פרשנות
אופטימים, לא אובייקטיבים: חוץ מהחיסונים הכל קורס
לצד ההצלחה הראשונית בחיסונים, לישראל אין ממשלה מתפקדת, אין תקציב, יש בחירות רביעות בפתח עם סיכון גדול לחמישיות, הגירעון בשמיים, התחלואה מזנקת, מחלקות הקורונה מפוצצות והמוטציות חוגגות
- סקר הלמ"ס: צפויה ירידה בפעילות הכלכלית בינואר
- הלמ"ס החליפה מערכת מחשב - ודו"ח העוני יחכה
- הנתונים שפקידי הלמ"ס שכחו להבליט בכותרת
עבור רוב אזרחי ישראל אלו נתונים מקצועיים שלא אומרים כלום ושום דבר. האמת היא שמדד אמון הצרכנים הוא מדד לא כל כך רלוונטי בימים כתיקונם, אבל הוא מקבל חשיבות עליונה בעתות משבר או מיתון, בעיקר ביציאה מהן. יתרה מזו, המדד מהווה לעיתים סימן סטטיסטי הראשון המבשר על יציאה ממשבר.
המדד - המשויך למשפחת מדדי "פני עתיד" (Leading Indicator) - מבוסס על סקר פשוט ושאלות פשוטות. הוא אחד מהחשובים שבמשפחה הזו, שכן הוא שופך אור על ההערכות של פרטים במדינה מסוימת לגביה השינויים הצפויים במצב הכלכלי שלהם, של הכלכלה כולה ועל כוונות לרכישות גדולות.
פקחים בחוף בתל אביב במהלך הסגר השלישי צילום: מוטי קמחי
ישנו ערך אחד הכרחי להתאוששות כלכלית: אופטימיות. בהתבסס על ערך זה, המדד מסייע לזהות תפנית במצב המשק. רק כאשר צרכנים אופטימיים לגבי עתידם ועתיד מדינתם הם חוזרים לצרוך, וזה נכון במיוחד לגבי מוצרים בני קיימא יקרים. באותה מידה, רק משקיע אופטימי שב להשקיע ורק יצרן אופטימי חוזר לייצר.
בלמ"ס מציינים את אירוע החיסונים, שאותו מבצעות קופות החולים לעילא ולעילא, כ"גיים צ'יינג'ר" במצב הרוח הלאומי. אלא שלצד ההצלחה הראשונית בחיסונים, ישראל בעיצומו של סגר שלישי, בלי ממשלה מתפקדת, ללא תקציב, עם בחירות רביעות בפתח וסיכון גדול לחמישיות, גירעון בשמיים, תחלואה מזנקת, מחלקות קורונה מפוצצות ומוטציות חוגגות. בתוך הסתירה הזאת מסתתרת הוכחה נוספת כי אופטימיות לא תמיד נובעת מניתוח מפוכח או אובייקטיבי של המצב, אלא מדובר בתכונת אופי שמאוד מאפיינת את העם הזה.
