מנדלבליט לבג"ץ: "ההלוואה שקיבל רה"מ נתניהו מבן דודו - מתנה אסורה"

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הודיע הערב (ב') לבג"ץ, כי ההלוואה שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו מבן דודו נתן מיליקובסקי בסכום של 300 אלף דולר היא מתנה אסורה. כך עולה מתגובת היועמ"ש שהוגשה לבג"ץ בנוגע לעתירות שהוגשו בנושא.

בכך שינה מנדלבליט את עמדתו, לאחר שלפני כשנתיים הוא קבע כי הכספים האלה אינם מהווים מתנה אסורה וכי נדרש רק אישור מוועדת ההיתרים. זו החליטה כי נתניהו לא יידרש להחזיר את החלק הארי של הסכום לבן דודו, אשר ניתן לו לצורך מימון הוצאותיה המשפטיות של שרה נתניהו. המשמעות היא שנתניהו יצטרך להחזיר לבן דודו את יתרת הכספים.

מנדלבליט הסביר בתשובתו לבג"ץ, כי שינוי עמדתו נבע מחשיפת הקשרים העסקיים בין נתניהו ומיליקובסקי במסגרת פרשת מניות טיסנקרופ. מנדלבליט כתב בתגובתו לבג"ץ כי "בשים לב למכלול הדברים ולמערכת היחסים הכלכלית וטיבה השונה מזו שהייתה ידועה לנו, ותהיות מסויימות שעלו, הרי שלא ניתן עוד לומר כי נסתרת החזקה הראשונית שלפיה נתניהו קיבל את הכספים באשר הוא עובד ציבור. הפועל היוצא של מסקנה זו, היא כי ועדת ההיתרים ממילא אינה מוסמכת להתיר את קבלתם".

היועמ"ש אביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא

התגובה שהגיש מנדלבליט לבג"ץ היא לעתירות מתוקנות שהגישו התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון, אשר עסקו בהחלטת וועדת ההיתרים (המתכנסת לפי הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים), שקבעה בהחלטתה האחרונה מיולי 2020 שנתניהו לא יידרש להחזיר סכום של כ-270 אלף דולר מתוך סכום ההלוואה שקיבל ממיליקובסקי. זאת לאחר שבהחלטות קודמות אישרה הוועד את קבלת מלוא הסכום.

העותרים טענו כי על נתניהו להשיב את מלוא הסכום וזאת משום שאין מקום למתן היתר לסטייה מהכללים וכי מדובר במתנה אסורה על פי חוק השירות הציבורי.

בנוסף ביקשו העותרים לחייב את נתניהו להחזיר למקורבו ספנסר פרטרידג' את ההלוואה שהוא נתן לו (על בסיס אישור שניתן לו מהיועץ המשפטי למבקר המדינה ב-2019), וזאת בטענה כי מדובר בטובת הנאה, ואין מקום לאשר זאת.

ההיסטוריה של ההלוואות

מנדלבליט סוקר בתגובתו את ההיסטוריה של ההלוואות האלה, שתחילתן בקשת נתניהו במרץ 2018 לבחון מבחינה משפטית את האפשרות להסתייע במיליקובסקי בן דודו ובחברו הקרוב פרטרידג' לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות.

ביוני 2018 קבע מנדלבליט שבחן את הסוגייה כי בנסיבות העניין אין תחולה לחוק המתנות, וזאת בשל טיב יחסיו של נתניהו עם שני המלווים, שכן בהתאם לפרטים שעלו מהבירור שנערך באותה עת, עלה כי אין מקום לקבוע כי הטעם היחיד או הדומיננטי למתן הסיוע הוא היותו של נתניהו עובד ציבור. לצד זאת הובהר כי אסור לו לקבל טובות הנאה, ולפיכך הופנה נתניהו לוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה.

נתניהו החל להתנהל מול הוועדה וביקש היתר להלוואות, כאשר במקביל נודע שהוא כבר קיבל (עוד לפני שנודע שעליו לפנות לוועדת ההיתרים) סיוע בגובה 300 אלף דולר מבן דוד למימון הוצאות ההגנה על שרה נתניהו בתיק המעונות וההגנה בתיקים הפליליים נגד נתניהו עצמו - תיקי האלפים).

בחודש פברואר 2019 דחתה ועדת ההיתרים את בקשת נתניהו להתיר לו לקבל את ההלוואה. אולם נתניהו לא אמר נואש ובהמשך ביקש שוב מהוועדה לאשר לו לפחות להותיר בידיו את הסכומים מתוך הכספים שמימנו את הגנתה של שרה. את הבקשה המחודשת הזו ועדת ההיתרים אישרה, וקבעה כי נתניהו יידרש להשיב רק 110 אלף שקל מתוך כספי ההלוואה, אשר שימשו להגנה המשפטית שלו.

במקביל, ביקש נתניהו לקבל סיוע בדמות הלוואה מחברו המיליונר ספנסר פרטרידג' בגובה 2 מיליון שקל. לאחר בחינת הנושא בידי מבקר המדינה ובידי היועמ"ש, נקבע כי לא צפוי להתעורר חשש לניגוד עניינים בקבלת ההלוואה הזו, היות והובהר כי אין לפרטרידג' עסקים בישראל. ככל הידוע, נתניהו אכן קיבל את סכום ההלוואה לצורך מימון הגנתו המשפטית.

בהמשך פנה שוב נתניהו לוועדת ההיתרים וביקש לאשר לו קבלת הלוואה נוספת בגובה 10 מיליון שקל מפרטרידג' לצורך מימון הגנתו, לאור כתב האישום שהוגש נגדו. מנדלבליט מסר את חוות דעתו לוועדה לפיה אין לאשר לנתניהו את ההלוואה החריגה בהיקפה, העולה כדי היותה מתנה אסורה.

נתניהו וספנסר פרטרידג' צילום: באדיבות ערוץ 10

מנדלבליט מציין בתשובתו לבג"ץ מהערב כי עמדתו בכל הנוגע לחברי הממשלה, כי קיימת חזקה לפיה מתנות הניתנות להם ניתנו באשר הם עובדי ציבור - כלומר מדובר במתנות אסורות. אולם הוא מציין שיש מקרים שבהם עובד הציבור יכול להוכיח כי במקרה מסוים ניתנה לו מתנה בשל טעמים אחרים, ולא בשל היותו עובד ציבור.

מנדלבליט מציין כי בבדיקה לגבי ההלוואות ממיליקובסקי ופרטרידג', נערך מול נתניהו בירור (מול היועצת המשפטית למשרד רה"מ) ביחס לטיב קשריו עמם. אותה בחינה בשנת 2018 העלתה כי לא מדובר במתנה אסורה שניתנת לו כעובד ציבור, וזאת על רקע מאפייני הקשרים שתיאר נתניהו באותה עת. זו הסיבה, כותב מנדלבליט, שבאותו שלב הוא סבר כי האיסור הקבוע בחוק המתנות לא חל על קבלת המימון מהשניים. על בסיס הנחה ראשונית זו, הוא מציין, הפנה מנדלבליט את נתניהו לוועדת ההיתרים לבחינת בקשתו.

אולם בהמשך, מציין מנדלבליט, התפתחויות נוספות בעניין בדיקה בהיבטים פליליים, שהתקיימה בעניינו של נתניהו, הצדיקו בחינה מחודשת של הסוגייה. מדובר בבחינת החשדות סביב מה שכונה "פרשת המניות", שבדקו המשטרה והפרקליטות. בחודש אוקטובר האחרון הודיע מנדלבליט כי החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו, בפרשת הצוללות על שתי נגזרותיה – המניות והעמלות. הראשונה, שנוגעת להנחה ברכישת מניות גראפטק, חברה בבעלות בן דודו נתן מיליקובסקי. השנייה, בפרשת כלי השיט (תיק 3000) שאליה מתייחסים התצהירים של בכירי מערכת הביטחון שהגישה התנועה לאיכות השלטון. במסגרת עתירה לבג"ץ שביקשה לכפות על היועץ לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו.

אור נוסף על טיב היחסים

לצד סגירת התיק, כתב הערב מנדלבליט לבג"ץ כי במסגרת הבדיקה "נשפך אור נוסף על טיב היחסים בין נתניהו למיליקובסקי. אור נוסף זה על טיב הקשר, שמצטרף לאינדיקציות הקודמות שצוינו בהחלטות הוועדה הקודמות, חייב בחינה מחודשת של הנחות הבסיס משנת 2018".

מנדלבליט מציין בין השאר כי לנוכח המידע שעלה מהחלטת ועדת ההיתרים ומפרסומים עיתונאיים בנוגע לזיקה העסקית בין נתניהו ומיליקובסקי, הוא ביקש מהמשטרה והפרקליטות לבחון את משמעות עסקת המניות שהתגלתה אשר הניבה לנתניהו רווח משמעותי, נוכח פער גדול בין מחיר רכישת הזכויות בשנת 2007 לבין מחיר המכירה בשנת 2010.

מהבדיקה עלה כי בשנים המדוברות היתה לנתניהו זיקה עסקית לעסקי הפלדה של מיליקובסקי, וכי נתניהו רכש את הזכויות בשותפות ממשפחת מיליקובסקי בסכום נמוך באופן ניכר משווין הריאלי, ובכך קיבל טובת הנאה משמעותית ביותר. אולם מנדלבליט קבע כי לא ניתן לגבש נגד נתניהו אישום על הפרת אמונים בשל התיישנות (היות והארוע ארע לפני 13 שנה). בנוסף הוא קבע כי אין ראיות שנתניהו פעל בניגוד עניינים להגדיל את רכש כלי השיט מטיסנקרופ, אשר עושה שימוש במוצרי חברת הפלדה בה הוא החזיק במניות.

נתניהו ומיליקובסקי צילום: אבי מועלם, Michael Falco

מנדלבליט כתב בתגובתו לבג"ץ כי "ניתוח הממצאים העובדתיים והתובנות שהתחדדו אגב הבדיקה שנערכה לבקשת היועמ"ש, לצורך בירור השאלות במישור הפלילי, משליך על הניתוח המשפטי בהתייחס לנורמות החלות ביחס לכספים שקיבל נתניהו ממר מיליקובסקי בעניין דנן, וזאת בשים לב לתובנות שהתהברו ביחס למאפייני מערכת היחסים בין נתניהו לבין מיליקובסקי".

מנדלבליט מציין כי גילה שלא מדובר רק בקרוב משפחה אלא "מערכת היחסים הכספית בין השניים כוללת נדבכים נוספים. זאת, שכן ידוע כי בשנים 2007-2010 התקיימה בין השניים זיקה עסקית בהיקף לא מבוטל, שהשיאה לנתניהו רווחים משמעותיים, אשר היועץ המשפטי לממשלה סבר על בסיס ראיות מינהליות, כי ניתן להניח שראשיתה בטובת הנאה לא מבוטלת שקיבל ממר מיליקובסקי".

מנדלבליט כותב כי "יש בכך כדי להצביע על כך שבמערכת היחסים טמון מרכיב נוסף בצד המאפיינים המשפחתיים של סיוע בעת צורך". בנוסף, ציין מנדלבליט כי אפילו מיליקובסקי עצמו הסביר שהוא רצה "לשחרר" את נתניהו מדאגות כספיות בשעה שהוא ממלא תפקיד ציבורי חשוב.

עוד קובע מנדלבליט כי אין זה רלוונטי אם כספי ההלוואה ניתנו לנתניהו או לרעייתו, ולכן ההלוואה הן למימון הגנת נתניהו והן למימון הגנתה של שרה הוא "אסור לפי חוק המתנות, ויש להשיבו".

לגבי ההלוואה מפרטרידג', כותב מנדלבליט כי בחינת ההלוואה, נסיבותיה ותנאיה, לרבות השאלה מה הצעדים שננקטו כדי לוודא שאין מדובר בטובת הנאה שעליה עשוי לחול חוק המתנות, נערכו על ידי מבקר המדינה ועומדת לביקורת שיפוטית. לדברי מנדלבליט, ככל שבהליך הנוכחי בבג"ץ ייקבע כי מדובר בטובת הנאה, תידרש בחינה נוספת של העניין.