שקל חזק - קללת הברכה

מי חוץ מהיבואנים ומשרד האוצר שמח על התחזקות השקל בשנים שחלפו? למרות הכותרות הגדולות, הסיפור כאן אינו רק התרסקות שער הדולר אלא התחזקות השקל מול כל המטבעות הזרים וההשלכות עלהתוצר המקומי, הצריכה הפרטית והציבורית, הכנסות המדינה ממסים, תחום היצוא וענף היבוא ושוק העבודה - כולם מושפעים משקל חזק, ולא לטובה.

למרות ההתחזקות המדאיגה של השקל מול סל המטבעות, השאירה ממשלת ישראל את הבנק המרכזי להלחם לבדו. האוצר ושריו נטשו בשנים שחלפו את המערכה. זאת למרות היותם של מספר כלים בידי בנק ישראל ומשרד האוצר לאיזון שער הדולר, כמו הורדת ריבית נוספת, קניית דולרים, הטלת מס על עסקות קצרות מועד ועוד.

התערבותו הלא שיגרתית של בנק ישראל באמצע החודש, פותחת פתח לתקווה שבנק ישראל לומד לקח מהתנהלותו של הבנק המרכזי בשוויץ, אולם אם לא יתלוו לכך צעדים נוספים, לא תהיה לשער הדולר תקומה ב-2021. ישראל ושוויץ הן שתי כלכלות שנאבקות שנים רבות במטבע מקומי חזק. מחקר של פרופ' אלכסנדר צוקרמן לשעבר ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת ת"א, הראה כי הבנק המרכזי בשוויץ מנהל מאבק אפקטיווי יותר מאשר בנק ישראל, הן בגלל רכישות אגרסיוויות יותר והן במדיניות מסרים תקיפה שצמצמה את התנודות בשערי המט"ח בתקופה שלאחר ההתערבות.

באין מדינות ברורה, תיסוף השקל ביחס למטבעות חוץ גורם לכך שהביקוש של הצרכנים בישראל לתוצרת מקומית יורדיוון שחלקם יעדיפו לרכוש תוצרת חוץ שמחירה בשקלים ירדה. במצב כזה קטן גם הביקוש של היצרנים לטובת מוצרי יבוא, וכך, פגיעה בתעשייה ובשירותים היא פגיעה בשוק העבודה, דווקא בעת אבטלה גבוהה, וכן פגיעה בצריכה הפרטית המופנית לרכישת מוצרים מקומיים המהווה מעל 50% מהתוצר.

צילום: שאטרסטוק

מנתוני החשבונות הלאומיים משתקפת שחיקה משמעותית בייצוא התעשייתי מאז 2015 נוכח החלשותו של הדולר מול השקל. נתונים אלה מצביעים על שיעור ירידה ריאלי של 14% בממוצע בייצוא ענפי התעשייה המסורתיים באפריל יוני 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת ועוד, מהנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת, מתברר כי לאורך זמן, ההשפעה של ייסוף השקל על תעשיית ההייטק היא משמעותית ביותר. בסביבת המטבע הנוכחית ולנוכח העובדה שחלקן נשלטות על ידי חברות רב לאומיות, שוקלות היום חברות הייטק להעביר פעילות מישראל ולנייד עובדים לסביבה בה ניתן לשלם בדולרים.

על רקע החלשותו הנמשכת של הדולר, נוצר פער הולך וגדל בין התקבולים הדולריים של התעשיינים לבין התקבולים בשקלים מאז 2015, שהגיע כבר לפי נתוני התאחדות התעשיינים ל-24 מיליארד שקל בקירוב. היצואנים הישראלים מוצאים את עצמם ניצבים מול ערך גבוה יותר ויותר של השקל, דבר שמקטין את הכנסותיהם ודוחף רבים מהם להעביר את עסקיהם למקומות בהם שכר העובדים נמוך יותר, עם השלכות שליליות כמו פיטורי עובדים, ירידה בהכנסות ממסים וירידה בשיעור הצמיחה.

סקר של אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים בדצמבר 2020 לגבי התחזקות השקל הראה כי 36% מהחברות התעשייתיות צופות ירידה במכירות ליצוא ב-2020. לשאלה המתבססת על ההנחה ששער הדולר הממוצע ב-2021 יהיה 3.24 שקלים, ענו 47% מהחברות כי הן צופות ירידה כמותית במכירות ליצור ו-18% צופות ירידה כמותית במכירות המקומיות. כ-39% מהנשאלים אמרו כי ייסוף מתמשך של השקל יוביל להקפאת גיוס עובדים חדשים, 36% אמרו כי הן עלולות לפטר עובדים.

מדינות מפותחות קטנות עם כלכלות הפתוחות לסחר העולמי כמו ישראל, נוקטות צעדים מתמשכים במעורבות ממשלתית פעילה כדי למתן את ההשלכות של התחזקות המטבע המקומי שלהן. מעורבות זו נועדה להביא לגידול בפריון העבודה ובכושר התחרותיות, והיא מפצה במידה מסוימת על הירידה בכושר התחרותיות בסחר-חוץ. על שולחן מקבלי ההחלטות באוצר יש מלוא השק תוכניות כמו הכשרות מקצועיות, הטבות לעידוד השקעות בתעסוקה, שילוב אנשים בעלי מוגבלות בשוק העבודה, שילוב המגזר החרדי בשוק, השמות איכותיות בשירות התעסוקה, סיוע בתעסוקת עולים ותוכנית קליטת מדענים. אלא שהן נשארו בינתיים בשק.

מדיניות ה"שב ואל תעשה" של האוצר מול התרסקות הדולר, מוזרה בהתחשב בכך שעידוד התעשייה המקומית יוצר מקומות עבודה. הפתרון לאבטלה נמצא בתעשייה, לא בבנקים.

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק