קופסת הזכוכית שרוצה להנפיק בת"א בשווי 1.3 מיליארד שקל

חברת הסטארט־אפ הישראלית גלאסבוקס (Glassbox) מצטרפת אל חברות הטכנולוגיה שנערכות לגיוס הון בבורסה בתל אביב . ל"כלכליסט" נודע כי גלאסבוקס תנסה לגייס 100 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ־400 מיליון דולר (1.3 מיליארד שקל) על בסיס הדו"חות השנתיים של 2020. ההנפקה צפויה להתבצע עד מאי. בשנה האחרונה ניכרת מגמה של חברות טכנולוגיה בינוניות, בשווי של מאות מיליוני דולרים, שמעדיפות להנפיק בתל אביב מאשר בניו יורק. זאת, בניגוד לחברות הגדולות יותר, שמגיעות לשוייים של מיליארדי דולרים, שנערכות לגל הנפקות ומיזוגים עם ספאקים בנאסד"ק.

גלאסבוקס גייסה עד היום 72.5 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון נערך לפני פחות משנה, באפריל 2020, שבו גויסו 40 מיליון דולר בסבב שאותו הובילה קרן ברייטון פארק קפיטל מניו יורק, ובו השתתפו גם גפן קפיטל, Ibex Investors ,Updata Partners ו־CEIIF. סבב הגיוס הקודם של גלאסבוקס, שבו גייסה 25 מיליון דולר, נערך באוגוסט 2018.

גלאסבוקס הוקמה על ידי יואב שרייבר, מנהל תפעול; ירון גואטה, סמנכ"ל טכנולוגיות וחנן בלומשטיין, סמנכ"ל הלקוחות. במשרדי החברה בפתח תקווה, לונדון וניו יורק מועסקים 260 עובדים. מהם 100 עובדים של סשנקאם (SessionCam), מי שהיתה המתחרה הבריטית, שנרכשה על ידי גלאסבוקס באוקטובר האחרון תמורת 40 מיליון דולר.

גלאסבוקס פיתחה ומשווקת מערכת שמאפשרת לארגונים לעקוב אחרי פעילות המשתמשים באפליקציה שלהם ולזהות מגמות ודפוסים של שימוש - ובכך לשפר וליעל את השירות שהם מציעים.מגפת הקורונה סייעה לעסקי החברה מאחר והמעבר לשימוש אינטנסיבי יותר של משתמשים בשירותים מקוונים (בעיקר בשל הסגרים והגבלות התנועה) חידד עבור עסקים את הצורך במערכת שמרכזת את השימוש של כל לקוח באפליקציה ומאפשרת לארגונים ללמוד דפוסי שימוש ולהבין בכך אם השירות עובד טוב או לא, איפה יש יותר בעיות ואיפה המוצר עובד.

הטלפון הסלולארי מרכז את עיקר השימוש במוצר של החברה, בעיקר בקרב לקוחות מתחומים שבהם השימוש במובייל אינטנסיבי יותר כמו בתי מלון, תעופה, בנקאות, ולאחרונה גם במזון. המוצר של גלאסבוקס מאפשר לארגון לשפר את חוויית המשתמש של הלקוח באמצעות ראייה בזמן אמת של התקלות וסיפוק מענה מהיר.

מנוי שנתי במחיר משתנה

המערכת של החברה מסופקת במודל של תוכנה כשירות במנוי שנתי והמחיר עולה ככל שיש יותר תנועה של משתמשים. הכנסות החברה עומדות על פי הערכות על עשרות בודדות של מיליוני דולרים. בכך סשנקאם, המתמחה בניטור חוויית משתמש דיגיטלית, והתמזגה לתוך גלאסבוקס אמורה לספק לראשונה נראות מלאה של כל האינטראקציות של הלקוח בכל הפלטפורמות הדיגיטליות. החברה הממוזגת תשרת יותר מ־300 לקוחות ברחבי העולם, לרבות שישה הבנקים הגדולים בעולם, חברות כמו SoFi, סינגפור אירליינס, סופרדריי ואחרות.

יואב שרייבר צילום: אוראל כהן

בחודשים האחרונים הושלמו הנפקות של כמה חברת טכנולוגיה בסדר גודל בינוני במונחי נאסד"ק, בהן ג'נסלף, אקופיה, אקווריוס, הייקון, פינרג'י ויומן אקסטנשנס שגייסו יחדיו 1.2 מיליארד שקל, לפי שווי שנע בין 500 מיליון שקל ל–1.1 מיליארד שקל. הגיוס של פינרג'י, מפתחת פתרונות האנרגיה הירוקה שבשליטת אביב צידון, מושלם בימים אלה. על לקוחות החברה, שנוסדה על ידי יוצאי מרקורי, נייס ו־HP, נמנים סיטי, בנק אוף אמריקה וחברות הביטוח הגדולות בארץ. גם דודי ויסמן נמנה על המשקיעים הראשונים cגלאסבוקס.

מרבית כספי הגיוסים הוזרמה לתוך קופת החברות לצורך פעילותן השוטפת. מרבית ההנפקות מניבות בינתיים גם רווח על הנייר למשקיעים שרכשו מניות בגיוס. הנהלת הבורסה ורשות ני"ע ניסו במשך שנים להביא לגל הנפקות הטכנולוגיה הנוכחי בבורסה, ורק לאחרונה הצליחו, בעזרת רגולציה מקלה ולאחר מאמץ משותף שכלל מפגשים עם קרנות הון סיכון ישראליות ואנשי מפתח בענף, לשנות את התמונה. בקנה מצויות גם הנפקות אף גדולות יותר של חברות כמו נייאקס ששואפת להנפיק לפי שווי של מיליארד דולר בתל אביב. התמחור הגבוה שאליו טיפסו מניות הטכנולוגיה באחוזת בית כמו גם בעולם, מאז החל משבר הקורונה, והביקושים שמזרימים גופים מוסדיים על רקע חלופות השקעה בעולם של ריבית נמוכה, היו הגורמים למגמה.

ביום חמישי השלימה חברת נקסטפרם של יוצאי אנזימוטק שמפתחת חלבונים אלטרנטיביים משמרים ללא הנדסה גנטית גיוס של 35 מיליון שקל לפי שווי של 115 מיליון שקל אחרי הכסף. במכרז המוסדי גייסה החברה 29 מיליון שקל ובציבורי 1.5 מיליון שקל. בעלי מניות קיימים כולל קרן ההון סיכון של פול מיראז, הזרימו 4.7 מיליון שקל מהסכום כשהביקושים היו של 50 מיליון שקל.