"הקורונה זה רק הפרומו; חברות שלא יידעו להיערך לשינויי האקלים, לא יהיו כאן"

תחום ההשקעות האחראיות (ESG - Environmental, Social, and Governance) נראה מבחוץ כמו עוד טרנד אירופי שנועד למשוך אליו את אוהבי הסביבה, אך בפאנל שהתקיים במסגרת כנס 'השקעות ביום שאחרי – הלקחים שבניהול תיק ההשקעות אחרי המשבר העולמי' של כלכליסט, עולה האפשרות כי הטרנד הזה הוא דווקא עיקר השקעות העתיד. בפאנל לקחו חלק אורי קרן, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות מור; נגה לבציון-נדן, מנכ"לית חברת Greeneye; ודורית סלינגר, לשעבר הממונה על שוק ההון המכהנת כיום, בין היתר, כדירקטורית בשטראוס.

אחת השאלות שעלתה בפאנל היא האם ניתן בכלל להרוויח מהשקעות אחראיות. לדעת קרן, כדאי גם לשאול גם "אם אפשר להימנע מהפסדים. יש לבחון זאת בפרספקטיבה של זמן. אם היינו מקיימים את הפאנל הזה לפני ארבע שנים, הייתה עולה שאלה על הצורך של השקעות ESG. זה התחיל במערב אירופה וסקנדינביה, ולמרות שתפסו אותם כיפי נפש, הם דווקא התגלו כגאונים - כי הם זיהו את חוסר האיזון שגורם להידרדרות עולמית כתוצאה מזיהום אוויר, התחממות גלובאלית וכדומה. השנה, לדוגמא, ההתעלמות של גופים הפועלים באותן מדינות מחברות הדלקים הפוסיליים גרמה למשקיעי החברות הללו עוגמת נפש, כי אותם משקיעים בחנו רק פרמטרים של רווחיות רגעית, ולא בחנו היכולת לשמר הרווחיות גם בשנים הבאות". 

דורית סלינגר, אורי קרן ונגה לבציון-נדן

"ESG זו למעשה אסטרטגיה פיננסית", מוסיפה לבציון-נדן, "שאומרת שבנוסף לפרמטרים הפיננסים, מכניסים גם פרמטרים נוספים כדוגמת ממשל תאגידי וסביבה. זוהי אסטרטגיה מדידה עם קווים מאוד ברורים לדרך בה נמדדים הפרמטרים השונים, החל מזכויות עובדים והתנהלות עסקית ועד לפרמטרים הרבים הנוספים. ישראל עדיין בתחילת הדרך בכל הנושא, כאשר באירופה יורו אחד מכל שניים מושקע במסגרת זו, ובארה"ב מדובר על דולר אחד מכל ארבעה".

סלינגר רואה את הדברים מתקדמים ואומרת כי "כל חברה צריכה לבחון איפה היא נמצאת ובמה היא יכולה להשתפר - וזה ה-ESG. אני רואה את זה עובד בשטראוס, שהתחברה ליעדי ה-EGS של האו"ם, וכיום יש אצלנו 7 דירקטוריות מתוך 12, מוצרי החברה הפחיתו סוכר ומלח, צורכים פחות מים ואנרגיה לכל טון מוצר, העובדים רגועים שהחברה עומדת מאחוריהם, והמנהלים מקבלים את הדברים כיעדי ביצוע. זה כבר ב-DNA של החברה. זה לא איזו התייפייפות נחמדה למחקר אקדמי, אלא משפיע בטווח הארוך על השורה התחתונה. הרי גם נתח נכבד משווי החברות כיום, הוא לא מוחשי. הוא לא בדמות מכונות וציוד, אלא בדמות מוניטין, מותגים, ופיתוחים. ולכן הרגישות של החברות להפרות ה-ESG היא דרמטית. הדוגמה של נייקי, עם העסקת הילדים בבנגלדש, היא מצוינת כדי להמחיש ההשפעה על השורה התחתונה. שטראוס אמנם עדיין חריגה בנוף החברות הישראלי, אבל אני מאמינה שחברות נוספות יצטרפו. גם החשבונאות הולכת לכיוון זה, וכיום צוות של אוניברסיטת הרווארד מפתח חשבונאות שתכיל את העשייה הזו. כך שזה לא משהו שמוגדר כ-Nice to have, אלא כ-Must to have".

נושא איכות הסביבה, לדעת חברי הפאנל, יהיה הכי משמעותי ב-ESG בשנים הבאות, לאחר שהתחזק בתודעה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. "ההתחממות הגלובאלית מתרחשת בכל הטריטוריות בעולם", אומר קרן, "ולשם יחזור הפוקוס העולמי אחרי חיסוני הקורונה".

כדי שזה יקרה ביתר שאת גם בישראל, לבציון-נדן קוראת להסביר לציבור "שהכסף המנוהל בבית ההשקעות יכול לממן חברות, שבחיים לא היינו מרשים לעצמנו להתנהל כמוהן. וברגע שננהל את השיחה הזו, תגיע גם הדפיקה על דלת המוסדיים. הקורונה אמנם העצימה את השיח על דלקים פוסיליים, אבל זה רק פרמטר אחד. מה עם זכויות אזרח? זכויות עובדים? בטיחות עובדים? אם מערכת אחת כמו בטיחות עובדים לא עובדת כמו שצריך, כנראה שיש עוד בעיות בחברה. הקורונה זה רק הפרומו לקראת שינוי האקלים, וחברות שלא יידעו איך להיערך לאתגר, לא יהיו כאן".