הסיבה שבגללה ווטסאפ יודעת שלא נעזוב את האפליקציה לעולם

הברירה שפייסבוק הציבה למשתמשי ווטסאפ בשבוע שעבר היתה פשוטה: לא מתאים לכם שאנחנו נשתף מידע מאפליקציית המסרים עם הרשת החברתית - אתם מוזמנים להסיר את האפליקציה שלנו. זו ברירה שענקיות טכנולוגיה אוהבות להציב למשתמשיהן. מי שלא מרוצה מהתנאים שלנו, הן אומרות, יכול פשוט להפסיק להשתמש בשירותים ולהחליף אותן בשירות מתחרה. הבעיה היא שהרבה פעמים מדובר בברירת שווא. היכולת להחליף את השירות היא מורכבת וקשה, לפעמים בלתי אפשרית, ובעבור משתמשים רבים הברירה היא לא בין שירות אחד לאחר, אלא בין שירות חיוני לאיבוד היכולת לבצע פעולות מסוימות או לשמור על קשר עם אנשים מסוימים.

בניגוד למה שהיה ניתן להבין מדיווחים רבים בכלי התקשורת, לא מדובר במדיניות חדשה של פייסבוק. ווטסאפ, שבבעלות הרשת החברתית, משתפת איתה מידע כבר מ-2016. היא נחקרה בנושא בעבר באיחוד האירופי, ובעקבות החקירה התחייבה ב-2018 שלא לשתף מידע בין שתי הפלטפורמות ביבשת. עם שינוי המדיניות ב-2016 פייסבוק הקציבה 30 יום שבהן אפשרה לבצע opt-out משיתוף המידע. אך משתמשים שלא ביצעו פעולה זו, וכן כל מי שהצטרף לווטסאפ אחרי שינוי המדיניות, משתפים מאז את המידע שלהם עם פייסבוק.

ווטסאפ ופייסבוק צילום: ש

ההודעה שהוציאה ווטסאפ לא משנה דבר מכל זה. מי שהספיק לסרב לשיתוף המידע, בקשתו עדיין תכובד. גם המידע של אזרחי האיחוד לא ישותף, בעקבות ההסכם מ-2018 שעדיין בתוקף. וכל השאר, המידע שלהם משותף גם ככה. המידע אגב, לא כולל תכני שיחות מכיוון שאלו מוצפנים מקצה-אל-קצה, באופן שאפילו ווטסאפ עצמה לא יכולה לראות את המידע. אבל ווטסאפ כן יכולה לדעת עם מי אתם מדברים, באיזו תכיפות, לכמה זמן ובאילו אמצעים (טקסט, קול או ווידאו). מידע זה, שכבר משותף מ-2016 וימשיך להיות משותף באותו אופן, עדיין יכול לספק לפייסבוק תובנות חשובות רבות שהיא יכולה לשווק למפרסמים. אם למשל, אתם מרבים לדבר עם חשבון הווטסאפ העסקי של הבנק שלכם, אולי זה אומר שאתם לא מרוצים מהשירות ואפשר להציג לכם פרסומות של בנק מתחרה בפייסבוק?

הטענה הקבועה של ענקיות הטכנולוגיה שלמשתמשים יש אלטרנטיבות או זכות בחירה אולי נכונה מבחינה טכנית, אבל בפועל הוויתורים הכרוכים בכך לא תמיד ישימים. ווטסאפ היא דוגמה מצוינת, כי האפליקציה היא כיום כלי תקשורת מרכזי שמלווה משתמשים בהיבטים רבים של חיי היומיום שלהם. האפליקציה משמשת לקשר שוטף עם בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ועוד. נכון, יש חלופות טובות, אמינות ופרטיות כמו סיגנל (Signal), ואני אישית עושה מאמצים ניכרים על מנת לנהל כמה שיותר מהתקשורת שלי שם. אבל לא תמיד זה אפשרי. רבים מאנשי הקשר שלי פשוט לא נמצאים בסיגנל, ומבין אלו שנרשמו לאפליקציה יש לא מעטים שלא זמינים שם בצורה שוטפת.

מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק מדבר על פרטיות צילום: איי אף פי

מי שימחק את ווטסאפ ויעבור לסיגנל ייאלץ לוותר על החלפת מסרים מידיים עם אנשי קשר רבים שלו, ועל פונקציות חשובות נוספות. למשל, קבוצות הורים משותפות של כיתות וגנים, שמשמשות להחלפת מידע שוטף על הילדים וכאמצעי קשר של המורים והגננות עם ההורים לצורך העברת עדכונים רלוונטיים, תמונות ועוד. אלו מתנהלות באופן גורף בווטסאפ, והעברת הפעילות שלהן לסיגנל היא מאמץ מורכב ובלתי-אפשרי במקרים רבים. ויש עוד ארגונים רבים, כולל מקומות עבודה, שמפעילים קבוצות כאלו.

אותו הדבר נכון במידה זו או אחרת לשירותים אחרים. כמו פייסבוק. יש הרבה צדדים חיוביים להתנתקות מפייסבוק, ובראשן צמצום החשיפה לפייק ניוז והסתה. אבל היא גם תמנע מאנשים רבים את היכולת להשתתף בפעילויות חיוביות כמו קבוצות פייסבוק שונות , ומעקב אחרי עדכונים שוטפים של חברים ובני משפחה מרוחקים. במקרה זה, אין אפילו שירות חלופי שאפשר להצביע עליו כי אין ממש רשת חברתית כללית שיכולה להתחרות בדומיננטיות של פייסבוק.

אפילו שירות כמו אימייל אינו משהו שקל להחליף. קשה להעביר התכתבויות עבר בין שירותים שונים והחלפת כתובת אימייל עלולה להוביל לאובדן קשר עם אנשים רבים. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים כמו השארת השירות הישן וביצוע העברה קבועה של כל המיילים לשירות החדש, אבל בעבור מי שמבקש להתנתק משירות בגלל אי-שביעות רצון ממדיניות מסוימת לא מדובר בפתרון, שכן השירות עדיין ימשיך ליהנות מהגישה הרחבה למידע האישי.

המציאות היא שאף שמבחינה טכנית אנחנו יכולים להתנתק משירותים שונים, בפועל לעתים אין לנו חלופה טובה וההתנתקות יכולה להיות כרוכה במחיר שאנחנו לא רוצים או אפילו לא יכולים לשלם. במובנים רבים, אנחנו כבולים בלית-ברירה לשירותים שונים, ונתונים לחלוטין לחסדיהם.

ברירה כמו זו שפייסבוק מציבה היא ברירת שווא, והסוגיה חייבת להיות שיקול מרכזי במהלכים והחלטות של רגולטורים שונים. פייסבוק, גוגל וחברות רבות אחרות הצליחו ליצור שירותים מהותים כל כך לחיי היומיום שלנו, שאנחנו לא יכולים לוותר עליהם רק כי אנחנו לא מרוצים משינוי מדיניות שלהם. במקרה של ווטסאפ, האיחוד האירופי הוכיח שרגולטור נחוש יכול להגן על צרכנים במקום שבו אין להם ברירה אחרת. הגיע הזמן שרגולטורים אחרים יתחילו להתנהג בצורה דומה.