מה בין אכיפת הסגרים לאכיפת סדר הדין האזרחי החדש?

הסגרים, בעקבות מגפת הקורונה, הפכו חלק משגרת חיינו. במקביל – ללא שום קשר, כמובן - המהפכה בתקנות סדר הדין האזרחי יצאה לדרך, כשהיא מלווה חשש כבד. לכאורה שני אירועים שאין שום קשר ביניהם, אולם מתברר שיש קשר חזק והוא חשיבות נושא האכיפה והחובה לציית לחוק, שקצת מתערערת בימים טרופים אלו.

באזורים רבים אכיפת הסגר לוקה בחסר והסגרים באותם מקרים, נראים כמו המלצה בלבד במקרה הטוב. העדר אכיפה ברורה וחדה מכשיל את התוצאות שהממשלה רוצה להשיג באמצעות הסגרים. אי אכיפה מספקת של סגר 3 עלולה להוביל חלילה לעוד סגרים. וזאת מבלי שציינתי גם את הנזק שנגרם מכך שהציבור רואה מדיניות שלא נאכפת.

וכאן הקשר לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שמטרתן לייעל ולקצר את ההליך המשפטי,  ולהביא למצב שבו ייראה הצדק בכמה שפחות זמן. צדק מאוחר הוא לא צדק. לאור ניסיון העבר, יש שגם התקנות החדשות לא ייאכפו (סוג אחר של אכיפה) באופן הנדרש ואם כך יקרה הרי ייווצר מצב דומה, כמובן בנסיבות אחרות, לאי אכיפת הסגרים.

חתונה בביתר עילית בעת סגר

החשש בנוגע לאי עמידה על קיום התקנות החדשות לא נולד סתם. החשש מקנן מהסיבה הבאה -  הצדדים להליך המשפטי לא קיימו אחר מצוות התקנות הקודמות וכלום לא קרה. חשוב להבהיר -חלק גדול מהתקנות הקודמות היו טובות, ואם היו ממלאים אותן והיתה אכיפה טובה הרי ייתכן ולא היתה נדרשת רפורמה כה מקיפה ורחבה. אי אכיפת התקנות, ולא רק בגלל זאת, ההליך המשפטי התארך במקרים רבים, הצדק בושש לבוא ובתי המשפט בישראל נפכו ל"גן עדן לנתבעים".

החובה לציית לחוק היא מהחובות החשובות במשטר דמוקרטי. למול עינינו נעשים ניסיונות לפגוע באותה חובה חשובה וקריטית. הקריאות שלא לציית לחוק מקבלות, במודע ו/או לא במודע, רוח גבית מאותה אכיפה חלשה ונרפית. כדי שנוכל להגיע לתוצאות טובות בכל התחומים הרי יש להתחיל לאכוף את המגבלות, את הסגרים. באותה נשימה, ובהבדלים המתבקשים, יש לדאוג ולקוות שתקנות סדר הדין האזרחי החדשות "ייאכפו" במידה טובה יותר מ"האכיפה" של אחיותיהן הישנות וכמובן חייבים לציית לחוק.

חייבים להמשיך לציית לחוק בתקופה זו בדיוק כפי שנמשיך לעמוד ברמזור אדום בארבע לפנות בוקר בכביש נידח וצדדי בקצה המדינה. כי זה החוק ואין לנו ברירה אחרת.