$
חדשות נדל

שירות חדש של מינהל התכנון יעדכן מה בונים לכם ליד הבית

המינהל השיק שירות חדש באיזור האישי של האתר ״ממשל זמין״, בו תושבים יוכלו להתעדכן על תוכניות הנמצאות בעיצומו של ההליך התכנוני טרם אישורן; זאת ברדיוס של 300 מטר מכתובתם הרשומה במשרד הפנים

דור זומר 15:3420.01.21

מינהל התכנון השיק שירות חדש בו יופיעו תוכניות הנמצאות בעיצומו של ההליך התכנוני, טרם אישורן, באיזור האישי של האתר הממשלתי ״ממשל זמין״.

 

במסגרת השירות יוכלו התושבים להתעדכן בפרטי תוכניות המקודמות ברדיוס של 300 מטר מכתובת המגורים שלהם כפי שרשומה במשרד הפנים, וכן להתעדכן בשלבים השונים בהתקדמותן ולהגיש התנגדות אם התוכנית פוגעת בהם לדעתם.

 

 

כדי להכנס לאזור האישי באתר לחצו כאן

 

 

מדובר בצעד גדול ומוברך בעולם התכנון, שכן עד היום מידע על תוכניות חדשות התפרסם על גבי מודעות מודפסות, קטנות ודחוסות במידע תכנוני ומשפטי, בשפה סבוכה ולא נגישה. המודעות שנתלו בסמוך לשטח המתוכנן נתלשו, נרטבו או נשרו מפגעי מזג האוויר או ונדליזם, והפכו ללא רלוונטיות בעידן בו מידע מוצג בפנינו על גבי מסכים בצורה ויזואלית ברורה ומעניינת, לפחות על ידי הגופים, החברות, הפוליטיקאים והרשויות שרוצים שהציבור יידע על פעילותן. המודעות הללו, על העיצוב המסורבל והשפה המקצועית בה נכתבו, הפכו לסמל של הדרת הציבור מהנעשה סביבו במרחב הבנוי.

 

 

מודעות התכנון והבנייה במחחב הציבורי - הפכו לבדיחה עצובה על הדרת הציבור מודעות התכנון והבנייה במחחב הציבורי - הפכו לבדיחה עצובה על הדרת הציבור צילום: תום פישר

 

המידע אמנם כרוך בהליך הרשמה די מסורבל למערכת הממשלתית, הכוללת לא מעט דרישות אימות וסיסמאות, והוא מופיע כאמור במערכת הממשלתית שרוב הישראלים לא משתמשים בה באופן תדיר, והמידע על כך לא נשלח כהתראה לתושבים, כפי שנעשה כיום במערכת החינמית של עמותת ״מעירים״, מהם טוענים אנשי מינהל התכנון כי שאבו את ההשראה.

 

צעד חיובי, וקטן, בכיוון הנכון

 

לאחר שלוש מערכות בחירות וכשהרביעית בפתח ותקציבי עתק נשפכים על ידי פוליטיקאים ומפלגות על קמפיינים בכל מדיה אפשרית - אתרי אינטרנט, מודעות ממומנות ברשתות החברתיות, תשדירים בטלווייה וברדיו, טלפונים והודעות סמס, העדרה של הנגשת המידע התכנוני לציבור, הפשטתו והבהרתו צורמת במיוחד. השירות החדש של מינהל התכנון הוא צעד חיובי בהחלט בכיוון הנכון. אבל האם די בכך?

 

מעורבות הציבור בעולם התכנון היא נושא מורכב, או לפחות נושא שנוי במחלוקת. מצד אחד, התנגדויות תושבים מוצגות פעמים רבות ע״י יושבי הוועדות ובכירי מערכת התכנון כגורם המעכב המשמעותי של ההליך התכנוני וכאלה שאחראים לסחבת, לעומס על ועדות הערר וכגורם למחסור בדירות ולמשבר הדיור. לא פחות.

 

כך נולדה הוותמ״ל - הוועדה העוקפת של ההיררכיה התכנונית בוועדות - המקומית, המחוזית והארצית, שהוציאה מהבוידעם תוכניות ישנות, ביטלה את שלביות האכלוס ביחס לפיתוח האזורי והנחיתה על ערים רבות מתחמי מגורים משועתקים, כעורים ונטולי תשתיות ראויות של מדרכות, פארקים, בתי ספר ומרכזים מסחריים. על ראייה סביבתית אין מה לדבר שכן מתחמי מגורים ״מועדפים״ רבים כאלו נבנו על עתודות קרקע של שטחים פתוחים ולא הובילו לציפוף בתוך מרכזי הערים ולהתחדשות עירונית. בדיעבד ברור שהקמת הוותמ״ל כמו גם מחיר למשתכן הם רעיונות של פוליטיקאים שעשו בעיקר כותרות אבל ערים טובות לאזרחי ישראל ופתרון למשבר הדיור הן לא הצליחו להביא

 

 

מהצד השני - תעשיית ההתנגדויות להליכי תכנון ובנייה ממש לא נשענת בעיקר על אזרחים מודאגים. פעמים רבות אלו שמאים ובעיקר עורכי דין המתמחים בעולם התכנון והבנייה, שמאגדים תושבים ותושבות ומגישים עשרות התנגדויות שהופכות את ההליך לארוך, יקר ומורכב הרבה יותר. בנוסף, אנו גם יודעים שבקשות יזמים להקלות בהיתרי בנייה הן אחד הגורמים המאריכים ביותר של ההליך התכנון, הרישוי והבינוי בתוכניות שכבר אושרו - וזה מידע שלא מונגש בשירות החדש כרגע. 

 

מלבד זאת, רדיוס של 300 מטר גם הוא עלול להיות בעייתי - אמנם מדובר במרחק סביר שיכול להכיל לא מעט תוכניות שיתנו מושג על המתרחש סביב בתי התושבים, אלא שרוב הישראלים, לא מעט באחריות האופנה התכנונית שהנהיגה הוותמ״ל, גרים בשכונות שינה שנמצאות בערי שינה פרבפריות כאשר הצפיפות בהן קטנה והתוכניות המשמעותיות שישפיעו על חייהם יהיו תכניות תשתית גדולות כמו תוכנית המטרו ותמ״א 70 או בנייה של שכונות חדשות שכמעט בהכרח יוקמו רחוק מהרדיוס הזה אך מספיק קרוב כדי להשפיע על הפקקים בהם יעמדו בדרך הלוך וחזור מהעבודה, על צפיפות התלמידים בכיתות של הילדים שלהם ועד המחסור בשטחים פתוחים וירוקים.

 

כאשר תוכניות כבר יכללו ברדיוס ויגררו התנגדויות, לא מופרך שנשמע שוב את הטענות של אנשי הרשויות המקומיות היושבים בוועדות התכנון ואת חברי מערכת התכנון נגד התושבים כי הם מתנגדים מתוך "נימבי" (Not in my back yard) ומסרבלים ומעכבים את המערכת. גם אם יהיה מדובר בתושבים שינסו לתקן ולו במעט את תוכניות נעדרות עירוניות, פוגעניות לסביבה וחסרות בתשתיות ראויות. מצב תכנוני שנקלענו אליו אחרי הפוליטיזציה שעברה המערכת עם המדיניות הבעייתית של שר האוצר לשעבר משה כחלון, ושלא נראה שאלו שולטים בשוק התכנון והדיור כיום  - שר הפנים אריה דרעי ושר השיכון והבינוי יעקב ליצמן מתכוונים לשנות בה משהו.

האתגר הגדול של מערכת היא התכנון - להפוך את התושבים ממתנגדים לשותפים האתגר הגדול של מערכת היא התכנון - להפוך את התושבים ממתנגדים לשותפים צילום: תום פישר

 

אז מה הפתרון?

אחת הבעיות המרכזיות היא שבפועל מעורבות אזרחים בהליך התכנוני כיום נעשית אך ורק באופן בו החוק מאפשר את ההתערבות הזו והיא דרך התנגדויות. הצעד של מינהל התכנון והבנייה הוא צעד מצויין בדרך הנכונה אבל אם רוצים באמת להפוך את ההליך לחלק יותר, דווקא הידע של התושבים, התגובות שלהם לתוכניות האסטרטגיות, הנגשת המידע על השלכות הסביבתיות של רכבים פרטיים, של כריתת עצים, של בניית שכונות ללא מרקם עירוני שהופכות אותן לפרברי שינה משעממים ולאחר לשיכונים מוזנחים, של ניצול יתר של עתודות קרקע ופגיעה במסדרונות אקולוגיים - אלה יוכלו, כפי שנטען באין ספור מחקרים, להפוך את האזרחים ממתנגדים לשותפים.

 

למינהל התכנון יש עוד עבודה רבה לפניו בכדי להפוך את המערכת בכללותה לכזו שתוכל לתת לחבר בין השחקנים שיוצרים את המרחב הבנוי בישראל, ולתת את המקום הראוי לקולם של התושבים והתושבות  - שהם אלו שלבסוף ייאלצו לחיות את חייהם עם התוצאות של כל התוכניות שמחכות להם כעת במידע האישי של האתר הממשלתי, וגם אלו שלא.

 

x