ועדות התכנון ניצחו את הטבע: אושרה תוכנית רכס לבן בירושלים
בשם משבר הדיור ולאחר שנים של התנגדויות, ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, דחתה את העררים שהוגשו נגד תוכנית רכס לבן בירושלים, ואישרה את התוכנית השנויה במחלוקת להקמת אלפי יחידות דיור על שטחים פתוחים בדרום מערב ירושלים תוך שהיא מודה כי מימוש התוכנית יביא לפגיעה בסביבה. המתנגדים, ביניהם החברה להגנת הטבע ותנו לחיות לחיות: "תוכנית שהיא בכייה לדורות"
- רגע לפני ההכרעה: "האם ניתן להכריז על רכס לבן כגן לאומי?"
- העליון דחה את העתירות נגד הקמת שכונה ברכס לבן בירושלים
לתוכנית הוגשו לא פחות מ-6,000 התנגדויות שנדחו ברובן על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ביולי 2019 שהחליטה לאשר את התוכנית. על ההחלטה הוגשו למועצה הארצית לתכנון ובנייה מספר עררים, בין היתר על ידי המועצה האזורית מטה יהודה והמושב אורה שעסקו בחוקיות התוכנית טרם שויכה הקרקע מוניציפלית לירושלים, וכן לפגיעה בשטחים הפתוחים ובמעיינות, ובאופי הכפרי של יישובי הסביבה. עררים מהותיים נוספים הגישו החברה להגנת הטבע שטענה לפגיעה קשה בסביבה ובשטחים הפתוחים, והעדר הצדקה לבנייה עליהם טרם מימוש הבנייה בחלקים המבונים של העיר, וכי התוכניות הקיימות מספקות מלאי תכנוני העונה על צרכי העיר עד שנת 2040. כמו כן בערר שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות נטען לפגיעה אנושה ובלתי הפיכה בבעלי החיים ובערכי טבע בסביבה. זאת בשל כריתת יערות המהוות בית גידול לצבי הארץ ישראלי, ולייבוש המעיינות המהוות מקור שתיה לחיות בר. העמותה טענה כי העובדה שהתוכנית מהווה קרקע משלימה לפרויקטים של התחדשות עירונית בירושלים, אינה יכולה להיות הצדקה לפגיעה בבעלי חיים, רק בגלל שהמדינה לא מוצאת מקורות תקציביים אחרים לטובת מימוש התחדשות עירונית בחלקים הישנים של העיר.
תכנית מתחם רכס לבן צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע
ועדת הערר של המועצה הארצית דחתה את העררים ואישרה את התוכנית ברוב קולות של שתי חברות וועדה, כנגד דעתה החולקת של נציגת המשרד להגנת הסביבה - החברה השלישית בוועדה. הנימוק העיקרי לאישורה ונחיצותה של התוכנית, שנתנה הוועדה הוא הצורך ביחידות דיור בעיר, והיותה של התוכנית קרקע משלימה עבור תוכניות התחדשות עירונית המקודמות בשכונות ישנות בירושלים בהן לטענתה אין ישימות כלכלית למימושן. בסך הכל נטען בהחלטה קיימות בירושלים 2,663 יחידות דיור (במתחם הנורית, מתחם שטרן ומתחם שמואל הנביא) שמימושן תלוי בקרקע משלימה ברכס לבן.
הוועדה דחתה את רוב הטענות בדבר הפגיעה במעיינות. בהקשר זה ציינה הוועדה כי נערכה בחינה גיאו-הידרולוגית מקיפה לעניין המעיינות באזור, ובהתאם למסקנותיה הוטמעו בתוכנית הוראות שונות שמטרתן להגן על המעיינות. אך, ככל הנראה אין מדובר במניעת הפגיעה לחלוטין אלא בצמצומה במידת האפשר, במסגרת האיזון אל מול התועלת הנובעת עם התוכנית.
הוועדה דחתה גם את טענות היישוב אורה כי שטחי המושב ביחס לתוכנית נותרים ללא חיץ הולם ואופייה הכפרי נפגע. הוועדה קבעה כי אמנם התוכנית מתקרבת לשטחו הבנוי של מושב אורה, אולם, בשטחים הסמוכים ביותר לבתי המושב מתוכננים שימושים שאינם פוגעים באופיו הכפרי. שטחי הבנייה האינטנסיבית יותר למגורים, אשר אינם הולמים את האופי הכפרי, מרוחקים יותר מבתי המושב וממוקמים בטופוגרפיה נמוכה יותר באופן משמעותי, אשר אינה מהווה הפרעה לבתי המושב. בנוסף דחתה הוועדה את הטענות לכשל תחבורתי צפוי, לאחר שנבחנו על ידי גורמים מקצועיים בהליך הפקדת התוכנית ואישורה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
"אין מחלוקת כי לפיתוח ולבנייה ברכס לבן מחיר סביבתי גבוה מאוד" קבעה יו"ר הוועדה שמרית גולן בהחלטה, "אולם מחיר זה הוא בבחינת "רע הכרחי" אם יסייע למימוש פרויקטים להתחדשות עירונית בתוך העיר, באופן שיצמצם את הצורך להרחיב עוד ועוד את גבולות הפיתוח של העיר לשטחים הפתוחים שבסביבה".
עוד ציינה גולן כי בסוף 2017 נערך תסקיר השפעה על הסביבה במסגרתו נבחנו גם חלופות לתוכנית, על רקע נתונים המתייחסים לבנייה בירושלים בעשור האחרון, ולתחזיות לגידול העיר. הבחינה מצאה כי קיים מאגר של עתודות קרקע ויחידות דיור בשול הבנוי של העיר, שיכול לתת מענה לצרכיה, אולם קיימת בעיית מימוש. כמו כן, על מנת לממש את פוטנציאל הדירות שניתן להוסיף במסגרת התחדשות עירונית, יש צורך באיתור שטחים משלימים. לצורך זה נבחנו חלופות שכללו את רכס לבן, גבעת יעל, מתחם הדסה, גילה מורדות, גילה שולי, עטרות, הר חרת ושיפולי מעוז, כאשר רכס לבן נבחרה כחלופה מועדפת.
"ההחלטה לקדם את התוכנית ברכס לבן לא התקבלה תוך התעלמות מערכיו הסביבתיים", צוין בהחלטה, "התסקיר שנערך בחן אם קיימות חלופות להשגת מטרת התוכנית באתרים אחרים בעיר וסביבתה, ומצא כי רכס לבן היא החלופה המועדפת וכי השטח הוא בעל ערכיות דומה או פחותה מבין החלופות האחרות שנבחנו". בהחלטה הודגש כי כל החלופות כללו פגיעה בערכי טבע וסביבה אך זו שברכס לבן כללה פגיעה פחותה יותר. "אין מחלוקת כי תיגרם פגיעה לערכי הטבע כתוצאה מהתוכנית, אולם תפקידו של מוסד תכנון הוא לאזן את הפגיעה אל מול התועלת שתושג מהתוכנית, ולמזער את הפגיעה ככל הניתן. עם זאת, ביחס לאיזון בין הפגיעה לתועלת התשובה פחות ברורה". צוין בהחלטה. יש לציין כי במסגרת השיקולים הובאה גם עמדתה של עיריית ירושלים והוועדה המקומית לתכנון ובנייה שתמכו בתוכנית. "הוועדה המקומית טוענת כי כאשר שטח טבעי ירוק מופשר לבנייה, יש לעשות זאת עבור מטרה נעלה ויש לראות את הבנייה ברכס לבן כנובעת בעיקרה מהצורך בקידום התחדשות עירונית בירושלים". צוין בהחלטה.
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה: "יו"ר ועדת הערר עצמה, אותה ועדה שאישרה את התכנית, פתחה את נימוקיה במילים הבאות: 'אין מחלוקת כי לפיתוח ולבנייה ברכס לבן, מחיר סביבתי גבוה מאוד'. אנחנו סבורים כי אין מה להוסיף, מעבר לכך".
מעו"ד אייל מאמו המייצג את המועצה האזורית מטה יהודה נמסר בתגובה: "ההחלטה התקבלה ברוב של שתי חברות ועדה כנגד דעתה החולקת של חברת הועדה נציגת המשרד להגנת הסביבה. נושא כל כך חסר תקדים, בלתי הפיך ומזיק לסביבה, מן הראוי שיידון במליאת המועצה הארצית. התכנית תגרום נזק חמור לסביבה, עקירת 11,000 עצים, פגיעה במעיינות ומרקם בעלי חיים נדירים וכמובן פגיעה באוויר ואיכות החיים בירושלים. עידוד התחדשות עירונית במקרה זה הוא מס שפתיים. על ירושלים להתפתח פנימה ולא החוצה. העיר בנויה כחיבור של שכונות לוויין על ההרים סביב, עם אוטוסטרדות ביניהם.
"הציבור הירושלמי מוחה נמרצות נגד התכנית שאולי תאפשר תוספת יחידות דיור אבל תפגע קשה מאד באיכות החיים בעיר. זוהי תחילה של תהליך שהמשכו ברכס לבן ב׳ ותכנית סובב הדסה שיגרמו להרס של שכיות חמדה ולפגיעה בלתי הפיכה שהיא בכייה לדורות. אנו כמובן שוקלים פנייה לבית המשפט וכל הליך אפשרי אחר שניתן כדי לעצור את ההתדרדרות המסוכנת במדרון החלקלק הזה".
עו"ד יוסי וולפסון המייצג את עמותת "תנו לחיות לחיות" מסר בתגובה, כי "העמותה מצרה על ההחלטה, שניתנה ברוב של שתי חברות ועדה, כנגד דעתה החולקת של גב' פרל (פנינה) קפלן. מהחלטת הוועדה עולה בבירור שכל מטרת התוכנית היא כלכלית: להפוך את אדמות רכס לבן לבנק מזומנים, כדי לתגמל קבלנים שיבצעו עבודות בניה במקומות אחרים. לשם כך הסכימו שתי חברות ועדה להפקיע את אדמות רכס לבן מבעליהם האמיתיים – הצבאים וחיות הבר האחרות שחיות עליהן ושעבורן מדובר בביתן היחיד. כפי שנכתב בדעת המיעוט, על חברות הוועדה היתה מוטלת במקרה זה אחריות רבה. אחריות זו עוברת כעת לבתי המשפט ולציבור, שכבר הראה נחישות במאבק להצלת רכס לבן. נמשיך להיאבק, בבתי המשפט ובזירה הציבורית, כדי שהרי ירושלים, לרבות רכס לבן, יוכרזו כשמורת טבע, ושבעלי-החיים יוכלו להמשיך ולשגשג בהם בשלום ובבטחה".
