דאטה וספורט - איפה עובר הגבול המוסרי?
ההתפתחויות הכלכליות והמדעיות פותחות בפני עולם הספורט אינסוף שימושים בדאטה שמייצרים הספורטאים והאוהדים, אבל גם יוצרות תהיות אתיות שצריך לקיים דיאלוג בקשר אליהן. כמו האפשרות לאסוף נתונים על הרגלי שינה של ספורטאים למשל, ומה ימנע איסוף של מידע אינטימי יותר
ג'יימס ווילסון מכונה "גיק השינה". הוא שחקן האקדמיה של רות'ראהם יונייטד לשעבר ובשנים האחרונות עבד עם המועדון שהצליח הרבה מעבר ליכולותיו הטבעיות ותקציב השכר שלו. מה הסוד שלו? הוא משתמש באנליטיקס כדי למדוד את איכות השינה של כל שחקן ואז "מתקן" את איכות השינה עם מיפוי גופני של כל שחקן, התאמת מזרן ואפילו מכבס סדינים ב"אבקת כביסה של אמא".
"שחקנים היו סקפטיים אבל הנתונים מאוד חד משמעיים" הסביר גיק השינה ל-BBC. "אנחנו צריכים לאסוף נתונים מהשינה של השחקנים. הנתונים מראים ששינה טובה משמעותה ביצועים טובים יותר ושיקום טוב יותר ממאמץ פיזי. זה משפר את הבריאות המנטלית וגם את קבלת ההחלטות של שחקנים".
בספורט, כפי שניתן לראות, אפשר למדוד הכל. עם הטכנולוגיות הקיימות כיום, אפשר לכמת כמעט את כל הפעולות של ספורטאי. בכדורגל אפשר למדוד מרחק ומהירות של כל מסירה, בכדורסל אפשר למדוד את השטחים ששחקן מפנה לחבריו ובפוטבול יש סטטיסטיקה למסירות קוורטרבק שכמעט נתפסו על ידי היריבות. המדידות הללו לא נעשו עבור אנקדוטות לעיתונאים אלא בשביל לשנות את פני ענפי הספורט לנצח. אלו שינו את הדרך בה מודדים כישרונות של ספורטאים ואיך קובעים את איכות הביצועים שלהם וכמה כסף מגיע להם - לעיתים רבות בזמן אמת. עוד כשהם על המגרש. ובאופן מהותי הרבה יותר: המדידות איפשרו לחשיבה המדעית והשכלתנית לקדם את הספורט בכל התחומים. מסגנון המשחק ועד ניהול החשבונות של המועדון.
אבל הדאטה, השימוש בדאטה, ניהול הדאטה, מונטיזציה של הדאטה והרגולציה של הדאטה - אלו תחומים חדשים, שמעלים שאלות כלכליות, ניהוליות ואתיות.
הקורונה הקפיצה את התחום
ניק ווטני, שחקן גולף ענד צמיד Whoop שדיווח על שינויים בנשימה שלו בזמן השינה שלו. הוא עשה בדיקת קורונה וגילה שהוא נשא אסימפטומטי. בכך נמנעה ההשתתפות שלו בתחרות גולף ובכך גם מנע הדבקה ומחלה מעמיתיו. ב-NBA וב-NFL השתמשו באמצעים דומים כדי בשביל מעקב אחר בריאות השחקנים בליגה בזמן המגפה. בבונדסליגה השתמשו בנתוני מיקום כדי לקבוע מי בא במגע עם חולה קורונה מאומת ואם הוא צריך בידוד או לא. לפי מחקר של דלויט (The hyperquantified athlete: Technology, measurement, and the business of sports) הקורונה הובילה ל"זרם" של טכנולוגיית מעקב - שלעיתים מעוררת תהיות אתיות - לספורט.
 | |||
| ניטור תנועת שחקנים דלויט | |||
האם ארגוני ספורט ישתמשו בצמידים וטבעות כדי לעקוב אחר הביצועים, הבריאות ורווחת ספורטאים מחוץ למגרש האימונים והאצטדיונים? האם, למשל, יהיה סעיף בכל חוזה של שחקן בו הוא מאשר לעקוב אחרי תבניות השינה שלו? אחרי הכל, שינה הינה גורם השפעה משמעותי בביצועי הספורטאי. ואם עוקבים באדיקות אחרי דפוסי השינה של הספורטאי, מה בעצם מונע מקבוצה לאסוף דאטה אחר ואינטימי יותר על הספורטאי. כמו כן, אנחנו לא רחוקים מהיום בו תהיה לנו את הטכנולוגיה לאסוף דאטה מהגוף עצמו ואפילו המוח עצמו - אם זה ניתוח מתקדם של גלי מוח ועד ניתוח מיידי של הפרשות גוף. אז יש כאן תהיות אתיות וצריך להתקיים דיאלוג בקשר אליהן.
עמרי ביתן, מוביל תחום הספורט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte: "אנחנו רואים את כל גופי הספורט הגדולים בעולם משקיעים באיסוף וניתוח דאטה. המגמה הזו היא לא חדשה, אבל לצדדים כמו שיפור ביצועים, הפחתת פציעות, ניתוח טאלנט וכד' מתווספים גם סוגים מגוונים של מידע שנאסף בזמן המשחקים ומחוץ להם – למשל מידע ביומטרי כמו לחץ דם, סוכר, דפוסי שינה ועוד. במקביל, מנסים גופי הספורט לייצר שימושים מסחריים לדאטה ולייצר אפיקי הכנסה חדשים, לשפר את הקשר עם האוהדים ולהפוך את התקשורת לאינטראקטיבית ורחבה מאי פעם. השילוב של שתי המגמות האלה מעלה שורה של סוגיות שעומדות כיום לפתחם של ארגוני הספורט שנדרשים להסדרה של נושא השימוש בדאטה – למי שייך המידע? עד כמה קריטית הפרטיות? מה מותר למדוד ומתי ואיפה עוברים הגבולות?"
לפי דלויט, התהיות האתיות הללו פחות מעניינות את המשקיעים כרגע. בין 2014 ל-2019 נחתמו יותר מ-3,000 עסקאות על השקעות בחברות וסטארט-אפים שעוסקים בספורט. הרבה מההשקעות קשורות לחברות שעוסקות בדאטה בספורט. ולא נראה שהגיעו לרוויה. בתחומים רבים צפויות גם התפתחויות משמעותיות באיסוף מידע ועיבודו לכלים משמעותיים עבור ארגוני ספורט ובכלל.
למשל, פרופ' הולגר ברויך, המדען הראשי של באיירן מינכן, אמר לקיקר לאחרונה: "מספר הגורמים הרלוונטים בקונטקסט של פציעה הם גדולים ואנחנו לא תמיד יודעים את מערכת היחסים בין הגורמים - אנחנו לא בטוחים שאנחנו יכולים להבין את זה עם מוח נורמלי, אז אולי מכונות למידה עם אינטליגנציה מלאכותית יכולות לזהות תבניות וקורלציות מהרבה דאטה. זה עשוי לעזור למנוע טעויות אנוש ולחסוך עלויות רפואיות. ההשלכות של פיתוח כזה על הרפואה יכולות להיות משמעותיות.
ישנן כבר חברות, למשל Zone7, זאת ועובדות עם קבוצות באירופה. אך גם הן, לעיתים קרובות, נתקלות בחוסר הסכמה של שחקנים לאיסוף המידע הרגיש והאישי שלהם. זה הוביל גם, בין השאר, לכך ששחקנים הביעו חשש מ"סוכני מוסד ישראליים" שמעוניינים לקחת להם את המידע. כמובן שאין קשר בין הדברים אבל נראה שהעתיד המדעי יותר יגיע כאשר יפתרו עניינים משפטיים ואתים.
