מתוסכלים: אלה הקשיים להם גרמו הסגרים האחרונים

במאמר הבא נציג את הבעיות והקשיים המרכזיים שהציב הסגר בקרב פלחים רבים מהאוכלוסייה. מוכנים? מתחילים.

הזנחה של הליכים רפואיים

זה לא סוד שתקופת הסגר גרמה לאנשים שסובלים ממחלות כאלה ואחרות לדחות את הטיפול בהן. רוב בתי החולים עסוקים עד מעל לראש מטיפול בחולי הקורונה שמגיעים, מה גם שאנשים שסובלים ממחלות אחרות חוששים להגיע לבית החולים ומפחדים להידבק. בתוך כך, לא מעט ממרפאות החוץ מתפקדות במתכונת חירום ולא מקבלות את הלקוחות. יש אין ספור סוגים של תחומים שנשארים פשוט מאחור בתקופת הסגר והתסכול לא מאחר לבוא, במיוחד בקרב אוכלוסיית המבוגרים.

באופן כללי, תחומים שנחשבים לתחומים לא דחופים ולא בהולים צריכים לחכות עד שהסגר יעבור, ללא כל קשר לסבל שהחולים עוברים. אתה סובל מפלטפוס? ברור שזה ניתוח לא דחוף. אפילו מדרסים אורטופדיים קשה להשיג כשהכול סגור.

עלייה באחוז הפניות לטיפולים פסיכולוגיים

אין ספק שתקופת הקורונה היא תקופה מאתגרת, בטח ובטח עבור אנשים מבוגרים שגם כך חיים לבד. בתקופות של סגר, הקושי הזה מקבל משנה תוקף ורמת הדכדוך פשוט עולה פלאים.

המבוגרים מוצאים את עצמם לבד בבית, בני המשפחה לא יכולים לבוא לבקר אותם והם נשארים פשוט בודדים במערכה. גם האנשים הצעירים שרגילים לעשות פעילויות ספורט באוויר הפתוח, כמו כדורסל וכדורגל, נאלצים לוותר על התחביב ולמצוא את עצמם סגורים בבית.

עלייה במשקל

במהלך תקופת הקורונה בכלל, ובסגרים בפרט, נרשמה עלייה חדה מאד במשקל בקרב האוכלוסייה. לעלייה במשקל יש מגוון גורמים, חלקם פיזיים וחלקם מנטליים. בכל הקשור לפן הפיזי, כמובן שככל שאנשים יושבים בבית ולא מבצעים פעילות גופנית, משקל הגוף יעלה בצורה מתמדת. בכל הקשור לפן המנטלי, אין ספק שהאוכל מספק פתרון לתחושת הדכדוך שאופפת את האנשים. אנשים מוצאים את הנחמה והמזור שלהם במזון עתיר שומן, מתוק ומנם והתוצאות לא מאחרות לבוא.

אלימות במשפחה

במהלך תקופת הקורונה נרשמה עלייה מדאיגה מאד באחוז מקרי האלימות בבית. כמובן שבמהלך תקופות הסגר, כשבני הזוג נמצאים אחד עם השני 24/7, חלה עלייה חדשה יותר באחוז מקרי האלימות, במיוחד באלימות של גברים כלפי נשים. במעמד זה חשוב לציין – אלימות במשפחה הייתה תמיד והיא ראויה לכל גינוי שהוא. גם תקופת הקורונה, קשה ככל שתהיה, לא מהווה שום תירוץ או הצדקה לאלימות במשפחה בכלל, ולאלימות של גברים נגד נשים בפרט.

עלייה באחוזי האבטלה

עסקים רבים נאלצו לשלוח את העובדים שלהם לחל"ת. זה נכון לתקופת הקורונה בכלל, אך העלייה החדה ביותר באחוזה האבטלה חלה במיוחד בתקופת הסגרים. עובדים שיצאו לחל"ת ונקראו לחזור לעבודה פשוט לא מוצאים את משתלם ומעדיפים להישאר בבית על מנת לבצע עבודה מהצד או להפוך לפרילנסים. בתוך כך, אחוזי האבטלה זינקו לשיעורי מפחידים וספק אם המשק יוכל להתאושש מהמכה הקשה הזו בזמן הקרוב.

מדרסים אורטופדיים	צילום:freepik

פגיעה בעסקים הקטנים

כיום ניתן לומר זאת כבר בוודאות, האוכלוסייה שאולי נפגעה הכי הרבה בתקופת הקורונה בכלל, ובמשך הסגרים בפרט, הם העסקים הקטנים.

אותם העצמאיים שהקימו את העסק שלהם באמצעות הפרוטות האחרונות שנשארו להם, מוצאים את עצמם כעט קורסים תחת המגבלות המשתנות. מי שלא מצליח להמציא את עצמו מחדש ולאתר פלטפורמות חדשות ויצירתיות לייצר כסף, פשוט סוגרים את העסק.

פגיעה קשה מאד נרשמה כמובן בתחום המסעדנות. רבים מבעלי המסעדות ובתי הקפה פשוט קרו ונאלצו לסגור. אלה שהצליחו להרים את הראש מעל למים ולהמשיך לעבוד, נאלצים לרקוד כמו חליל אחר ההנחיות של קבינט הקורונה.

אז פעם זה טייק אווי, פעם זה ישיבה של עד 20 לקוחות, פעם זה משלוחים בלבד ובעצם מה לא. מדובר כמובן בשורת מגבלות שרבים מהעצמאיים פשוט לא הצליחו ולא יצליחו לעמוד בהן.

פגיעה באיכות החינוך

אם יש משהו שהקורונה גרמה לנו להתנסות בו וללמוד אותו הוא הזום. היום, הכל פשוט מתנהל בזום, החל מפגישות עסקיות ועד לחינוך הילדים.

אז נכון, ברור שעדיף להתנחם בפתרון הטכנולוגי הזה שמאפשר לילדים שלנו להישאר בלופ ולשמור על איזו שהיא שגרת חיים, אך האמת היא שזה ממש לא קל.

משפחות מרובות ילדים מתקשות מאד לתמרן בין שיעורי הזום השונים לילדים, בטח כשמדובר במשפחות שפשוט אין להן מחשב בבית.

כמובן שגם התקלות הטכניות לא מקלות על התהליך, בעיות קליטה, התנתקויות וכמובן קושי אוביקטיבי של צוות חינוך מבוגר שפשוט לא מסוגל להתנהל עם הכלי הטכנולוגי הזה.

בשורה התחתונה, סביר להניח ששנת הלימודים בתקופת הקורונה היא תקופה אבודה ומשרד החינוך יצטרך לעבוד קשה על מנת לצמצם את הפערים ולגבש תכנית יציאה מסודרת.