"הקורונה האיצה את הדיגיטיזציה של תהליכים בירוקרטיים ואחרים בצה"ל"

הקורונה האיצה את הדיגיטיזציה של תהליכים בירוקרטיים ואחרים בצה"ל, שאחרת היו נמשכים שנים – כך אמר תא"ל זיו אבטליון, ראש מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית בצה"ל, בוועידה במסגרת שבוע החדשנות של ישראל שעורך כלכליסט.

לדברי אבטליון, שדיבר בפאנל שעסק בטרנספורמציה דיגיטלית בהנחיית כותב שורות אלו, "התהליכים השונים כללו דיגיטיזציה של תהליכים ביורוקרטיים כמו מילוי טפסים, לצד שינוי משמעותי במערך ההכשרות של צה"ל. הקורונה פוגשת את צה"ל בתוך תהליך השתנות דיגטלי, שעיקרו תהליך רב-זרועי שמאפשר לחבר את כל הזרועות ואת כל האגפים, לייצר ולתקוף אלפי מטרות ביום, לקצר את תהליכי התקיפה מעשרות דקות לשניות בודדות", הוא אמר.

"כשהקורונה פורצת אנחנו בתוך תהליך ההטמעה. מכאן עולה אתגר: איך מייצרים תהליך שמשמר את רצף ההכשרה ביחידות הלוחמות למרות הקורונה. אנחנו מבינים שקפסולות זה לא מספיק, רוצים לקיים ממש תהליכי למידה. הוצאנו לפועל תוכנית רב-זרועית בשם קמפוס דיגיטלי. התוכנית הקיפה 14 בסיסי הדרכה שעברו טרנספורמציה דיגיטלית. כל התכנים הפכו לכאלו שאפשר להעביר במדיה אזרחית, הונגשו במדיה דיגיטלית ואפשרנו לקיים רצף הכשרתי בלי לפגוע בתהליך ומבלי ליצור פערים", אמר אבטליון.

ניצן זיו, סמנכ"ל סייבר בצ'ק פוינט, דיבר על האתגרים שיצרה הקורונה בכל הנוגע לאבטחת מידע: "בזמן הקורונה כמות התקפות הסייבר עלתה בסדרי גודל. ראינו התקפות מסוגים חדשים, המון התקפות פישינג. עוד ועוד התקפות האלו יוצרות עומס ענק על כל תשתיות המחשוב והאבטחה, במיוחד בתקופה שבה אנשים צריכים לעבוד מהבית. אנחנו נחשפים לעולם חדש של עבודה מהבית, שכולם מנסים להבין איך להגן עליו, וגם התוקפים מנצלים את התקופה הזו כדי לתקוף בצורה הרבה יותר יעילה את האנשים.

מימין: ניצן זיו, ארנון רוזנבאום וזיו אבטליון צילום: אילן ספירה

"בצ'ק פוינט אנחנו רואים בשוטף סדר גודל של 2 מיליארד ניסיונות תקיפה ביום. בתקופות הקשות היתה פתאום עלייה של 80% או 90% במתקפות האלו, וחלק מהנפגעים בארץ ראינו אותם בכותרות. תקפו על רקע שינויים שהיו במעבר לעבודה מהבית, שרתים שלא הגנו עליהם בצורה טובה מספיק. זה שינוי דרסטי. אין ספק שהמגפה תעבור, אבל ההשלכות שלה יישארו אתנו להרבה שנים. עוד לא הצלחנו לתפוס את כל המהפכה ולאבטח אותה. הרבה ארגונים עשו את זה אבל לא כולם וזו הזדמנות טובה להשלים את המהפכה, במיוחד אם זה יישאר אתנו לאורך השנים הקרובות", אמר זיו.

ארנון רוזנבאום, סמנכ"ל טכנולוגיה וחדשנות בנטפים, ציין שהליכים דיגיטליים שמובילה החברה בימים אלו מאפשרים לחקלאים קטנים במדינות מתפתחות לעשות שימוש ביכולות שעד עתה היו שמורות בעיקר לחוות ענק, ולבצע שינוי בעל השלכות מהפכניות בגידולים מסוימים. "בשנים האחרונות השקענו הרבה זמן וכסף בפיתוח מערכות מתקדמות, שיודעות לאסוף מידע מהשטח, לנתח אותו ולהמליץ לחקלאים כיצד לקבל החלטות", הוא אמר. "בתחילה המערכות האלו היו מיועדות בעיקר לחקלאים גדולים במדינות מתקדמות. בחודשים האחרונים, נוכח הקורונה, האצנו תהליכים של להנגיש את המערכות האלו ולהתאים אותן לצרכים של חקלאים קטנים במקומות כמו הודו, דרום מזרח אסיה ואפריקה, שמטבע הדברים יש להם צרכים מאוד שונים מהחקלאים הגדולים.

"עם המעבר לגידולים וחקלאים חדשים באים כל מיני אתגרים. כחברה שעוסקת בביטחון תזונתי, הסתכלנו על הגידולים שבהם יש פוטנציאל משמעותי לטכנולוגיה ואורז היה אחד מהם. במשך המון שנים הוא נתפס כגידול שאפשר לגדל רק בהצפה, והשקענו המון זמן ואנרגיה והוכחנו שאפשר להגיע להכפלה של היבול תוך חיסכון של עד 70% בצריכת מים תוך הורדת פליטת גזי מתאן וארסניק, ויצרנו פתרונות סביב זה. על זה אנחנו מייצרים פתרונות שמאפשרים לחקלאים להשקות את האורז מרחוק מבלי להגיע לשטח באותה אינטנסיביות. היכולת לגדל אורז בטפטוף היא בהחלט מהפכה", אמר רוזנבאום.