מכה אנושה למפרץ החדשנות: רמ"י לא תממן את פינוי בזן

העמדה החדשה של הנהלת רמ"י טורפת את הקלפים ומטילה צל כבד על אפשרות פינוי המפעלים מהמפרץ, בראשם בזן ודשנים. התוכנית הגרנדיוזית, שקודמה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה ורמ"י עצמה בשנים האחרונות, היתה אמורה לממן את ההשקעה האדירה באמצעות שיווק הקרקעות במקום. למעשה, מי שהתניע את המהלך הגדול לפני כשלוש שנים היה יו"ר רמ"י הקודם, שר האוצר משה כחלון, שהתגאה שכתושב חיפה הוא מציג תוכנית מגובשת לפינוי המפעלים המזהמים מהעיר.

מימין: יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון ומנכ"ל רמ"י ינקי קוינט צילומים: עמית שאבי , בשמת איבי

ועדת המנכ"לים לבחינת פיתוח מפרץ חיפה הוקמה על ידי הממשלה ב־25 באוקטובר ונדרשה להניח המלצות בתוך 90 יום - המסתיימים בשבוע הבא. בשבוע שעבר דרש קוינט משמחון להקפיא את התוכנית ל־45 יום, "עד שתתקבל החלטה בנושא ברמ"י, לאחר בחינה מחדש", וכעת נראה שהפור כבר נפל. כפי שכתב קוינט, שנכנס לתפקידו רק בדצמבר האחרון, "ככל שהחלטת ועדת המנכ"לים תהא לצאת אל הדרך וליישם חלופה זו לקידום המפרץ, הרי שיהא צורך לאתר מקורות מימון עבורה".

"לטענות הפקידים אין יסוד"

במקביל למכתבו של קוינט, ל"כלכליסט" נודע כי השבוע שלחו שבעה ראשי רשויות מקומיות במטרופולין חיפה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הם דורשים להמשיך בקידום התוכנית. "הטענות שמשמיעים הפקידים משוללות יסוד ותכליתן לדחות עוד ועוד את יישום התוכנית המבורכת והחשובה כל כך לעתיד ופיתוח האזור", הם כותבים לנתניהו. "אנו רוצים שההחלטה שתתקבל בוועדת המנכ"לים שמינית תהיה ברוח תוכניתו של פרופ' שמחון, עם לוחות זמנים מוגדרים. אנא, אל תיתן לכמה פקידי אוצר לדחוק את התוכנית החשובה לתוך מגירה, שם היא צפויה להעלות אבק ולהותיר את מטרופולין חיפה עם מפרץ מזהם ועתיד מקרטע".

עד לשבוע שעבר ועדת המנכ"לים לא בחנה אף חלופה מלבד תוכנית "מפרץ החדשנות" שהציגו המועצה הלאומית ורמ"י בינואר אשתקד בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. לפי התוכנית, על השטח - המשתרע על פני 36,500 דונם - אמורים לקום כ־100 אלף דירות וכ־2 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, לצד פארק מטרופוליני בשטח של 7,000 דונם. לפי התוכנית שהציגה רמ"י בינואר 2020 בוועדה המחוזית חיפה, כבר בשנת 2025 יתחיל ניקוי הקרקע ומי התהום במקום לאחר פינוי המפעלים, והחל משנת 2030 יחל שיווק של כ־2,000 יח"ד בשנה.

מיד עם הקמת הוועדה באוקטובר האחרון הודיעה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כי המפעלים המזהמים יפונו בשנים הקרובות מהמפרץ. שמחון אמר בכנסת כי ניתן לפנות את בזן כבר בשנת 2025. בדיון בנושא בוועדת הפנים של הכנסת ביוני האחרון הדגישו נציגי רמ"י כי עלות התוכנית המפורטת עומדת על 13.5 מיליארד שקל, אולם ציינו כי "ישנם מקורות מימון לתוכנית, מבלי להישען על תקציב המדינה".

אלא שכאמור, קוינט תקף כעת במילים חריפות את תוכנית "מפרץ החדשנות", הן במישור התכנוני והן במישור הכלכלי. במישור התכנוני, הוא כותב לשמחון, כלל לא ברור האם ניתן יהיה לבנות על השטח המזוהם שיפנו המפעלים והאם ניתן לטהרו באופן שלבי — כפי שקובעת התוכנית וכפי שנדרש לצורך מימונה. בנוסף, הוא מדגיש, "מדובר בתוכנית גדולה, המשתרעת על שטח נרחב, כאשר קיים סיכוי לא מבוטל שהוועדה המחוזית, כמו גם גופי איכות הסביבה, יתנגדו לקידום הליכי תכנון מבלי שתוצג תוכנית כוללת של ההתחדשות במפרץ, לרבות השקעת המדינה בניקוי זיהומים ופינוי המפעלים". לדברי קוינט, "מדובר בתוכנית אשר משנה את הבסיס הכלכלי של האזור ועתידה לגרום לשינוי מהיסוד של מבנה הכלכלה והתעסוקה באזור. מדובר במתחם המאופיין בכלכלה מבוססת מפעלים, כאשר שינוי מהסוג המוצע בתוכנית ודאי ישפיע רבות על כלכלת הרשויות וייתכן שאף יצריך שינוי ברמה הארצית, ויש לתת על כך את הדעת".

מפרץ חיפה צילום: גיל נחושתן

מיליארדי שקלים חסרים

במישור הכלכלי מצטרף קוינט לביקורת החריפה שהטיח יוגב גרדוס, ממלא מקום הממונה על התקציבים באוצר. כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפני כעשרה ימים שלח גרדוס לוועדת המנכ"לים מכתב חריף נגד התוכנית, "הנשענת על בסיס עובדתי פגום, ועל כן אין תשתית מקצועית מספקת שעל בסיסה ניתן לקבל החלטה". גרדוס טען שערכי הקרקע הצפויים בתוכנית מנופחים ללא פרופורציות - כ־300 אלף שקל קרקע ליח"ד, לעומת 50 אלף שקל קרקע ליח"ד במכרזים אחרונים בקריות, שהיא אינה כוללת הפחתה של היטל ההשבחה, ועוד.

בנוסף, מציין קוינט, "מעיון ראשוני שערכנו בתוכנית, מצאנו בעייתיות גם בהיבטים של פיצוי למחזיקים השונים, ואנו סבורים שהוא הוערך בחסר משמעותי". מדובר במיליארדי שקלים שהמדינה התחייבה לשלם למפעלים עבור קרקע חליפית, אובדן הכנסות בתקופת ההעתקה, פיצויים לעובדים ועוד.

רמ"י כבר לא במשחק

בשורה התחתונה, בהנהלת רמ"י — הפועלת במודל של "מפעל עסקי" שאינו מתוקצב על ידי המדינה ושכל תקציבה מגיע משיווק קרקע — חוששים כעת מגירעון עצום במידה שהתוכנית תצא לפועל. "מהנתונים עולה בבירור כי אין בידי הרשות כדי לעמוד במימון התוכנית במתכונתה הנוכחית, ודאי לא במהלך חמש השנים הקרובות", כותב קוינט.

תקבולי רמ"י בשנים האחרונות עמדו על 8.5 מיליארד שקל בממוצע לשנה, והצפי לשנים הקרובות הוא לתקבולים של 8.5-7.5 מיליארד שקל מדי שנה. קוינט מזכיר, כי לרמ"י ישנן כבר התחייבויות רבות לגופים שונים כתוצאה מהסכמים אסטרטגיים שעליהם חתמה המדינה, כמו פינוי מחנות צה"ל, חזית חיפה לים, פינוי מתחמי תעש, מצוקי החופים, הסכמי גג מול עשרות רשויות מקומיות ועוד.

בנוסף, הוא מזכיר כי בימים אלו מתקיימים משאים ומתנים מול גופים שונים נוספים לפינוי מתחם אלתא באשדוד, האוניברסיטה העברית ועוד, שגם הם יגדילו את מצבת ההתחייבויות של רמ"י.

"על מנת לסבר את האוזן", כותב קוינט, "רק בשנת 2020 שילמה הרשות תשלומים בגין הסכמים אלו בסך 2.1 מיליארד שקל".

בשורה התחתונה, כאמור, קוינט מבהיר לשמחון ולמנכ"לי המשרדים שאמורים לפרסם את מסקנותיהם כי רמ"י כבר לא במשחק, מה שיקשה מאוד להוציאה לפועל, ודאי מול הגירעון הגדול ממילא בתקציב המדינה.