עושים לביתנו: הדברים שהכי כדאי לעשות כשאי אפשר לצאת

ילדים

לייצר תוכן דיגיטלי איכותי

אם גם ככה הילדים שלנו כל היום בטלפונים, אז לפחות שייצא מזה משהו מועיל. דנה ישראלי, יוצרת תוכן ויזואלי לדיגיטל, היא אמנם אשת דיגיטל אבל גם מחוברת מאוד למלאכות יד. את השילוב בין שני התחומים היא מנסה להעביר באמצעות סדנאות מגוונות באתר שלה שמיועדות גם לילדים וגם למבוגרים - מיצירת גיפים, דרך איור דיגיטלי מהנייד ועד יצירת סרטוני סטופ־מושן מושקעים. לצד הסדנאות המגוונות (בתשלום), יש אפשרות להירשם לניוזלטר שלה שבו היא שולחת סרטונים חינמיים עם הסברים לילדים.

רעות ברנע

צילום: שאטרסטוק

להיפרד מסדרה שהפכה לקאלט

מחר ישודר הפרק האחרון של "חזרות", והסדרה הנהדרת הזאת של נועה קולר, ארז דריגס ואסף אמיר, סדרה שנהפכה לתופעה, תבוא אל סיומה. דווקא כשיש סגר. אין צדק בעולם. בטוח שיש כבר איזה מם או סטיקר מהסדרה שיבטאו את רגש התסכול הזה. "חזרות" של כאן 11, שצברה קרוב ל־3 מיליון צפיות רק בפלטפורמות הדיגיטליות, על בני זוג שנפרדים בדיוק כשהם מקבלים את צ'אנס חייהם לביים את ההצגה שלהם בתיאטרון "המשכן", הוכיחה שאיכות, הומור וחוכמה מנצחים; שפחות זה יותר; ושהשלם גדול מסך חלקיו.

הסדרה הקאמרית הקטנה הזאת, שההודעה על מכירתה לגוף שידור בחו"ל היא רק עניין של זמן, מורכבת ממפגני משחק יוצאים דופן בדיוקם - קולר ודריגס בתור איריס ותומר בוודאי, ויבגניה דודינה בתפקיד ורה, מנהלת התיאטרון, מפיקת הפנינים, אגם רודברג עם ה"אני נינה!" שלה, איתי תורג'מן המכניס רגש לתפקיד הדוש של עופר, שמיל בן ארי המשובח כשחקן התיאטרון הוותיק וגם דניאל שפירא כקארינה העכברית ובן יוסיפוביץ’ בתור שראל, מנהל ההצגה, הנוקדן אך חייכן. ומי יודע, אולי אפילו יהיה לה ערך מוסף. בזכות הטיפי או.סי.די של מיה לנינה, אנשים יתעניינו קצת בצ'כוב. לכל הפחות יהיה צדק פואטי בזה שדווקא צ'כוב יהפוך לאחד הסמלים של המיתוג מחדש המדהים של תאגיד השידור הישראלי, זה ששרת תרבות כלשהי אמרה שהיא לא קוראת אותו, וגם אמרה: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו".

רותה קופפר

מתוך "חזרות" צילום: ורד אדיר

קציצות בקר אסייתיות של עידית נרקיס כ"ץ  

מצרכים ל־28-26 קציצות:

• 500 גרם בשר בקר טחון

• ביצה L

• ½ בצל בינוני

• ¼ צרור כוסברה

• שתי שיני שום

• פיסת ג'ינג'ר באורך ס"מ

• 3 כפיות רוטב סויה

• ¼ כוס פירורי לחם מסוג פנקו

לרוטב:

• ⅓ כוס סויה

• ⅓ כוס מים

• 2 כפות סוכר

• כף מירין (לא חובה, אם משמיטים מוסיפים עוד כף סוכר)

• כף צ'ילי מתוק

אופן ההכנה:

מחממים תנור לחום של 200 מעלות. מרפדים את תבנית התנור הגדולה בנייר אפייה ומשמנים אותה קלות. טורפים את הביצה בקערה גדולה.

קוצצים דק מאוד את הבצל והכוסברה, מגררים את השום והג'ינג'ר, ומוסיפים לקערה עם הביצה. מוסיפים בשר, סויה ופירורי לחם ולשים את התערובת במשך 3-2 דקות. מכדררים לקציצות עגולות ומניחים ברווחים על התבנית המשומנת. הכל אמור להיכנס בתבנית אחת.

אופים 15 דקות, ובינתיים מכינים את הרוטב: שמים במחבת את כל חומרי הרוטב. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש גבוהה 3-2 דקות עד שהוא מצטמצם מעט. טועמים ומתקנים טעמים.

אחרי שהקציצות נאפו, מעבירים אותן לרוטב (אפשר להוסיף גם את הנוזלים שעל נייר האפייה). משקשקים את המחבת קדימה ואחורה עד שכל הקציצות נעטפות ברוטב.

מוציאים ומגישים עם אורז ו/או ירקות מאודים.

רעות ברנע

צילום: עידית נרקיס כץ

להתאהב בקלאסיקה איטלקית

פסטיבל הקומדיות האיטלקי שמתקיים עכשיו באתר של סינמטק תל אביב עד 25.1 מציג מבחר קומדיות איטלקיות חדשות, אבל אנחנו כאן כדי להתמקד בקלאסיקות. הפסטיבל מקיים מחווה לסרטיו של הקומיקאי אלדו פבריצי, וביניהם יוקרן "אהבנו כל כך" של אטורה סקולה מ־1974, שלפבריצי יש בו תפקיד קטן וסמלי. עבור קהל מבוגר זו הזדמנות להיזכר בסרט, שהיה להיט עולמי ענק, בעותק דיגיטלי משופץ. עבור הדור הצעיר זו הזדמנות להתוודע לסרט שלכל אורכו נותר לא צפוי וכולו אהבת קולנוע. כבר מפתיחתו סקולה מציג אותו שוט בשלוש ואריאציות שונות ונקודות המבט המשתנות האלה הן עיקר הסרט, שבו שלושה גברים (ויטוריו גסמן, נינו מנפרדי, סטפנו סאטה פלורס) שמכירים עוד מימי המלחמה, עוברים יחד ובנפרד 30 שנה, שבהן הפוליטיקה האיטלקית משתלבת לסיפור האהבה שלהם את לוצ'יאנה (סטפניה סנדרלי הנהדרת) ולסיפורו של הקולנוע האיטלקי - כולל הופעות אורח של פדריקו פליני, ויטוריו דה סיקה ומרצ'לו מסטרויאני בתפקיד עצמם. הסצנה שבה גיבורי הסרט נפגשים במקרה, בערב שבו פליני מצלם את סצנת המזרקה מתוך "לה דולצ'ה ויטה" היא המחווה הכי יפה של סרט איטלקי לסרט איטלקי. מי שאוהב קולנוע לא יוכל שלא להתרגש מהסרט הזה, ומהענווה של סקולה, שמוריד את הכובע שלו אל מול הענקים שעל כתפיהם הוא עומד.

יאיר רוה

מתוך "אהבנו כל כך" צילום: יח"צ

לצפות בפטי סמית בכיכר פיקדילי

לא, לא ביליתם את ערב השנה החדש בכיכר פיקדילי בלונדון. למען האמת, גם תושבי לונדון לא בילו בה או בכל מקום אחר בעיר עקב ההחמרה בהתפשטות הקורונה. אבל מהמופע של אייקון הפאנק, המוזיקאית פטי סמית, שלווה במיצב וידיאו של האמנית הגרמנייה אן אימהוף (Imhof), תוכלו ליהנות באמצעות צפייה ביוטיוב, דרך הערוץ של המיזם "Circa" הבריטי. המיזם החדש הוא פלטפורמה דיגיטלית להצגת אמנות, המציג מדי חודש עבודות של אמן אחד על שלט חוצות ענקי ברחבת הכיכר המרכזית בלונדון. הוא הושק עם עבודותיו של איי וויווי, האמן הסיני והאקטיביסט המצליח. בערב השנה החדשה היתה אמורה להתקיים הופעה בלייב של סמית, כולל שיר חדש שהיא מקדישה לפעילה הסביבתית גרטה טונברג, לצד עבודת הווידיאו של אימהוף. המופע לא התקיים ואנחנו הרווחנו אפשרות לצפות מהבית, ולהרגיש לרגע בלונדון.

רעות ברנע

פטי סמית צילום: Daniel Pier