בלי קצבאות, 42% מהמשפחות היו מתחת לקו העוני ב־2020

ב2020 היו 42% מהמשפחות בישראל מתחת לקו העוני אם לא היו מקבלות קצבאות ותמיכות. זאת, לעומת 35% שהיו במצב הזה ב־2019. זה אחד הנתונים הקשים של דו"ח העוני שפרסם ביום חמישי ביטוח לאומי. לפי הדו"ח, תשלומי ההעברה ובייחוד דמי האבטלה העלו חצי מהמשפחות האלו אל מעל לקו העוני. כך שתחולת העוני של משפחות עומדת על 21%.

חשוב לזכור שהממשלה השקיעה בהשארת האנשים האלה מעל לקו העוני עשרות מיליארדי שקלים שאין לה. בשנה הבאה, אחר הבחירות, הסיוע יקטן בהרבה ורבים מתוכם יצנחו אל העוני.

מאז כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר ב־2003 ממשלת ישראל מובילה קו של שחיקה אכזרית של קצבאות הביטוח הלאומי כדי לאלץ אנשים לעבוד, אם הם מסוגלים לכך ואם לא. כמה אירוני שדווקא הממשלה הזאת בחרה במודל החל"ת שהפך אותנו לאומה של נתמכים. ודווקא ביטוח לאומי שנתניהו הזיק לו כל כך, הציל את ישראל מאסון חברתי גרוע בהרבה מזה הנוכחי. זה אחד ההיבטים של מציאות המצוקה הנוראה שנחשפת בדו"ח העוני שפרסם ביטוח לאומי.

המועד המקורי לפרסום דו"ח העוני היה בדצמבר 2020. הוא נדחה בגלל שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא העבירה לביטוח הלאומי את הנתונים הדרושים להכנתו, תחת ההסבר המביך של קשיים בקליטת תוכנה. אבל ביטוח לאומי הבין שבתקופת משבר הקורונה חיוני להוציא דו"ח עוני והוא פרסם אותו ביום חמישי על סמך נתוני המשכורות שבידיו. זה ראוי להערכה בייחוד לאור העובדה שאנחנו בתקופת בחירות והנתונים האלה בוודאי לא מועילים לקמפיין הליכוד.

מספר העניים פחת יחד עם הירידה ברמת החיים

כבר למדנו שהמשבר מייצר אבסורדים כלכליים. אחד מהם הוא שככל שהמצב הכלכלי מחמיר ויותר אנשים מובטלים, השכר הממוצע עולה — בשל הנטייה של המעסיקים להיפטר מהעובדים החלשים ביותר. עוד אבסורד חשף דו"ח העוני: בגלל שקו העוני נמדד יחסית לרמת החיים, תחולת העוני יורדת ככל שהמצב רע יותר.

דו"ח העוני גילה שרמת החיים בישראל נפלה ב־2020 ב־4.4%. אם מביאים בחשבון עלייה שנתית ממוצעת של 3.4% ברמת החיים ב־20 השנים האחרונות, הרי שרמת החיים ירדה אשתקד ב־8% יחסית לתחזית. הפעם האחרונה שרמת החיים ירדה כל כך היתה במיתון הכבד של האינתיפאדה השנייה ב־2001. התוצאה היתה שקו העוני ירד מ־2,514 שקל לנפש לחודש ב־2019 ל־2,403 שקל ב־2020. לא רק שתחולת העוני לא עלתה בגלל המשבר, היא ירדה ב־0.9%. לא מעט אנשים עניים מאוד שנחשבו עניים ב־2019 נהפכו ללא עניים מבחינה סטטיסטית ב־2020.

לפטה מורגנה של קו העוני של 2020 היה גם גורם חיובי יותר - המענקים של מאות שקלים לנפש שחילקה הממשלה. אלה לא השפיעו מאוד על רוב האוכלוסייה אבל הגדילו ב־10% את הכנסות העשירון התחתון. כך קרה שגם סיוע הקורונה של הממשלה הפך באופן מלאכותי אנשים עניים רבים ללא עניים.

סיוע לנזקקים צילום: אביגיל עוזי

קו העוני צמוד למחצית ההכנסה החציונית הפנויה לנפש תקנית. זה סטנדרט בינלאומי שקשה מאוד לכסטות ממנו בעולם שבו ה־OECD הפך בפועל ללשכה העולמית לסטטיסטיקה. גם בשנים רגילות הקביעה השרירותית של קו העוני משאירה עניים רבים מאוד מעליו. בשנת הקורונה העוני החמיר וגם הפער בינו לבין קו העוני.

לשם השוואה, דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת קבע בדצמבר ששיעור העוני בישראל גדל בעקבות משבר הקורונה בחצי, מ־20% מהמשפחות ל־29% ומ־580 אלף משפחות ל־850 אלף. הגדרת העוני של לתת כוללת לא רק מי שנמצא מתחת לקו העוני אלא גם משפחות שענו בחיוב על כמה מאפיינים של מצוקה, דוגמת אי החזרת חובות וויתור על תרופות. זה פחות אובייקטיבי אבל יותר מחובר למציאות הקשה בשטח.

נפילת העצמאים והשקיעה של מעמד הביניים

הדו"ח מסמן שני מגזרים שנפגעו במיוחד. הראשון הוא מגזר העצמאים שתחולת העוני בו עלתה ב־2%, למרות הפרדוקס הסטטיסטי. הסיבה היא שהקצבה שהוציאה את מספר האנשים הרב ביותר מהעוני היא דמי האבטלה ורוב העצמאים אינם זכאים להם. המשבר הזה העביר לנוער ולצעירים מסר בעייתי לעתיד המשק: מסוכן להיות עצמאי. אחריו יהיה צורך למצוא מנגנון ביטוח אבטלה לעצמאים כדי להבטיח להם איזשהו ביטחון סוציאלי.

המגזר השני שנפגע הוא עשירוני הביניים (7-4). שהכנסתם ירדה ביותר מ־4%, גם לאחר הסיוע הממשלתי. הסיבה היא שבמשבר הזה מי שעובד נפגע יותר. גמלאים ועניים שנמצאים מחוץ לשוק העבודה נפגעו פחות. אחת הסיבות לשלטונו המתמשך של נתניהו היתה התחושה של מעמד הביניים שהמצב הכלכלי שלו סביר. אם השלטון הזה יסתיים בבחירות הקרובות, אחת הסיבות תהיה שמעמד הביניים שקע.

כמובן, השאלה הגדולה היא מה יקרה כשהקורונה תיגמר ונישאר עם משק שהמעסיקים בו ניצלו את החל"ת כדי להיפטר מהמוני עובדים ועם 500-400 אלף מובטלים. דו"ח 2020 היה הדו"ח הראשון של סמנכ"לית המחקר והתכנון החדשה של ביטוח לאומי ניצה קסיר. היא אומרת ששני דברים חיוניים כדי למנוע עלייה משמעותית של העוני ב־2021. דבר אחד הוא המשך הסיוע הנדיב של המדינה. בפועל, אחרי הבחירות סביר שידה של הממשלה תהיה הרבה יותר קפוצה.

המהלך החיוני השני לדבריה הוא הכשרה מקצועית רחבה כדי להחזיר אנשים לשוק העבודה. "התקציבים לעידוד תעסוקה בישראל נמוכים יחסית למדינות המפותחות", היא אומרת. "אם לא תהיה מדיניות אקטיבית של הכשרה מקצועית, הנזקים יהיו מאוד גדולים".