"ללא מעורבות משמעותית מצד בנק ישראל - הדולר צפוי לשוב מתחת ל-3.2 שקלים"

השקל מתחזק מעט הבוקר מול הדולר - המטבע האמריקאי נחלש ב-0.2% לרמה של 3.26 שקלים. היורו נסוג ב-0.1% ל-3.96 שקלים, הפאונד עולה ב-0.2% ל-4.48 שקלים. הדולר יציב מול המטבעות העיקריים בעולם. מאז ה-14 לינואר, כשבנק ישראל הודיע על תוכנית הרכישות שלו בתגובה לנפילות במטבע האמריקאי, הדולר בעיקר התחזק ואף הגיע עד לשיעור של 3.28 שקלים - לפני שבוע. אך מאז הדולר לא שב להתרומם.

על כן, מה חושבים אנליסטים בשוק המט"ח על תוכנית הרכישות של בנק ישראל (הודיע באמצע החודש כי ירכוש השנה 30 מיליארד דולר) שעצרה לפחות באופן זמני את הנפילה בדולר באמצע ינואר, כשעמד כבר על שיעור של 3.11 שקלים - שפל של 25 שנים. עד כמה מעורבותו של הבנק יכולה להשפיע על היחס דולר/שקל בטווח הקצר והארוך? 

אנליסטים בשוק המטח סקפטיים לגבי הצלחת בנק ישראל לטווח הארוך בניסיונותיו לצמצם את חוזקו של השקל לעומת הדולר צילום: שאטרסטוק

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "ירידת התשואות באג"ח הדולרי גוררת לחולשת הדולר בעולם ובישראל. להערכתנו, ללא מעורבות משמעותית מצד בנק ישראל, הרי שבשבועיים הקרובים, הדולר צפוי לשוב ולהיחלש אל מתחת לרמת 3.2 שקלים. בנק ישראל יידרש לפרוע את הצ'ק שנתן לפני שבועיים במטרה למנוע ירידה מחודשת אל עבר רמות שפל חדשות".

פריימן מוסיף כי "אין שינוי בהערכתנו כי פעולות בנק ישראל קונות זמן ליצואנים ואין בהם כדי לשנות את המגמה ארוכת הטווח של התחזקות השקל. הכרזת בנק ישראל, יש בה משום קריאה ליצואנים להתארגן ולטפל באופן מעשי בחשיפה המטבעית. שכן, בנק ישראל לא יוכל לאורך זמן לפעול בהיקפים כה משמעותיים בשוק המט"ח. נזכיר כי הבנק המרכזי האמריקאי, בישיבתו בסוף השנה יצא בביקורת חמורה כלפי הבנק המרכזי השוויצרי שפעל למניעת התחזקות הפרנק השוויצרי, דבר העשוי לבוא לידי גם במקרה של התערבות משמעותית ומתמשכת מצד בנק ישראל".

כלכלני בנק הפועלים חושבים אחרת: "אנו מעריכים כי בנק ישראל לא 'ישמור תחמושת' לסוף השנה, שכן אולי הנסיבות יהיו אז פחות נוחות, ובחודשים הקרובים אנו צפויים לכן לראות רכישות מט"ח גדולות יחסית, של לפחות 2.5 מיליארד דולר לחודש. אנו ממשיכים להעריך שרכישות בסדר גודל כזה הן משמעותיות, הן גדולות יותר בהיקפן מהעודף הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, והן תומכות בהיחלשות של השקל בשנת 2021".

עוד אומרים בפועלים כי "רכישות בנק ישראל מוגבלות בכמות ובזמן, ולכן עולה הטענה שהן אינן יכולות להשפיע על המגמה ארוכת הטווח, ואם אינן בעלות השפעה על הטווח הארוך אז למה שישפיעו על הטווח הקצר (השווקים יעילים ויודעים זאת). לדוגמה, אולי היחלשות השקל, מזמינה משקיעים זרים להגדיל את החשיפה אליו. טענה זו היא נכונה ברמה התיאורטית, אבל להערכתנו, אין הרבה שחקנים פיננסיים בשוק המט"ח שלוקחים פוזיציות ארוכות טווח, שמושפעות מחוזקו של השקל. המשקיעים המוסדיים בישראל כן מביאים בחשבון את רמת שער החליפין בהחלטות הגידור שלהם, וניתן לראות שברמות הנוכחיות הם נוטים להגדיל את החשיפה למט"ח".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, ציין כי: "תשואות המק"מ והאג"ח הממשלתיות הקצרות (עד לשנה) ירדו לטריטוריה שלילית - אנחנו לא צופים שינוי בקרוב. רכישות המט"ח הגדולות של בנק ישראל גרמו לחוסר בנזילות דולרית, מצב שמשך משקיעים זרים לספק את היצע הדולרים. אחת מהתוצאות של העסקאות המגודרות שלהם היא רכישה בסכומים גדולים של מק"מ ואג"ח ממשלתי קצר. להערכתנו, הדבר צפוי להתמיד כל עוד יימשכו רכישות המט"ח האגרסיביות של בנק ישראל או אם יחליטו להשיט על הזרים מיסוי בגין החזקת מק"מ (צעד שנשקל בעבר)".

"אם הדולר ייחלש בעולם, זו תהיה גם המגמה מול השקל ובנק ישראל לא ינסה למנוע זאת"

שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים - חדר עסקאות דיסקונט: "סביר מאוד להניח כי היחלשות השקל הועצמה על ידי פעולות של גופים שונים, ובפרט זרים, שלפני הודעת בנק ישראל מכרו דולרים/מטבעות אחרים ורכשו שקלים (בעיקר דרך שוק ה-Swap). לאחר ההודעה גופים אלו נאלצו לסגור פוזיציות ולרכוש בחזרה דולרים. מצב זה העצים את היחלשות השקל, שלמעשה נחלש מאז ההודעה מול כל המטבעות העיקריים בעולם".

לדברי קצביאן "בנק ישראל ראה כי השקל מתחזק באופן חריג ורוחבי והחליט להודיע על תוכנית הרכישות במטרה לעצור זאת. כשבנק ישראל מודיע על מחויבות לרכוש במשך שנה בהיקף כולל גבוה ההשפעה על השוק חזקה יותר מאחר והוא מחזק את התפיסה בשווקים כי בנק ישראל 'יהיה בשוק' לאורך זמן ולא רק פועל בחודשים מסוימים וכתגובה מיידית להתחזקות השקל. ההשפעה על השוק במצב זה היתה חזקה יותר".

קצביאן מוסיף כי "להערכתנו מטרתו של בנק ישראל כעת היא בעיקר להחזיר את הדינמיקה של המסחר בדולר-שקל לדינמיקה הנגזרת מהמסחר בדולר ובשערי המניות בעולם. אם הדולר ייחלש בעולם – סביר להניח שלאורך זמן זו תהיה גם המגמה מול השקל ובנק ישראל לא ינסה למנוע זאת".

ובמבט קדימה? קצביאן: "אנו ממשיכים להעריך כי הדולר ייחלש בעולם - עניין שישפיע על גם המגמה מול השקל. ההכרזות של ביידן על התוכנית הפיסקלית ורצונו להשיק תוכניות נוספות, יחד עם המינוי של ילן כשרת האוצר (בעד "פעולה בגדול") יתמכו בהמשך גירעון גבוה במיוחד והדפסת כסף- עניין שיכביד על הדולר. בטווח הקצר יתכן כי תהליך סגירת פוזיציות ועדכון מודלים של גופים שונים (ובפרט זרים) יביא להמשך תנודתיות ואולי להמשך חולשה של השקל, אולם בשלב מסויים הדולר-שקל יחזור להיסחר במגמה דומה למגמת המסחר של הדולר בעולם. במילים אחרות: ההודעה של בנק ישראל תחזיר את השקל לכביש הראשי של הקשר בין הדולר בעולם לדולר-שקל. בראיה לטווח ארוך יותר (שנים קדימה) הגורמים הבסיסיים שתמכו בשקל בשנים האחרונות ימשיכו לתמוך בשקל חזק יחסית".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

ראש אסטרטגיית המט"ח בבנק לומברד אודייר, וסיליוס קיונאקיס: למרות התערבות בנק ישראל - "השקל ימשיך להתחזק". לדברי קיונאקיס, "נראה כי התאוששות הסחר העולמי אף טובה משצפינו, מה שמרמז על רווחים נוספים למטבעות פרו-מחזוריים החשופים לסחר ולשווקים מתעוררים. יחד עם זאת, אין לראות את העלייה האחרונה בתשואות הנומינליות ארוכות הטווח בארה"ב, אשר מונעות על ידי ציפיות לגירוי פיסקלי נוסף, כתומכות בדולר. הסיבה לכך היא שהעלייה בתשואות עשויה להיות מלווה בעליית ציפיות האינפלציה בארה"ב, אשר תשאיר את התשואות הריאליות במדינה ברמות מדוכאות.

בלומברד אודייר אף שדרגו את המלצתם להשקעה בשקל, קיונאקיס מסביר: "אנו משדרגים את התייחסותנו לשקל, וכעת עוברים מהתייחסות לשקל כמטבע בעל ביצועים 'צנועים' למטבע בעל ביצועים משמעותיים. השינוי נובע מהצלחתה של ישראל בהתמודדות עם מגפת הקורונה והתקרבותה למצב של 'חסינות עדר' מוקדם מהצפוי, וכמו כן, מסימנים אופטימיים מבנק ישראל".

קיונאקיס על השפעת בנק ישראל לטווח הארוך ביחס השקל/דולר בעקבות הודעתו כי ירכוש השנה 30 מיליארד דולר: "השקפתנו לטווח הארוך מבוססת על ביצועים טובים של תחום הטכנולוגיה, ותשואות נמוכות לאורך זמן בארה"ב, בנוסף למאזן תשלומים חזק. ירידה משמעותית נוספת בערך הדולר תוביל את ערך הדולר בישראל לעמוד על 3.0-3.15. בלומברד אודייר אנו צופים כי השקל יתחזק בחזרה. התחזקותו הצפויה מושפעת מכך שהתזרימים הבסיסיים שתומכים בשקל, לרבות התזרימים השוטפים ותזרים ההשקעות הזרות בישראל, צפויים לעלות השנה על 30 מיליארד דולר, ולכן התערבות זו של בנק ישראל רק תאט את קצב התחזקות השקל. בנוסף, התערבות זו של בנק ישראל בשוק המט"ח סותרת את ההתנהלות המבנית של הבנק, שרק לאחרונה פרסם את תחזית התמ"ג המשודרגת שלו – צמיחה של למעלה מ- 6% במהלך 2021".

"פוטנציאל התחזקות היורו מוגבל בתנאים הנוכחיים"

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחס להודעת הבנק האירופי המרכזי לפיה יבחן הבנק האם ההתחזקות החדה ביורו בשנה האחרונה נובעת מהבדלי מדיניות כלכלית בין אירופה לבין ארה"ב:

"בשלב זה, ההכרזה היא בעיקר מהלך סמלי חשוב שמעיד על התחמשות גוש מדינות משמעותי לקראת התפתחות אפשרית בעתיד בעולם המטבעות. בהתאם לכך, תוצאות הבחינה יקבעו את תוואי ההתקדמות האפשרי בעתיד המדיניות של הבנק האירופי המרכזי. אם יימצא כי ההתחזקות אכן נובעת מפעולות ההרחבה המוניטרית שביצע הפד והפיסקלית שביצע הממשל האמריקאי, יתכן שהבנק האירופי המרכזי יחליט על צעדי נגד משלו".

לוי ממשיך: "הודעת הבנק האירופי מגיעה בהמשך לפרסום התחזית המעודכנת של קרן המטבע העולמית לצמיחה העולמית. תחזית הצמיחה השתפרה לשיעור של 5.1% בשנת 2021. למרות השיפור בתחזית הגלובלית, ניכרת שונות רבה בין המדינות. לדוגמה, בעוד בארה"ב ובסין תחזית הצמיחה השתפרה בחדות, תחזית באירופה הופחתה לרמה של 4.1% על רקע קשיים בהפצת החיסונים. ההכרזות של הבנק האירופי המרכזי ושל קרן המטבע מעידות כי פוטנציאל ההתחזקות של היורו מוגבל בתנאים הנוכחיים. להערכתנו, בטווח הקצר, היורו צפוי לשמור על טווח של 1.2-1.23 מול הדולר, ו-3.90-4.00 מול השקל".