השימוש בתחבורה הציבורית צנח ב-35%, אך זמני הנסיעה וההמתנה כמעט לא התקצרו

השימוש בתחבורה ציבורית בישראל פחת בהיקף של 35% ב-2020 לעומת 2019, כך עולה מהדוח העולמי של אפליקציית הניידות והניווט בתחבורה ציבורית Moovit.

למרות הירידה בנפח השימוש בתחבורה ציבורית, הישראלים לא נהנו מקיצור משמעותי בזמני הנסיעה וההמתנה בתחנות ביחס ל-2019. משך הזמן שישראלים שהו השנה בתחבורה ציבורית ביום ירד ל-47 דקות בממוצע לכל כיוון, לעומת 51 דקות ב-2019.

מתוך 28 מדינות, ישראל נמצאת במדד זה במקום ה-15. במקום הראשון ספרד (30 דקות), במקום השני צרפת (37 דקות) ובמקום השלישי גרמניה (39 דקות). במקום האחרון אינדונזיה (71 דקות).

במדינות כדוגמת אוסטרליה, ניו זילנד, תאילנד, הונג קונג וטייוואן, בהן התמודדו בצורה טובה עם משבר הקורונה, נראתה ירידה מתונה יותר בשימוש בתחבורה ציבורית ביחס ל-2019, שנעה בין 25%-15%, ובמדינות כדוגמת ארה"ב, אנגליה, איטליה וספרד, שנפגעו קשה יותר מהמגיפה נראתה ירידה חדה יותר בשימוש בתחבורה ציבורית, שנעה בין 38%-46% ביחס ל-2019.

אפליקציית מוביט המונה 950 מיליון משתמשים בעולם מבצעת זו השנה השנייה ניתוח מקיף של מיליוני בקשות ותכנוני נסיעה שנעשו בשנה החולפת ב-28 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל.

מסקר העדפות נוסעים נרחב שנערך לקראת הדו"ח עולה כי: 5% מהישראלים העידו שהפסיקו לחלוטין את השימוש בתחבורה ציבורית בעקבות הקורונה, וכמו כן נראית מגמת התעוררות לגבי מיקרו ניידות כפתרון תחבורתי - 15% העידו כי הם משתמשים באמצעי תחבורה אלו באופן יומיומי (לעומת 12% אשתקד). 27%, מהישראלים מעדיפים לשלם על הנסיעה בתחבורה ציבורית באמצעות שירות התשלום החדש באפליקציה.

4 יממות בשנה של המתנה בתחנות

מהנתונים עולה כי בחישוב שנתי, נוסע ממוצע נסע והמתין כ-16 יממות בשנה (לעומת 17 יממות ב-2019), שהן 384 שעות בשנה באוטובוסים. מתוכן כארבע יממות שלמות המתנה בתחנות.

17% מהישראלים שוהים בין שעה לשעתיים בנסיעה בתחבורה הציבורית בנסיעה בודדת, כאשר 5% מבלים בה מעל לשעתיים. 39% מהישראלים שוהים עד 30 דקות בנסיעה בתחבורה הציבורית.

תחנת אוטובוס בקורונה צילום: שאול גולן

עוד עולה מהנתונים כי כ-15% מהישראלים הנוסעים בתחבורה הציבורית ממתינים פחות מ-5 דקות בתחנות בכיוון נסיעה אחד (לעומת 11% בשנה שעברה). במדד זה, ישראל מדורגת במקום ה-21 מבין 28 המדינות שנבדקו. לעומת זאת, 13% מהישראלים ממתינים לתחבורה הציבורית בכל יום בממוצע 20 דקות ויותר, במהלך כיוון נסיעה אחד (לעומת 20% ב-2019).

מרחק ההליכה הממוצע של הישראלים בכיוון נסיעה אחד - אל התחנה, במהלך החלפות ומהתחנה האחרונה אל היעד, הוא 622 מטרים. המרחק התקצר מ-2019, אז מרחק ההליכה הממוצע היה 655 מטרים. ישראל נמצאת במקום ה-12 מבחינת מרחק ההליכה בכיוון נסיעה אחד, לעומת מקום רביעי בשנה שעברה.

קורקינטים בתל אביב. עלייה בשימוש צילום באדיבות: עיריית תל אביב

מרחק ההליכה הקצר ביותר נמדד באורגוואי (446 מטר), לאחר מכן באוקוודור (519 מטר) וביוון (534 מטר). במקום האחרון, פרו עם מרחק הליכה של 1.3 ק"מ. בארה"ב הולכים כ-640 מטרים בממוצע לתחנה (מקום 13). בגרמניה הולכים 604 מטר (מקום 9), באיטליה 619 מטר (מקום 10) ובצרפת 621 מטר (מקום 11) . עבור מעל ל-15% מהישראלים מרחק ההליכה לתחנה הינו מעל ל-1 ק"מ.

מבחינת מספר "החלפות" כלי תחבורה, ישראל ממוקמת במצב טוב: כמעט 42% מהישראלים אינם מחליפים אמצעי תחבורה / קווים כלל במהלך נסיעתם, ישראל ממוקמת במקום ה-7 בסקר העולמי במדד זה. ארגנטינה ממוקמת במקום הראשון ובמקום 28 והאחרון ממוקמת אינדונזיה, עם 24% מהנוסעים שאינם מחליפים אמצעי תחבורה במהלך נסיעה ממוצעת.

בישראל גומעים מרחק של 18 ק"מ בממוצע לכיוון אחד (לעומת כ-20 ק"מ ב-2019), והיא ממוקמת במקום ה-28 והאחרון ברשימה זו. צרפת במקום הראשון עם המרחק הקצר ביותר - 5 ק"מ. באיטליה נוסעים 5.7 ק"מ (מקום שני), בספרד 6 ק"מ (מקום 6), באנגליה 6 ק"מ (מקום 9) ובארה"ב 8 ק"מ (מקום 17).

32% מהישראלים נוסעים בממוצע מעל 12 ק"מ לכיוון אחד (לעומת 35% אשתקד). ישראל ממוקמת מקום אחד לפני אחרון במדד זה, כאשר במקום ה-28 אינדונזיה עם כ-35%. אקוודור במקום הראשון ברשימה עם כמות הנוסעים הקטנה ביותר - 9%.

כניסה לרכבת צילום: מוטי קמחי

בנוסף ערכה מוביט סקר העדפות נוסעים ושאלה איך השפיעה הקורונה על היקף השימוש שלהם בתחבורה ציבורית:

45% מהישראלים השיבו כי הקורונה לא השפיעה על תדירות השימוש בתחבורה ציבורית.

43% מהישראלים ציינו כי הם משתמשים פחות בתחבורה ציבורית.

2% מהישראלים טוענים שהחליפו לאמצעי תחבורה אחרים במקום בתחבורה ציבורית.

5% מהישראלים לא משתמשים בתחבורה ציבורית מאז החלה הקורונה.

יובב מידד, סמנכ"ל הצמיחה והשיווק של מוביט מסר: "הדו"ח השנתי כולל העדפות של נוסעים בעת שימוש בתחבורה ציבורית בעולם בכלל, ובישראל בפרט. וכן, את הגורמים שיעודדו את הגברת תחושת הביטחון והנוחות בשימוש בתחבורה ציבורית ושיתופית. מידע ותובנות אלו יכולים לתת ערך רב לערים ולחברות תחבורה ציבורית על מנת לקבל אינדיקציה על צרכיו של קהל הנוסעים, ובכך לייעל ולהרחיב את השימוש בתחבורה ציבורית.

"באמצעות הדו"ח מקבלי החלטות בערים, יכולים ללמוד על השירותים שהם יכולים להציע לנוסעים, כדוגמת מסלולי נסיעה נוחים עבור תחבורה שיתופית זעירה, על מנת להשלים את השירותים החסרים שישאירו את עירם ניידת ופעילה".