"מענקים לכולם התאימו באוגוסט, לא עכשיו. המציאות השתנתה"

״מענק לכל אזרח בהיקף 750 שקל שחולק באוגוסט השיג את ייעודו, אבל כלי מדיניות שהיה נכון במחצית 2020, אינו נכון ב־2021 מכיוון שהמציאות השתנתה״. זה המסר המרכזי של אורי חפץ, פרופסור באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטה העברית ומיועציו הכלכליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשיחה עם "כלכליסט". חפץ נמנה עם תומכיו – היחידים כמעט – של מענק לכל אזרח שחולק פעמיים במשבר הקורונה: בפסח ובקיץ האחרון. על פי מחקר שערך פרופ' חפץ עם פרופ׳ נעמי פלדמן, ושממצאיו מובאים כאן לראשונה, המענקים שחולקו בקיץ השיגו את מטרתם באופן סביר ואף טוב מכך. למרות זאת, חפץ סבור כי אין זה הזמן לחזור על המהלך בגלל השוני המהותי בנסיבות שעיקרן: תחילת סופה של מלחמת ההישרדות מול המגפה והיערכות להתאוששות מהירה וחזקה של המשק הישראלי.

"אז המטרה הושגה"

ממשלת ישראל השקיעה במענק האוניברסלי שחולק בספטמבר סכום עתק של כ־6.5 מיליארד שקל – על רקע התנגדות עזה של גורמי מקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל ושל כלכלנים נוספים רבים. המטרה המוצהרת של הממשלה היתה עידוד הצריכה הפרטית ואישוש המשק. השבוע שבה שאלת יעילותם של המענקים לכותרות אחרי שראש הממשלה ושר האוצר הציגו מענק נוסף שיחולק – הפעם רק לעשירון השביעי ומטה, ככל שניתן לבצע חלוקה כזו באופן מדויק.

כמה ימים לפני הצגת תוכנית תשעת הצעדים הכלכליים של נתניהו וכץ פרסמו חפץ ופלדמן את הסקר המקיף שערכו בנושא תחת הכותרת: ״ראיות לגבי ההשפעה של תשלום ממשלתי ישיר בישראל״. המחקר מומן באופן מלא על ידי המועצה הלאומית לכלכלה שבראשה עומד יועצו הכלכלי האישי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, המקורב לנתניהו. ״יזמתי את הבדיקה והפקדתי עליה את חפץ ופלדמן מבלי לדעת מראש מה יהיו התוצאות. חשוב היה לי להכיר את האפקטיביות של המהלך מפני ששקלתי להמליץ על עוד סיבוב", הסביר שמחון ל"כלכליסט".

הסקר נערך על ידי חברת סקרים חיצונית שפנתה ליותר מ־8,000 נשאלים, מתוכם כ־1,800 החלו למלא אותו ורק כ־1,000 סיימו את התהליך.

לפי המחקר, אף שרק כרבע (26%) מהנשאלים השיבו כי ישתמשו במענק לצריכה, הנטייה השולית לצריכה – כלומר השימוש במענק לצריכה בפועל – עמדה על כ־50%-40% בטווח המיידי. בטווח הבינוני־ארוך (4 חודשים מאוחר יותר) הנטייה השולית לצריכה של המענק שחולק בקיץ הגיעה לכמעט 60%. מכך עולה כי לפי תוצאות הסקר, מתוך 6.5 מיליארד שקל שיועדו לצריכה, כ־1.7 מיליארד בלבד נותבו למטרה זו ברמה ההצהרתית אבל בפועל מדובר היה ב־4-3 מיליארד שקל. כלומר כ־293-283 שקל מתוך 750 השקלים של המענק לאדם יועדו לצריכה פרטית בטווח המיידי, ובטווח הארוך הסכום עלה ל־435-360 שקל.

מכאן מסקנת החוקרים שלפיה "מבחינת צריכה מדווחת לכל שקל של מענק, הממשלה השיגה את המטרה המוצהרת ברמה דומה לניסיון העבר הבינלאומי – ואולי אפילו קצת יותר", אומר חפץ. הפערים בין תשובות הנשאלים לבין הצריכה שבוצעה בסופו של תהליך בפועל נבעו, לפי חפץ, מכך שהנשאלים השיבו על מה בכוונתם להוציא את רוב המענק, אך גם אזרח שהשיב כי בכוונתו לחסוך את רובו אינו חוסך את כולו – ולבסוף חלק ממנו אכן מנותב לצריכה פרטית.

פרופ' אורי חפץ: "באוגוסט 2020 זה היה מצב של רצים ויורים. היום השאלה מתחילה להיות: איך נעודד התאוששות חזקה כשאש התותחים תיחלש" צילום: נתי שוחטפלאש 90

השימושים העיקריים במענקים כפי שהצהירו הנשאלים בתשובותיהם היו פירעון חוב (42%), צריכה פרטית (26%), חיסכון (15%), תרומה או סיוע לאחרים (14%).

חפץ גילה גם כי משקי בית עשירים ומבוגרים נוטים יותר לתרום או לסייע למשפחה, כאשר יש נטייה מובהקת של יהודים, חילוניים ומשכילים לדווח על "אי־השפעה״ של המענק, תוצאה שהמחברים מייחסים למעין "תשובת מחאה" על המדיניות הממשלתית.

״אני לא גורם ממשלתי״, אומר חפץ, ״אני כלכלן. גם אם המענק לא הגדיל צריכה אבל סייע למישהו לשלם שכר דירה אחרי חודשיים שלא שילם (סגירת חובות) - זה דבר חיובי״.

"זה מאוד יקר"

חפץ מסביר מדוע הוא - בניגוד לרוב - תמך במענקים האוניברסליים בקיץ שעבר. ״יש למהלך הזה כמה יתרונות מובהקים ובולטים: מהירות, פשטות (ביטוח לאומי ידע ליישם מיד עם המערכות הקיימות), זה לא מעוות תמריצים, זה שקוף, זה מגיע לכולם כמעט ללא אפשרות שמישהו ייפול בין הכסאות״, ובכל זאת, אומר חפץ, ישנם גם חסרונות: ״העלות. זה מהלך מאוד מאוד יקר".

ולמרות הדברים הללו, הוא מדגיש שזה לא הזמן לשידור חוזר של המהלך. "התמונה בארץ היום שונה מאוד לעומת התמונה באוגוסט, מהרבה בחינות: אז לא היה לנו מושג מתי זה ייגמר וכמה קשה זה יהיה. היום בזכות החיסונים אנחנו כבר מרשים לעצמנו להתחיל לחלום על היום שאחרי, על ההתאוששות, על פתיחת המשק, ולתכנן לקראתה. באוגוסט השאלה היתה: איך מונעים קריסה של המשק ושל משקי הבית תחת אש כבדה. זה היה מצב של רצים ויורים. היום השאלה מתחילה להיות: איך נעודד התאוששות חזקה ומהירה כשאש התותחים תיחלש, כשבאופק כבר אולי רואים יונה עם עלה של זית. זו שאלה מאוד שונה, עוברים משאלת ה׳איך ננצח את המלחמה׳ ל׳איך ננצח בשלום׳״.