קל לצאת משוק העבודה – קשה לחזור. הדור האבוד כבר כאן
כעבור שני גלים של הקורונה ובעיצומו של סגר שלישי, דו"ח שערכה פירמת הייעוץ והמחקר Deloitte עבור קרן גנדיר על מצב הצעירים לאור המשבר מראה כי לא רק שהצעירים נפגעו, וימשיכו להיפגע יותר מבחינה תעסוקתית וכלכלית אלא שהפערים החברתיים מתרחבים. "אפשר להתחסן בפני המכה הכלכלית שיחוו הצעירים. זה מצריך עבודה, מחשבה והקצאת משאבים"
באוגוסט השנה, עוד לפני הסגר השני, התחיל השיח על דור אבוד של צעירים שלא יצליחו להתאושש מבחינה תעסוקתית וכלכלית גם אחרי שהמגיפה תסתיים. כעת, כאשר הממשלה הטילה סגר שלישי שכבר בתחילתו נוספו עוד 60 אלף אנשים למעגל האבטלה – מחציתם צעירים, ועם תחילת מבצע החיסונים שנותן תקווה כלשהי לסיום המגיפה, האינדיקציות להיווצרותו של 'דור אבוד' רק מתגברות.
- תל אביב: פי 8.5 יותר דורשי עבודה ב-2020 – רובם צעירים
- חגיגות סיום המגיפה יחלו עם 900 אלף מובטלים
- הביטוח הלאומי מעריך: עד סוף הסגר נגיע ל-700 אלף מקבלי דמי אבטלה
בדו"ח שערכה פירמת הייעוץ והמחקר Deloitte עבור קרן גנדיר בנושא מצב הצעירים לאור משבר הקורונה מפורטות אינדיקציות הולכות ומתגברות להיווצרות דור אבוד. המשמעות אינה שכל הצעירים הולכים להיות מחסורי עבודה אבל שיעור האבטלה בקרב הצעירים יישאר גבוה וייקח זמן רב עד שיחזור לרמות שהיו קיימות לפני המגפה. "אנשים חושבים שברגע שנסיים להתחסן הכל יחזור למצב הרגיל וזה לא המצב", אומר אורמן.
עידן אורמן, Deloitte צילום: ישראל הדרי לצעירים יש גם פחות גלגלי הצלה. אין להם חסכונות מכיוון שהתרבות במדינה היא של לחיות כאן ועכשיו ואין תרבות חיסכון מושרשת. בנוסף, גלגלי הסיוע שהעמידה המדינה פחות נותנים מענה לצעירים. 20% מהצעירים שביקשו סיוע מהמדינה נידחו לעומת 14% דחייה בקרב המבוגרים. לכן, הצעירים פגיעים יותר במשבר הכלכלי, ואגב, המצב הזה אינו ייחודי לישראל. בבריטניה למשל, 25% מהצעירים (18-34) נאלצו להשתמש בחסכונותיהם מאז פרוץ המשבר לעומת 16% בקרב האוכלוסיה הכללית.
מה הלאה?
לצעירים יהיה קשה לחזור למעגל התעסוקה אבל גם כשיחזרו, זה יהיה עם 'קנסות'. לפי מחקרים שנערכו אחרי המשבר הכלכלי של 2008 אבטלה של חצי שנה בגיל 22 מובילה לשכר שעתי נמוך יותר ב-8% בגיל 23 וב-3% בגיל 31. "זה נשמע מספר קטן יחסית אבל זה מצטבר. אם הרווחתי 10,000 שקל והשכר שלי יורד ולא עולה שנים קדימה, אז בקונטקסט של יוקר המחייה יהיה מצב שיהיו דרושים עוד חודשי שכר על מנת לרכוש דירה ויווצר קושי להתמודד עם העלות של גידול ילדים", אומר אורמן.
השלכה נוספת, או 'קנס' נוסף של האבטלה במשבר היא עיכוב במעבר לשלב החיים העצמאי. צעירים שיישארו לגור בבית הוריהם ויתמודדו עם המשמעותיות התעסוקתיות של ריחוק ממרכזי תעסוקת והשלכות נפשיות, עיכוב בהקמת תא משפחתי עצמאי ולבסוף, נתונים מהעולם מעידים גם על המחיר הנפשי של העיכוב הזה: שיעור הצעירים הסובלים מדיכאון באירופה גבוה ב-45% מהשיעור באוכלוסיה הכללית.
העיכוב ביציאה לחיים עצמאים כולל גם ביכולת לרכוש דירות. רכישות דירה ראשונה שנרכשת לרוב על ידי זוגות צעירים בשוק החופשי ירדו ב-24% בין החודשים אפריל ועד יוני בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019, הרמה הנמוכה מזה עשור. 35% משוכרי הדירות הצעירים בתל אביב עזבו או חשבו שייאלצו לעזוב את מגוריהם בעיר בעקבות הרעה במצבם הכלכלי.
בנוסף, הדו"ח מצביע על כך שהפערים החברתיים מתרחבים: נשים נפגעו יותר מגברים בהוצאה לחל"ת או אבטלה כאשר ניתן לראות זאת בבירור בסגר השלישי בו 64% מהמובטלים הן נשים. בקרב האוכלוסיה הערבית שיעור הצעירים המובטלים גבוה פי 2 משיעורם באוכלוסיה. 33% מבין המובטלים באוכלוסיה הערבית הם צעירים בגילאי 25-34 בעוד שיעורם באוכלוסיה הוא 15%.
מחאה נגד מדיניות הממשלה בטיפול בקורונה, ארכיון צילום: דנה קופל
את העמקת הפערים ניתן לראות בבירור באוניברסיטאות והמכללות בהן אמנם נצפתה עלייה של 20-25% במספר הנרשמים אבל 24% מהסטודנטים שקלו להקפיא או לפרוש מהלימודים בעקבות המשבר. 52% מהסטודנטים מהחברה הערבית שקלו לא להמשיך את לימדיהם בעקבות המשבר לעומת 24% בקרב כלל האוכלוסיה, כך לפי סקר הסטודנט של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית.
ולמרות כל האינדיקציות האלה, אורמן סבור שהקורונה ייצרה גם הזדמנויות ויש מקום לאופטימיות. "יש שעת כושר לחיבור וקירוב סגמנטים באוכלוסיה. למשל, החרדים הפכו להיות יותר דיגיטליים. אלה מיומנויות חיים שיישארו כאן, הם לא ייעלמו ביום שאחרי הקורונה. גם המודעות לעבודה מרחוק זו בשורה טובה בהיבט של צמצום פערים".
רבע הכוס המלאה
מקור נוסף לאופטימיות הוא המודעות הפוליטית-חברתית והתנדבות, כאשר 18% התנדבו לאור המצב ולא היו מתנדבים אחרת. וכן, במחקרים שנערכו אחרי המשבר של 2008 ראו שבמדינות מסויימות הצעירים למדו ב-2008 לנהל את הכסף שלהם.
"אנחנו רואים שהממשלה כבר זיהתה את עניין הצמיחה המכלילה – במילים פשוטות זו תפיסה שאומרת שצריך בכל זמן כאשר קובעים מדיניות חברתית לשאול איך היא עוזרת לצמצום פערים, כמובן ככל שזה מתאפשר ואיך זה ממונף לצמיחה כלכלית. המטרה היא לייצר את המעגל החיובי בין כלכלה לצמצום פערים. מדינות בעולם כבר מתעסקות בזה, אצלנו הממשלה זיהתה את העניין הזה ונבנה פורום בין משרדי שכבר הפשיל שרוולים ומתחיל לקדם את האג'נדה הזאת", אומר אורמן.
