אחרי כישלון החלום הראשון, ברנמילר הולכת על חלום חדש

בשנת 2012 אבי ברנמילר הקים את ברנמילר אנרג'י במטרה לפתח שיפורים טכנולוגיים לצורך ייצור אנרגיה זמינה, יעילה וזולה. עיקר הפיתוח בשנים הראשונות התמקד בתחום התרמו־סולארי לצורך ייצור חשמל, זאת בדומה לפעילות של חברת סולל שברנמילר כיהן בה כמנכ"ל שנים ארוכות.  

המיקוד של ברנמילר עם הקמתה היה פיתוח והקמה של שדות תרמו־סולאריים, טכנולוגיה שעושה שימוש במראות קעורות כדי לייצר אנרגיית חום, אך הירידה החדה בעלות הפקת חשמל סולארי בטכנולוגיה פוטו־וולטאית הפכה את הייצור של מערכות תרמו־סולאריות ללא כדאי כלכלית בישראל. 

אבי ברנמילר, מנכ"ל ברנמילר ובעל המניות הגדול בה

ברנמילר, שביצעה ב־2017 הנפקת מניות ראשונית והחלה להיסחר בתל אביב, היתה יכולה לסיים את דרכה כמו סולל, שנמכרה באקזיט גדול לסימנס אך נסגרה כמה שנים לאחר מכן כשסימנס בחרה לצאת מהתחום הסולארי. אולם ברנמילר הצליחה להמציא את עצמה מחדש בפרק זמן קצר כחברה שמאפשרת פתרונות אגירת חום, תחום שגם הוא טרם הוכיח את עצמו כלכלית.

בעשור הראשון של המאה הנוכחית לטכנולוגיה התרמו־סולארית לצורך ייצור חשמל היתה היתכנות כלכלית מכיוון שעלות הפקת החשמל בה היתה דומה לזו של שימוש בטכנולוגיה פוטו־וולטאית. עלויות אלו היו יקרות בהרבה מאלה של ייצור חשמל באמצעות פחם או גז טבעי, אך הן זכו לסבסוד של ממשלות שפעלו לצמצום זיהום האוויר. אך בעשור האחרון חלה ירידה חדה בעלות הפאנלים הסולאריים וחלה עלייה בניצולת שלהם, ומנגד, השיפור בטכנולוגיה התרמו־סולארית היה מתון יותר.

כעת ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית זול יותר מאשר ייצור באמצעות גז טבעי במרבית המדינות שבהן קרינת השמש גבוהה, ולכן טכנולוגיה זו כבר לא זקוקה לסבסוד ממשלתי. מנגד, התחום התרמו־סולארי מתקשה להתחרות ברמות מחירי החשמל שהפאנלים הפוטו־וולטאים מאפשרים. מסיבות אלו מ־2015 ברנמילר החלה בשינוי מיקוד הפעילות לכיוון של אגירת חום. החל מ־2019 פעילות אגירת החום של ברנמילר עברה מיקוד נוסף לצרכים של הסקטור התעשייתי.

הסיפור של סולל ושל גלגולה הראשון של ברנמילר מבהיר את אחד הסיכונים העיקריים בפיתוח טכנולוגיה חדשה — הסיכון שטכנולוגיה אחרת תהיה זולה או יעילה יותר, ותדחוק הצידה את הטכנולוגיה שבה מתמקדת החברה. סיכון זה רלבנטי לכל חברות הקלינטק הישראליות שמתמקדות בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

הפרויקטים רותם 1 ורותם 2

עוד במסגרת האסטרטגיה הקודמת שלה ברנמילר יוזמת הקמת מתקן היברידי שמשלב מערכת תרמו־סולארית עם אגירת אנרגיה ושימוש בגז טבעי. מערכת זו זכתה לאישור הקמה של מתקן חלוץ (רותם 1) לצורך הדגמת הטכנולוגיה בהספק של 1.7 MW, והובטח לה תעריף גבוה של 85 אגורות לקוט"ש. בגלל הירידה החדה בעלות ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו־וולטאית, גם אם המתקן יוקם בסופו של דבר, ההערכה היא שלא צפויה המשכיות לפרויקט זה.

הקמת המתקן התעכבה במהלך שנים, ואף שהושקעו בו 38 מיליון שקל עד עתה, ההקמה בפועל ממתינה לסגירה פיננסית של הפרויקט.

רותם 1. ההערכה היא שלא צפויה המשכיות לפרויקט זה צילום: אתר החברה

להערכת החברה, עלות השלמת הקמת הפרויקט היא 33 מיליון שקל, וההכנסות הצפויות ממנו הן של 5.7 מיליון שקל בשנה. ב־2014 ברנמילר קיבלה אישור להקים מתקן חלוץ שמשלב טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה בהספק של 10 MW — פרויקט רותם 2.

פיתוח זה התעכב עד עתה מכיוון שלא התקבל תעריף מובטח עד למכרזים האחרונים שכללו אגירת חשמל. תעריף החשמל שנקבע שמובטח לפרויקט הוא 19.9 אגורות לקוט"ש. ברנמילר מקדמת את פיתוח הפרויקט ורשאית להשלימו עד שנת 2024, אך ההערכה היא שבשלב זה יש אי־ודאות לגבי הכדאיות הכלכלית של פרויקט רותם 2 ולגבי המשך הפיתוח שלו.

הטכנולוגיה העיקרית כעת של החברה היא, כאמור, מערכת לאגירת אנרגיה שמכילה רכיבים של אגירת חום, החלפת חום וייצור קיטור. המערכת קולטת אנרגיה ממקורות אנרגיה שונים, ממירה אותה לאנרגיית חום ומאפשרת אספקה רציפה של אנרגיה לפי צורכי הלקוח. השימוש העיקרי של המערכות הוא לאגירת חום במגזר התעשייה, שבו יש לברנמילר יתרון מכיוון שאין צורך בהמרת אנרגיית חום לאנרגיה חשמלית (ולהפך), ולכן עיקר התחרות של מערכות אלו הוא מול טכנולוגיות מתחרות של אגירה תרמית, ולא מול אגירה באמצעות סוללות ליתיום־יון.

מערכת האגירה של ברנמילר לצורכי תעשייה מכונה bGen 2, מערכת שמאפשרת לחברות לבצע הסטת עומסים והשטחת שיאי תצרוכת ובכך להשיג שיפור ביעילות האנרגטית, שתמנע עלויות גבוהות של שימוש בחשמל לצורך חימום בעת צריכת שיא של חשמל. בנוסף, המערכת מאפשרת הסטת חלק מהשימוש בחשמל לשעות שבהן מחיר החשמל נמוך יותר והיא יכולה גם לנצל חום שיורי ובכך לחסוך באנרגיה.

השימוש השני הצפוי למערכת האגירה של ברנמילר הוא לאגירת אנרגיה חשמלית באמצעות המרתה לאנרגיית חום ואגירה של חום שיורי, מערכת שברנמילר מכנה bGen 1. הטמפרטורה הגבוהה שבה מטפלת מערכת זו מאפשרת ייצור קיטור להנעת טורבינות לייצור חשמל, ובכך היא מתאימה לאגירת אנרגיה של מתקנים לייצור חשמל הזקוקים לייצוב והגמשת יכולת הייצור שלהם - כמו פרויקטים פוטו־וולטאים ותחנות כוח שמשתמשות בגז טבעי.

האתגרים בתחום זה גדולים בהרבה בגלל שיעור הנצילות הנמוך של אנרגיית הקיטור בעת המרתה לאנרגיה חשמלית, זאת למעט בפרויקטים בתחנות כוח שמבצעות המרת קיטור לחשמל כחלק מהפעילות שלהן. לגביהן, היכולת לאגור את אנרגיית החום מאפשרת הפעלת טורבינה קיימת לייצור חשמל. בנוסף, בתחום זה ברנמילר תצטרך להתחרות מול טכנולוגיות אלטרנטיביות רבות לאגירת אנרגיה.

מתקן האגירה של ברנמילר. פיילוטים באיטליה וברזיל צילום: אתר החברה

פיילוטים והסכמי הפצה בברזיל ובאיטליה

האסטרטגיה של ברנמילר היא התמקדות בפרויקטים מסחריים קטנים בתחום אגירת חום שיהוו פיילוטים שהצלחתם תאפשר את הרחבת הפעילות בעתיד. במסגרת אסטרטגיה זו ברנמילר חתמה על כמה הסכמים למכירות ראשוניות של מתקני אגירת אנרגיה, הסכמים לביצוע פיילוטים והסכמי הפצה. במהלך 2019 מכרה ברנמילר לפורטלב (Fortlev) הברזילאית מערכת ייצור קיטור מבוססת אגירה תמורת 380 אלף דולר. מדובר במתקן חלוץ לצורך הדגמת יכולות מערכת האגירה לשיפור היעילות האנרגטית.

מערכת זו משתמשת בשריפת שאריות גזם מיער שנכרת לצורכי ייצור אנרגיה משאריות ביומסה, ששריפתן מאפשרת ייצור אנרגיית חום במתקן האגירה, וחום אגור זה משמש מפעל פלסטיק של פורטלב. בברזיל פעילות עצומה של ייצור ביומסה מיערות שכריתתם גורמת לנזק אקולוגי עצום, אך הפעילות של ברנמילר לא מובילה לכריתת יערות אלא רק לשימוש יעיל יותר בתוצרי הכריתה.

העלות הנמוכה של גזם יערות בברזיל נותנת לברנמילר יתרון יחסי במדינה זו, אך אם יתבצע שינוי מדיניות בברזיל שיגביל את כריתת יערות הגשם, ייתכן שיתרון זה יצומצם, אם כי שינוי מדיניות כזה לא צפוי כל עוד ז'איר בולסונארו הוא נשיא ברזיל.

במהלך 2020 השותפות בין ברנמילר ופורטלב עלתה מדרגה כאשר פורטלב קיבלה מברנמילר רישיון לשיווק מוצרים מסדרת bGen בברזיל ובקולומביה, שתמורתו פורטלב תשלם לברנמילר 1.5 מיליון דולר ותקבל מברנמילר 10% מההכנסות ממכירת המערכות שהיא תתווך בהקמתן. בשלב מאוחר יותר של ההסכם פורטלב צפויה לבצע בעצמה את הייצור ולשלם תמלוגים של 10% מההכנסה לברנמילר. פורטלב הודיעה לברנמילר על כוונה לעבור לשלב השני של ההסכם, והיא נערכת להקמת מפעל ייצור כבר במהלך 2021.

בינואר 2020 חתמה ברנמילר על מזכר הבנות עם חברת דטרוניק הברזילאית להקמת פיילוט מסחרי לאגירת אנרגיה בהספק של 1 MW, ובנובמבר אותה השנה דיווחה ברנמילר על כוונה לבצע פיילוט בהיקף גדול יותר, חלף הפיילוט הראשוני שתוכנן.

בדומה לפרויקט עם פורטלב גם המערכת שתסופק לדטרוניק תתבסס בעיקר על אגירת חום מגזם שנשרף, אך תכיל גם אפשרות לאגירת אנרגיה חשמלית ואספקת חשמל ללקוח, ואם הפיילוט יסתיים בהצלחה, ייתכנו מכירות מהותיות יותר לדטרוניק.

ברנמילר מבצעת פיילוט נוסף עבור חברת האנרגיה האיטלקית ENEL שבמסגרתו ברנמילר תתכנן, תייצר ותתקין מערכת אגירה תרמית בקיבולת של 23 MW שעה לתחנת כוח שמפיקה חשמל מגז טבעי. פרויקט זה מותקן בתחנת כוח הפועלת בשיטת מיחזור משולב, והוא מאפשר אגירה של אנרגיית הקיטור שנוצרת בתהליך ושימוש יעיל יותר באנרגיה זו לצורך ויסות ייצור החשמל לפי תעריפי החשמל בכל רגע נתון.

עלות הפרויקט מוערכת ב־5 מיליון יורו, כאשר העלות של מערכת האגירה היא 1.8 מיליון יורו ויתר העלות נובע מהתקנת אינטגרציה לתחנת הכוח. מרבית הפרויקט תמומן על ידי ENEL ועל ידי רשות החדשנות. ברנמילר לא צפויה לרשום רווח מפרויקט זה, אך השלמה מוצלחת שלו תהווה הוכחת היתכנות לטכנולוגיה שלה בייעול תחנות כוח הפועלות בשיטת מיחזור משולב.

בחודש פברואר חתמה ברנמילר על מזכר הבנות עם גורם הונגרי שיקבל בלעדיות להפצת הטכנולוגיה ומערכות bGen בהונגריה, ויפיץ ללא בלעדיות את הטכנולוגיה והמוצרים בסלובקיה, אוסטריה, רומניה, אוקראינה ובולגריה. לברנמילר זכות לסיום החוזה אם המפיץ לא יעמוד ביעד מכירות, ואף שתנאי מתלה להסכם זה היה חתימת הסכם מחייב עם תאגיד החשמל של הונגריה, בחודש מרץ מזכר ההבנות הבשיל לכדי הסכם מחייב, זאת אף שלא נחתם הסכם עם תאגיד החשמל.

למערכות האגירה של ברנמילר יכולת לאגור חום שיורי מתחנות הכוח ולנצל אותו לצורך חימום מבנים. לכן, אם ייחתם הסכם מכירה עם יצרנית חשמל אירופית גדולה, יהיה בכך פוטנציאל גדול עבורה.

אך כאמור, נכון למועד זה עדיין לא דווח על הסכם מכירה בהונגריה. במהלך 2020 חתמה ברנמילר על הסכם הפצה נוסף עם Green EnerSys העולמית שמקנה למפיצה זכות להפצה בלעדית של מוצרי ברנמילר בגרמניה וספרד, כאשר בלעדיות זו מותנית ביעדי מכירות, אך ההסכמים באירופה לא מבטיחים שיהיו מכירות בפועל.

קבלת המענק מקרן BIRD האמריקאית

בארה"ב מקימה ברנמילר מתקן חלוץ בשיתוף עם NYPA, חברת החשמל הציבורית הגדולה בארה"ב, למערכת אגירה מבוססת קו־גנרציה לשיפור היעילות האנרגטית של מערכת ייצור חשמל באמצעות אגירת חום שנפלט מפעילות טורבינת גז ושימוש בחום לחימום מים. ברנמילר קיבלה מענק מקרן BIRD לצורך הקמת הפרויקט, וחלק נוסף מהמימון יגיע מ־NYPA. קשיים של ברנמילר עיכבו את התקדמות הפרויקט, אך שיפור מצבה הפיננסי של ברנמילר איפשר את קידום הפרויקט במהלך המחצית השנייה של 2020.

בזירה המקומית, ברנמילר השלימה עבור מערכת הביטחון הקמה של מערכת המאפשרת אגירת חום שיורי שנוצר מפעילות גנרטורים ואספקתו בצורת מים חמים. מערכת זו נמסרה בחודש יוני לשימוש בבסיס צבאי שלא מחובר לרשת החשמל בדרום הארץ. אך פרויקט זה הוא בהיקף קטן מאוד ולא מהותי לחברה. בנובמבר 2020 חתמה ברנמילר על מזכרי הבנות עם בית החולים הגליל בנהריה ועם מחלבות יטבתה לבחינת היתכנות של הקמת מתקן אגירת אנרגיה.

מתקן אגירת האנרגיה עבור בית החולים יטען אנרגיה מרשת החשמל בשעות מחיר שפל, ויספק קיטור ומים חמים לצורכי בית החולים (במקום שימוש בסולר יקר ומזהם). עבור יטבתה המתקן יאגור אנרגיה משריפת גזם, יוטבתה תשלם לברנמילר על האנרגיה במשך חמש שנים, ולאחר מכן תקבל את המתקן ללא עלות.

חרף הגיוסים, קופת המזומנים מצומקת

בתחילת 2020 קופת המזומנים של ברנמילר התרוקנה והחברה התבססה על הלוואת בעלים שהזרים אבי ברנמילר, אך עם הצגת הפוטנציאל של מערכות אגירת האנרגיה הצליחה החברה לגייס הון שאיפשר את המשך הפעילות. בחודש יוני גייסה ברנמילר 5 מיליון שקל בהנפקת מניות עבור בית ההשקעות מור, וביולי השלימה החברה גיוס של 18 מיליון שקל בהנפקת מניות שמרביתן הגיעו לרני צים (17.8%) ומיעוטן ליואב קפלן (1.05%).

הנפקות אלו והמרת הלוואות למניות החברה איפשרו לברנמילר לפרוע את החוב שלה לבנק לאומי, ולממן את הפעילות ב־2020. בחודש נובמבר גייסה ברנמילר 2.48 מיליון שקל באמצעות הנפקה של 400 אלף כתבי אופציות מסדרות 2 ו־3. כתבי האופציה מסדרה 2 ניתנים להמרה למניות עד לאמצע נובמבר 2021 תמורת תוספת מימוש של 24 שקל למניה, ואילו כתבי האופציה מסדרה 3 ניתנים להמרה למניות עד לאמצע נובמבר 2023 תמורת תוספת מימוש של 35 שקל למניה.

חרף גיוס זה קופת המזומנים של החברה עדיין מצומצמת ומימון הפעילות דורש מקורות נוספים, בהם מענקים ממשלתיים שהיא מקבלת והלוואה של 7.5 מיליון יורו מקרן EIB של האיחוד האירופי שהחברה מנהלת משא ומתן לצורך קבלתה.

למרות העלייה החדה במחיר המניה וקופת המזומנים המצומצמת ברנמילר עדיין נמנעת מביצוע גיוס הון מהותי, זאת, כל הנראה, בשל העדפת החברה להמתין עם הגיוס עד להבשלת חלק מהפיילוטים המבוצעים כעת, כדי לנסות ולגייס הון לאחר התקדמות נוספת בהוכחת המודל העסקי שלה.

אף שבמחצית הראשונה של 2020 רשמה ברנמילר הפסד תפעולי של 6.3 מיליון שקל, התזרים השלילי מפעילות שוטפת עמד על 3.4 מיליון שקל, כאשר עיקר ההפרש בין ההפסד התפעולי לתזרים נבע מהכנסות מראש של 1.8 מיליון שקל וממענקים של 1.7 מיליון שקל, וכן מצמצום חד בעלויות. ברנמילר גייסה בחודשים האחרונים עובדים רבים במטרה להאיץ את פיתוח המערכות שלה ולאפשר ייצור של הזמנות קיימות. מחד, גיוסים אלו צפויים להגדיל את קצב שריפת המזומנים, אך מאידך, הם מאפשרים לחברה לעמוד ביעדים של פיתוח המערכת והקמת הפיילוטים שאותם היא מבצעת כעת. ברנמילר בוחנת השקעה באוטומציה של מתקן הייצור שלה, כתלות בקבלת מענקים לצורך כך.

ברנמילר היא חברה טכנולוגית שיש לה כבר מוצרים מוכנים, וכעת היא נמצאת בשלב של הוכחת ההיתכנות הכלכלית של מכירת מוצרים אלו. ההיתכנות הכלכלית תתבטא ביחס שבין עלות המערכת של ברנמילר וההתאמות הנדרשות לצורך התקנתה לבין החיסכון הכספי שמערכת זו מאפשרת. המבחן הגדול של ברנמילר בעתיד הקרוב יהיה בהצלחת אותם פיילוטים, בהשגת חוזה להקמת פיילוט אגירת חום באירופה, בהוכחת ההתכנות הכלכלית ובמעבר מפיילוטים לייצור בהיקף גדול שיאפשר לחברה לעבור לרווחיות.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק