריך להשתחרר קצת מהחיבה למשרדים״.
