האסטרטגיה של אלוביץ' בתיק 4000: פירוק נרטיב השוחד לגורמים

"תקדים עולמי שמותח את גבולות עבירת השוחד למחוזות מופרכים", כך טוען שאול אלוביץ' באמצעות סניגורו ז'ק חן בתשובתו לכתב האישום בתיק 4000. לעסקת השוחד בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעל השליטה בבזק אין "אקדח מעשן" בדמות מסמך או הקלטה שמוכיחים אותה חד משמעית. לכן, הוכחת הדיל המושחת תלויה באפשרות להסיק אותה מתוך הנסיבות, ההתנהלות והעובדות שמרביתם לא שנויים במחלוקת.

לכן, תפקיד ההגנה במשפט פלילי הוא להציע הסבר אלטרנטיבי כשר ומלבין לעובדות ותפקיד התביעה הוא להפריך את ההסבר הזה, ולהותיר את ההסבר שמציע כתב האישום כאפשרות היחידה, מעבר לכל ספק סביר. האסטרטגיה הסניגוריאלית כאן, היא פירוק לגורמים של המציאות והצעת הסבר לגיטימי לכל אחד מהם באופן שיטיל ספק ב'תמונה הגדולה' שמציעה התביעה: נתניהו ואלוביץ' הגיעו להבנה פלילית ומושחתת שעליהם להועיל זה לזה כדי להגשים לכל צד בעסקה את יעדיו: סיקור חיובי לנתניהו מול אישור עסקת בזק-yes לאלוביץ'.

עו"ד ז'ק חן צילום: עמית שעל

כתב התשובה מתאפיין איפוא בעיקר היפוך תמונת המציאות כפי שהיא מפורשת בעיני שני הצדדים. הנה, כמה דוגמאות:

הסיקור של וואלה. הפרקליטות: הטיית הסיקור לטובתו של נתניהו כפי שמוכיח כתב האישום המתוקן שפירט 315 דוגמאות להתערבות בוטה בסיקור. גרסת אלוביץ', בפי עו"ד חן: "ניסיון לאזן, ולו במקצת, להשקפתו, את הקו הפוליטי של האתר ואת הקו השלילי הקיצוני, הקטנוני והמקומם שננקט בו נגד רה"מ נתניהו ובני משפחתו".

כיבוש וואלה בידי ראש הממשלה ואנשיו. לטענת הפרקליטות, נתניהו ואנשיו הכפיפו את האתר לצרכיו ולצרכי משפחתו כמפורט בנספח של 315 הדוגמאות. אלוביץ': "אתר 'וואלה'...פרסם אלפי ידיעות, כתבות וטורים שביקרו בחריפות את רה"מ ולעגו לבני משפחתו, הפך באישום לאתר "שנכבש" על ידי רה"מ ובני משפחתו". וגם - "נתניהו ובני משפחתו לא הפנו למר אלוביץ' "דרישות". בקשות לסיקור שהופנו לאתר וואלה, ובהן היה מעורב שאול אלוביץ', היו פניות לגיטימיות וכך הן נתפסו על ידו". ולסיכום - "רה"מ נתניהו לא קיבל 'דריסת רגל' ויכולת השפעה מהותית בפרסומים באתר וואלה לפי דרישותיו".

נתניהו ואלוביץ' צילום: דנה קופל, אלכס קולומויסקי

אילן ישועה. הפרקליטות, לפי אלוביץ' וחן, הפכה אותו "לדמות מצומקת של פקיד אומלל שממלא הוראות". גרסת אלוביץ': "מנכ"ל ריכוזי, בעל השפעה ויוזמה, שבפעולותיו בפרשה עסוק בקידום האינטרסים האישיים שלו". לטענת אלוביץ', התביעה גימדה עד כדי התעלמות מהדומיננטיות של ישועה בעסקת יד-2 ממנה גרף בונוס אישי שמן בסך 15 מיליון שקל.

פעילות משרד התקשורת בענייני בזק. הפרקליטות טוענת להטבות רגולטוריות שהעשירו את בזק ואלוביץ' ב-1.8 מיליארד שקל. גרסת אלוביץ': "במקומות בהם חתם רה"מ נתניהו בעניינים רגולטוריים הקשורים לבזק (בי-קום, יד2, העברת אמצעי השליטה בעניין בזק-yes) נעשה הדבר על בסיס עבודת הכנה של הדרג המקצועי הרלוונטי, על פי המלצותיו ובנוסח שהביאו בפניו לחתימה". ולסיכום – "כל דרישה לגיטימית וכל החלטה מקצועית הופכת ל'טובת הנאה'. בידיה של המאשימה הלגיטימי הפך לפסול והפסול ללגיטימי".

אלוביץ' טוען שמעולם לא ביקש מנתניהו לקדם את עסקיו. בעמדה זו החזיק מהיום הראשון שבו נחקר, ואותה לא נטש למרות הלחצים החזקים עליו להפוך לעד מדינה, לחצים של מעצר, חילוט אגרסיבי, פגיעה בבני משפחתו. ואפילו הניסיון השנוי במחלוקת של החוקרים להפעיל נגדו את בנו אור. העמדה נותרה עקבית – לא ביקשתי, לא קיבלתי.

האישור לעסקת בזק-yes עומדת במרכזה של "ההטבה הרגולטורית" הנטענת בכתב האישום. אלוביץ' מתעקש שהעובדות מדברות לטובתו. למשל טענת התביעה שהוא נזקק לעזרתם של שליחים על מנת לקדם את ענייניו מול ראש הממשלה, סותרת את תזת השוחד הנטענת. כל הפניות, טוען אלוביץ', "נעשו בין גורמים מבזק לבין גורמים רלוונטיים במשרד התקשורת ובמשרד רה"מ". מנגד, טוענת התביעה שנתניהו פעל מאחורי הקלעים כדי לשרת את עסקת הקח-תן הפסולה. הוא עשה זאת על ידי הרחקת רגולטורים "עוינים" לבזק והנחיית המנכ"ל החדש שמינה שלמה פילבר לפעול לטובתה, וזאת כדי לשוות לטיפול את הגוון המקצועי הנקי. לכן, גם אם המגעים היו תקניים כפי שטוען אלוביץ', הם הושפעו והתנהלו בחסות יחסי השוחד. וזו דוגמא למשחקי הפירוק-הרכבה שבין ההגנה לתביעה. ההגנה מפרקת לגורמים, והתביעה מצביעה על התמונה הגדולה.

סביר להניח שקו הגנה זה תואם גם את העמדה שיגיש ראש הממשלה נתניהו. בתיק 4000 ניכר שיתוף הפעולה הסניגוריאלי בין נתניהו לאלוביץ', לעומת ההבדלים בתיק 2000. וזאת בגלל נקודות המוצא השונות. חברות אישית בין נתניהו לאלוביץ' אל מול העוינות בין נתניהו למו"ל 'ידיעות אחרונות' ארנון מוזס. נקודות המוצא השונות מכתיבות קו הגנה שונה, וגם הבדלים בשיתוף הפעולה הסניגוריאלי.