$
בארץ

אפליה בתקופת הקורונה? עתירה לבג"ץ: המדינה הקצתה לחרדים רק 3% מתקציב לשכת הפרסום

זאת בזמן שהמגזר החרדי מהווה כ-13% מהאוכלוסייה. העותר מבקש ליתן צו על תנאי שיורה לממשלה לנמק מדוע לא יקצו את תקציבי הפרסום באופן שוויוני; כך, לדוגמה, רק 1% מקמפיין "השגרה של כולנו בידיים שלך" הופנה למגזר החרדי

אביאור אבו 13:0731.01.21

3% בלבד מתקציב ההסברה הממשלתי מופנים למגזר החרדי, המהווה כ-13% מהאוכלוסייה - כך עולה מעתירה שהוגשה היום (א') לבג"ץ על ידי ראש עיריית ביתר עילית ויו"ר פורום הערים החרדיות, מאיר רובינשטיין, נגד לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), משרד רה"מ, משרד הבריאות ומשרדים נוספים.

 

העותר רובינשטיין מבקש מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיורה לממשלה לנמק מדוע לא יקצו את תקציבי הפרסום באופן שוויוני בהתאם לחלקו היחסי של כל אחד ממגזרי האוכלוסייה המרכיבה את החברה הישראלית. טענות דומות הושמעו כנגד לפ"מ בתחילת משבר הקורונה ביחס לחברה הערבית.

 

מאיר רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עילית צילום: טל שחר

 

"קל ונהוג לייחס (בשגגה) לחברה החרדית אדישות ואף עוינות להוראות והנחיות המדינה", נכתב בעתירה. "במרבית המקרים אין מדובר בהתנהגות מכוונת ומתריסה. נהפוך הוא, מקור ההתנהלות הנו חוסר ידיעה ומודעות (וכתוצאה מכך – חוסר הבנה) להוראות והנחיות הממשלה ולחשיבותן, וזאת מחמת היעדר פרסום מספיק ותואם של ההנחיות לציבור החרדי, כמו גם היעדר הסברה והעברת מידע מספיקים לציבור זה, שמנותק ממקורות המידע הזמינים לציבור הכללי".

 

עוד נכתב כי "העתירה מוגשת בזמנים סוערים, כאשר המגזר החרדי שותת דם ופגוע קשות ממגפת וירוס הקורונה - 42% מכלל חולי הקורונה במדינת ישראל הם חרדים - פי 3.5 מחלקם באוכלוסייה". העותר טוען כי הכשל בהעברת המידע על אודות הקורונה, בהיקף הנדרש ובעיתוי הראוי, הציף בעיה יסודית שנמשכת על פני שנים רבות. "המערכות השונות מתעלמות בבוז מהמגזר החרדי, ויוצאות ידי חובה בכל קמפיין שיוצא במספר דל ביותר של פרסומים, וחמור מכך - באופן שאינו אפקטיבי", נטען.

 

על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ודו"ח שערך גוף המחקר של יפעת תקשורת שהוגשו במסגרת העתירה, ניתן לראות שבממוצע לאורך שלוש השנים האחרונות הפרסום שהוקצב לציבור החרדי עומד על 3% בלבד. נתוני המחקרים מראים כי הפרסום במגזר החרדי היה מזערי ביחס לכלל הפרסום באוכלוסייה, ומשך זמן הפרסום היה קצר מהפרסום בכלל הציבור ועלה לחשיפה באיחור רב.

 

כך, לדוגמה, קמפיין שיצא בקיץ בניסיון לחזור לשגרה תוך התנהלות זהירה במשבר הקורונה, תחת הסלוגן "השגרה של כולנו בידיים שלך". רק 1% מכלל ההשקעה בקמפיין הופנה למגזר החרדי. בזמן שהקמפיין רץ בכלל הציבור במהלך 55 ימים, במגזר החרדי הוא רץ למשך תשעה ימים בלבד ורק באפיק הרדיו. "נראה כי בלפ"מ מעדיפים 'להתהדר' בקמפיינים נוצצים, עם אמנים ידועים כמו קטורזה ואחרים בטלוויזיה, אך מגזרים שלמים במדינה ששם יש צורך אמיתי להטמיע מידע, שקשה להעבירו -  לא מעניינים", נטען.

 

דוגמה נוספת הוא הקמפיין הנושא את הסלוגן "לקטוע את שרשרת ההדבקה", שבמסגרתו הובא מומחה מקצועי להסביר לציבור מה הסיכון ומה הצורך. קמפיין זה נמשך 16 ימים ורק במגזר הכללי, ללא אזכור במגזר החרדי. בקמפיין "החורף יש גם שפעת וגם קורונה" היווה הציבור החרדי 2% בלבד. בזמן שהוא רץ במגזר החרדי במשך 11 יום, במגזר הכללי הוא רץ 26 יום. המחקר מראה כי אין זו תופעה שהחלה בתקופת משבר הקורונה, ודבר דומה מתרחש בקמפיינים נוספים כמו אזורי התרעה של פיקוד העורף, זהירות בדרכים, איסור רחצה ללא מציל, חיסכון במים או מענק עבודה מטעם רשות המים.

 

העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד ד"ר שלמה נס, ירון טיקוצקי ומתן חמו ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.

 

מלשכת הפרסות הממשלתית וממשרד ראש הממשלה טרם נמסרה תגובה. 

x