"הגישה בגביית המיסים לא אמורה להיות אגרסיבית, אנחנו לא הולכים לקזז הפסדי 2020 כנגד מיסים ששילמו בעבר"

 מוגש מטעם DUN'S 100

שנת 2021 נפתחה עם סימני שאלה גדולים. מצד אחד, מבצע חיסונים מרשים שעשוי להחזיר את ישראל לשגרה, מצד שני, סגר שלישי ומספרים גואים של חולים פעילים והדבקות חדשות. בעקבות המצב הכלכלי המאתגר, חשיבות תחום המיסוי גדלה אף יותר ואנשי המקצוע בתחום חוו שנה סוערת שאילצה אותם לגלות גמישות רבה. אם אלו עו"ד ורו"ח שעבדו יומם וליל עבור הלקוחות שלהם בכדי לסייע להם לעבור את התקופה המורכבת הזאת, ואם אלו אנשי רשות המיסים שהפכו פתאום מגוף המתמקד בגבייה – אשר בתקופה זאת מתקשה למלא את קופת המדינה - לגוף שמתמקד גם בחלוקת מענקים.

ביום ג' ה-5.1 התאספו ראשי תחום המיסוי בישראל לפורום בכירי תחום המיסוי של DUN'S 100 בכדי לסכם את השנה החולפת ולחשוב יחד כיצד הופכים את השנה הבאה לשנה טובה יותר. לצד אנשי המקצוע מהשוק הפרטי והמסחרי, התייצבו גם ערן יעקב, מנהל רשות המיסים ומ"מ מנכ"ל משרד האוצר, ורולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים – שגם חתום על הציטוט בכותרת המאמר - שענו לשאלות, הסבירו את עמדתם המקצועית, עדכנו על הרפורמות השונות, ושמעו את טענות אנשי המקצוע. את הפורום שהונחה על ידי עמיר קורץ, פתחה אפרת שגב, סמנכ"ל דאטה ואנליזה בחברת דן אנד ברדסטריט, אשר העניקה סקירת מקיפה בנוגע למצב הפיננסי הכללי של המשק הישראלי.

בתמונה: אופיר סולמי, אורי הולצמן, אורן בירן, איילת הלל – בירנצויג, אלדר בן-רובי, אפרת שגב, אריאל שרייבר, אריה ביגר, גלעד ברון, פרופ' דן ביין.

"בהיעדר תקציב יצרנו מסגרת תקציבית שתאפשר לנו להתמודד טוב עם האתגרים שיש ב 2021. גם ההתאוששות בין הסגרים של 2020 הייתה מרשימה"

ערן יעקב, מנהל רשות המיסים ומ"מ מנכ"ל משרד האוצר, היה הדובר הראשון בפורום והעניק מצידו סקירה על מצב המשק, "מדינת ישראל נכנסה למשבר במצב טוב עם חוב תוצר נמוך מ- 60%, שיעורי אבטלה נמוכים ברמה היסטורית ופרמטרים נוספים שאפשרו לנו להתמודד היטב עם המשבר. ההתאוששות בין הסגרים הייתה מרשימה בהשוואה לכלכלות של מדינות אחרות וזה מעיד על הכוח והחוזק של המשק הישראלי. גם שיעורי האבטלה היו סבירים ואחרי הסגרים ראינו ירידה ל 9% אבטלה כאשר החל"ת סייע לייצב את המשק. הנושא התעסוקתי ילווה אותנו גם בתקופה שאחרי הקורונה ואין לי ספק שנחזור בהמשך למצב טוב גם בעקבות צעדים של האוצר והממשלה. ההכנסות בחודשים האחרונים הם של טרום קורונה, הרבה ישראלים לא יצאו החוצה וצרכו בישראל כאשר המשק הישראלי ממשיך לעבוד. במקביל, אנחנו בשיא מבחינת השקעות בהייטק והייצוא ירד ב 3.6% בלבד. כאמור, בכל השוואה בינלאומית המשק הישראלי מתמודד היטב עם משבר הקורונה. יש ענפים שהצליחו יותר ויש כאלה שפחות – זה שהמשק נסמך במידה על עולם ההייטק משחק לטובתנו כאשר ייצוא התוכנות ושירותים עלה, דבר ששימש כגורם מייצב".

לדברי יעקב, הנחת המוצא היא שככל שהחיסון יעבוד טוב יותר, כך המשק הישראלי יחזור מהר יותר לשגרה, הוא ציין כי החל"ת מאפשר להמשיך למשק להתגלגל בתקופות זמן שכאלה והוא נותן מענה מיידי אם כי משרד האוצר מבצע מספר מהלכים ומעניק תמריצים שמטרתם החזרת העובדים לתעסוקה.

יעקב נשאל גם לגבי תקציב המדינה, או יותר נכון, לגבי היעדר תקציב מדינה, "לא היה תקציב וחוק הסדרים מינואר 2018 וזו בעיה כי זה אחד המאיצים של הכלכלה והוא יאפשר להתמודד טוב יותר עם הקורונה. מדובר במצב חריג מאוד ולכן נעשו תיקונים בחוק היסוד. המשק היה יכול להיכנס לבעיה גדולה ללא תקציב או מסגרת תקציבית, אך גם בהיעדר תקציב יצרנו מסגרת תקציבית שיחד עם תקציב מענקי הקורונה תאפשר לנו כאמור להתמודד טוב עם האתגרים שיש ב 2021"

יעקב ציין כי על אף מצב המשק, הרי שמבחינת תחזית גביית המיסים המצב אינו גרוע כפי שניתן היה לצפות ולחשוש, "מצב ההכנסות הוא לא רע, 22 מיליארד ₪ פחות ממה שצפינו טרום מצב קורונה. זו הצלחה יחסית שקרתה בגלל אקזיטים של חברות, שהייה בארץ של אנשים שהובילה לצריכה מקומית מוגברת, מהלכים של רשות המיסים נגד מי שלא משלם מס כדין וסרבני מס כרוניים ועוד. אנחנו לא ששים לנהל את המאבק הזה מול סרבני מס אך זו חובתנו ואנו מבצעים אותה במלואה, לצד החמלה וההדדיות שאנחנו מגלים כלפי מי שנפגע מהקורונה".

יעקב התייחס גם לשינוי המהותי בעבודת רשות המיסים ובהתמקדות בהענקת המענקים לאזרחי ישראל, "הפכנו מגוף גובה לגוף שגם מעניק וזה שינוי גדול. מה שמאפיין ארגונים והופך אותם לאנטי שביר זו גמישות והצלחנו לעשות זאת. במקביל, משרד האוצר הגיש המון כלים לטובת הצלחת רשת הבטחון הכלכלית. כל הזמן עשינו התאמות ולעולם שאתה עושה מהלכים כאלה, גם אם 95% מרוצים, אתה תמיד תשמע את ה 5% שלא מרוצים. העברנו מענקים לאנשים רבים ובקרוב נפתח עוד מענק סוציאלי ומענק הוצאות קבועות. אנחנו מבינים את מצוקת העסקים ורוצים להנגיש להם את המענקים כמה שיותר מהר. רק אתמול הבאנו מענק נוסף בגין פגיעה המשכית בעסקים. הדבר הזה בא כמתן מענה ומשרד האוצר כל הזמן קשוב ומנסה לעזור כאשר שר האוצר עושה ככל האפשר כדי לתת מענה".

לצד ערן יעקב, התארח באולפן הפורום גם רולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים, שהתייחס לנושאים מקצועיים רבים שעלו בשנת 2020 ושצפויים לעלות בשנת 2021, "בשנת 2020 התמקדנו בעולם המיסוי בשני מגרשים מלבד מגרש מתן המענקים. הראשון הוא בגביה ממקומות שלא היו במשבר. והשני הוא במתן מענה לשוק וקבלת מאות החלטות מיסוי ושינויי מבנה כדי ליצר ודאות ולעזור לחברות הישראליות ולהביא אותן למצב טוב יותר".

רולנד עם שלם התייחס לכמה מהנושאים השנויים במחלוקת ולטענות שעולות מצד אנשי המקצוע בתחום, "היה מאתגר להקים את מערכת תשלום המענקים תוך ימים ספורים וזה לא אפשר היערכות מקסימלית. עבדנו כדי לשחרר את הכסף כמה שיותר מהר וכך עשינו. מבחינת קיזוזים, אנחנו לא הולכים לקזז הפסדי 2020 כנגד מיסים ששילמו בעבר. ומבחינת טענות על גביה אגרסיבית, הגישה של גביית המיסים מנישומים לא אמורה להיות אגרסיבית. אם נשווה את המקצועיות של פקידי השומה היום מול לפני עשור ויותר אנחנו במקום טוב יותר. אם יש התנהלות לא טובה כלפי האזרח מבחינת גביה ואכיפה אפשר לפנות אלינו. לגבי הרפורמה למיסוי בינלאומי – הקורונה הפתיעה אותנו באמצע ולכן לוקח יותר זמן להגיע למסקנות. זו ועדה שתיצור ודאות במקומות שאין ודאות לגבי מיסוי בינלאומי. אני מקווה שבימים הקרובים יתפרסמו גם הפרטים לגבי מיסויי מו"פ בישראל. לגבי נושא 'גילוי מרצון'– אנחנו עובדים על הפרויקט עם הגורמים הממשלתיים השונים בכדי להביא מוצר קבוע ובקרוב. לגבי ה'נאמנויות', הרי שהן כלי לגיטימי אך הוא לא אמור להיות כלי שמנצלים לרעה. בנושא רכישה עצמית של מניות ללא מיסוי, יש לנו פסיקה מחוזית סותרת ואנחנו מערערים לעליון ונראה בהמשך לפי פסק הדין את עמדת בית המשפט העליון".

עם שלם התייחס גם לנושא העבודה מהבית והפריד בין עצמאיים לשכירים ואמר כי יש לבחון את המקרים לעומקם על פי התבחינים המוכרים. על ההחלטה החדשה של הרשות לניירות ערך לגבי מטבעות הקריפטו אמר עם שלם כי, "רשות המיסים אמרה את עמדתה בעבר כדי לייצר ודאות אצל הנישומים. אם הרשות לניירות ערך הוציאה עמדה אנחנו נדבר איתם לראות מה ההשלכות על העמדה שלנו, אם בכלל".

בתמונה: דניאל פסרמן, זיו שרון, טל עצמון, יאיר בנימני, יגאל רופא, יובל נבות, יוני כהן, יוסי אלישע, יוסי ברוך, יפעת מינצר.

אנשי המקצוע: מחמאות על המענקים לצד טענות לאכיפה אגרסיבית של רשות המיסים

בזה אחר זה החלו משתתפי הפורום לעלות בזום ולדבר על הנקודות המרכזיות איתן נפגשים ראשי פירמות עורכי הדין ורואי החשבון המובילים בישראל בעולם המיסוי.

פרופ' דן ביין, שותף בכיר ומייסד, בורר ומגשר פרופ' בין ושות' עורכי דין התייחס לנושא החובות האבודים והפרשות חשבונאיות תחת משבר הקורונה, וגם להפחתת מס על חלוקת דיבידנדים בחברת מעטים, "אני רוצה לומר שהנושא הזה מאוד אקטואלי בתקופה הזאת כאשר הרבה עסקים נתקלים בקושי לגבות את החובות שלהם ולכן יש מקום להגמיש את כל הנושא של חובות אבודים. לא לדרוש למשל שיוכיחו שפנו להוצאה לפועל כאשר ברור שיש כל כך הרבה עסקים שנסגרים ולא מסוגלים לשלם את חובותיהם. יש מקום להגמשה מבחינת הדרישות המוקדמות להכרה בחוב אבוד. הוא הדין בצד השני של המטבע בעניין של הפרשות שם יש מקום לבוא לקראת הנישומים שכתוצאה מהמצב מתבטלות עסקאות ועסקים צפויים לתביעות, ואולי יש מקום גם בנושא הזה להגמיש את הדרישות. גם מבקר המדינה בדו"ח שלו המליץ באופן ברור להגמיש את הדרישות במע"מ בעיקר, אך גם במס הכנסה, וזה משהו שניתן לעשות במישור המנהלי ולא צריך להפעיל כאן חקיקה. משום מה המלצות המבקר שליווה את הקורונה בזמן אמת לא התקבלו וזה חבל".

רו"ח אריה ביגר, שותף, בפריידקס ושות' רואי חשבון שוחח על דרכי מיסוי לעידוד משקיעים להשקיע בחברות סטארט-אפ, "בנושא עידוד משקיעים ויזמים חדשים, וגם משקיעים באקזיטים הייתי מציע לתת הבהרה בסעיף 88 לבעל מניות מהותי, יש מצב שבסטארט אפ חדש משקיעים כמה אנשים ובעקבות השקעות נוספות הם מדוללים. יכול להיווצר כאן עיוות, ועל מנת לעודד יזמים ומשקיעים יש להוציא חוזר הבהרה כדי שלא תהיה עיוות מס על המעורבים", בנוסף הוא התייחס לנושא העבודה מהבית, "כמו שרשות המיסים עשו מס הכנסה שלילי כך הגיע הזמן לעשות שווי שימוש שלילי בגין הוצאות שימוש במזגן וחשמל בבית".

עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה, במיכאל שיין ושות' עורכי דין ונוטריונים, חוותה את דעתה בנוגע לפיצולים של נאמנויות עם נהנים זרים ישראל ומוסדות צדקה ישראלים אשר נהנים בנאמנויות וחייבים במס על חלוקות, "יש המון נאמנויות של תושבי חוץ שהן חלק מהתרבות, ויש מצב שהרבה נאמנויות רוצות לתרום למוסדות צדקה ישראלים אולם התרומה חייבת במס ואני רואה מצבים שבגלל המיסוי הישראלי פעולות לא קורות. לגבי פיצול נהנים ישראלים וזרים – יש כאן חוסר בהירות טוטאלי, רשות המיסים צריכה להוציא הנחיה בנושא. יש גם צורך להחזיר את הנוהל של גילוי מרצון – הכרחי להחזיר אותו בעידן הזה ולטפל בנושא הנאמנויות ולא לראות אותם ככלי שפועלים כלפיהם ומולם באגרסיביות, אלא לראות אותם ככלי מסייע".

עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת מיסוי, במשרד גרוס ושות' נשאל על השפעות ה-OECD וה- BEPS על חברות רב לאומיות ברכישת חברות ישראליות ואמר כי, "רשות המיסים אימצה את כל ההנחיות של ה-OECD לעניין מחירי העברה, ורואים זאת בשומות גדולות שרשות המיסים מוציאה לאחר אקזיטים ושינויי מבנה עסקי. כאן גם צריך הבהרות אבל אם כבר אימצנו חלק מהנחיות ה-OECD יש להתייחס לנושא התושבות והמיסוי. בנוסף, עסקאות רכישה מבוצעות לאו דווקא במזומן אלא כמניות מול מניות. יש הרבה חברות פרטיות שקונות חברות ישראליות כעסקת מניות בלבד. זה יוצר בעיה לאנשים שיש להם מניות ביד ולא מזומן לשלם מיסים".

גם עו"ד דניאל פסרמן, ראש תחום המיסוי, גורניצקי ושות' עורכי דין ונוטריונים, התייחס לנושא הנאמנויות, "זהו מכשיר שלא נועד להעלמת מס אלא העברה והגנה בין דורית. אם היו מקרים שבהם נעשו מעשים פסולים זה לא אומר שצריך לצאת נגד המכשיר הזה. יש נושאים שצריך להשלים בנאמנויות, ויש חוסר התאמות עם השוק הבינלאומי, ובגלל הקורונה נדחו ההתאמות השונות, אך זה מכשיר שכל עוד השימוש שלו נעשה בצורה לגיטימית צריך להשתמש בו".

עו"ד ורו"ח מאורי עמפלי, מייסד ובעלים, עמפלי משרד עו"ד ומסים, דיבר על הרפורמה המתוכננת במיסוי בינלאומי וגם על מיסוי מטבעות דיגיטליים נוכח העלייה החדשה בשער הביטקויין, "לגבי מיסוי בינלאומי – ישנה ועדה שיושבת כבר הרבה זמן בראשות רולנד עם שלם. הוועדה נמצאת בשלבי סיום אבל היעדר היציבות השלטונית מהווה גורם המעכב את השלמת המסקנות והיא בסוף צפויה לצאת לחקיקה– אבל בהיעדר אפשרות לחקיקה צריך לדעתי להקפיא את הוועדה. יש חוסר וודאות לגבי איך תיראה התושבות בעתיד ולכן לדעתי צריך להשהות את ההחלטות ולחכות ליציבות. לגבי מיסוי הקריפטו – המדינה יכולה פה לגבות כספים אנחנו יודעים שהיום ניתן להגיע להסדרים מיסויים בכספים שמגיעים מחוץ לישראל – ולכן צריכה להיות עבודה משותפת של בנק ישראל ורשות המיסים וכו' כדי לייצר ודאות והכנסת כספים המגיעים מחוץ לישראל בזמן הנוכחי".

בתמונה: ליאור נוימן, מאורי עמפלי, משה מזרחי, ענת אנגל טנא, ערן יעקב, קובי שטיימנץ, ראובן אלמוג, רולנד עם שלם, רם יולוס, שירה שיין

רו"ח קובי שטיינמץ, מנהל, שטיינמץ עמינח ושות' UHY רואי חשבון, שוחח על המענקים ומנגנון הפיצויים, "ברור שהמענקים מבורכים והכרחיים וזה נכון וטוב. אבל אני חושש שיש עדיין בעייתיות בכך שאין מספיק שקיפות לגבי אופן החישוב. אנשים שקיבלו מענקים מתבקשים לעיתים להחזיר מענקים שלא בצדק ויש עוד עיוותים. אולי חלק מהמסקנות של המגפה צריכות להיות שלקראת האירוע הבא צריך להיערך טוב יותר עם מדיניות מענקים מתאימה"

עו"ד ענת אנגל טנא, שותפה בכירה, באלתר עורכי דין, התייחסה לנושא חלוקת הרווחים, "פיצול נהנים תושבי חוץ וישראל – זו תקלה כואבת שאנו נתקלים בה ונוצר מצב שהנאמנויות והמשפחות צריכות לעשות עבודה כפולה בחו"ל בגלל מה שקורה כאן. לגבי דיבידנדים – מתחבר לזה הטיפול הבעייתי שנעשה בסעיף 77, יש פרשנות של רשות המיסים שנוצרה איזו שהיא חשיבה שניתן לעשות חלוקה כפולה רטרואקטיבית ללא הגבלה. במקום לגרור הרבה משפחות ותיקים כבדים לבתי המשפט ראוי שיבהירו שהם לא הולכים לגביה רטרואקטיבית. בנוסף, קיים פסק דין חוסן חיפה החדש שהבהיר את נושא רכישה עצמית של בעל מניות בחברה. יהיה טוב שרשות המיסים תבהיר את הנושא מצידה על כך שאין מיסוי על רוכשי המניות".

רו"ח רובי אלמוג, שותף, בפריידקס ושות' רואי חשבון, דיבר על מענקי אבטלה לעובדים ומענקים למעסיקים שהמשיכו להעסיק את עובדיהם גם בתקופות המורכבות שעברנו לאחרונה, "אני חושב שעדיף לתגמל את המעסיק מאשר את העובד. כלומר, לתת את מענק המשך התעסוקה למעסיק וככה העובד יקבל את שכרו ישירות מהמעסיק והוא יקבל תגמול מהמדינה על חשבון כספי הקורונה, וכך העובד לא ישב בבית. ייטב אם המדינה תתגמל את המעסיק במקום העובד ישירות. בנוסף, יש מדינות בהן ניתן לגלגל הפסד אחורה. יש עסקים רווחיים שנקלעו להפסדים ולכן אפשר לתקופה מוגבלת לקדם חקיקה של החזר מס על מיסים ששילמו בעבר על שנים רווחיות, וכך ניתן יהיה לתגמל עסקים רווחיים ומשלמי מס שנקלעו לקשיים בתקופת הקורונה. ממפיקי אירועים ועד עולם התרבות כו'".

עו"ד ורו"ח אלדר בן רובי, מוביל מחלקת מיסים, במיתר עורכי דין, התייחס לשינויים הבולטים שנעשו בבתי עסק וחברות בעקבות המגיפה, "ראשית אני רוצה לברך את פעילות רשות המיסים בנוגע לאישורים המקדמיים בתקופת הקורונה. היו גם מיזמי צדקה של אנשים פרטיים שרצו לעזור וגם כאן רשות המיסים נרתמה לנושא. בתחומים אחרים ראוי שרשות המיסים תיתן יותר וודאות על פרדיגמות מיסוי כמו למשל: עבודה מהבית, התאמות של חללי עבודה והשקעה בתשתיות תקשורת וכו'. אני חושב שצריך לתת הנחיה שכל פעולה שעזרה לעבודה השוטפת של העסק לא תיחשב כפעולה הונית אלא כהוצאות שוטפות. צריך גם להסתכל על התקופה הזאת כמיוחדת מבחינת מיסוי בינלאומי".

עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת המיסים, במשרד הרצוג פוקס נאמן המליץ על ביצוע שינוי בתחום המיסוי הבינלאומי, "למרות שבישראל התפתח מגזר טכנולוגי משגשג, לא התפתח שוק חוב לחברות טכנולוגיה. אפשר להאשים את המוסדיים שחסרים התמחות או חסרי תיאבון להשקיע בהיי-טק, בנקים שלא גדולים מספיק לתת הלוואות לחברות ההי-טק הגדולות באמת. רוב המלווים הפיננסיים המתמחים בסקטור הטכנולוגי הינם גופים פיננסיים אמריקאיים. בשל אמנת המס בין ישראל וארה"ב בכל הלוואה כזו יש חובת ניכוי מס במקור בשיעור של 10% על הריבית. החברות הישראליות סופגות את המס הישראלי ונדרשות לגלם מס זה, מה שמייקר מאוד את ההלוואה והופך אותה ללא תחרותית. חסם זה מקבע דומיננטיות של גיוסי הון, ובסופו של דבר מביא לדילול ההחזקה הישראלית בחברות הללו ואף דוחף למכירת חברות ישראליות לחו"ל בשל הצורך לייצר תשואה למשקיעים בקרנות ההון סיכון שממנות את גיוסי ההון הללו. אני מציע לתת פטור מניכוי ממס על הריבית המשתלמת לתושבי חוץ, בדומה לפטור הקיים לריבית על אג"ח שנסחרות בבורסה. יש לשר האוצר סמכות לכך בפקודת מס הכנסה כך שהדבר לא מצריך שינוי חקיקה".

עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, מייסד, יוסי אלישע קלדרון ושות' עורכי דין נשאל על רעיונות להגדלת גביית המיסים בעת הזאת, "יש סוג של שינוי מחשבתי, יש מעבר מגביה לנתינת מענקים, פיצויים ותגמולים לעסקים וזה מצוין – אבל צריך גם לתת את הדעת לנושא הגביה. למשל, דיבידנד מוטב – דווקא בתקופה של משבר בה אנשים לא מוכנים לחלק דיבידנדים בגלל חוסר הוודאות לגבי העתיד. מדובר בתמריץ מס שאלמלא יופעל הדיבידנדים לא יחולקו בכמות גדולה".

עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מיסים (במשותף), בגולדפרב זליגמן ושות' ויו"ר פורום המיסים בלשכת עורכי הדין, נשאל על תפקוד רשות המיסים במציאות שבה כבר שלש שנים שאין חקיקת מס, "בעקבות משבר הקורונה והעדר תיקוני חקיקת מס, האגרסיביות בדיוני שומה עולה מיום ליום. לאחרונה, דיוני השומה הפכו לקיצוניים, מועלות בהם טענות שמעולם לא שמעתי לפני כן, בנוסף כאשר דוחים את הפשרה המוצעת על-ידי פקיד השומה, אנו נתקלים באיומים לפתיחה מחדש של כל שנות המס".

גם עו"ד ליאור נוימן, ראש מחלקת מיסים, ש.הורוביץ ושות', העלה את עניין האגרסיביות ושינויי הגישה בגביה מצד רשות המיסים על רקע מגפת הקורונה, "אנחנו נתקלים בהוצאת שומות בהיקפים חסרי תקדים. בשבוע האחרון של דצמבר נתקלנו בהוצאת שומות של למעלה ממיליארד וחצי שקלים, ואנחנו נתקלים באגרסיביות, כמו למשל בקנס גירעון, או ברכישה עצמית שפקידי שומה לקחו כל רכישה, גם אם לא מלאכותית, ואוטומטית נוצרות שומות עם קנס גירעון. הדבר תקף גם במקרים נוספים. השומות הללו של מאות מיליונים מאלצות אותנו ללכת לשלבי ב' וללכת לבתי משפט – ובמקום למלא את הקופה הנושא יתעכב עוד שנים בבתי המשפט. הלחץ לא יעזור. נקודה נוספת היא בעניין הקריפטו – התבשרנו שהרשות לניירות ערך רואה את הקריפטו כנייר ערך. צריך לבחון את הנושא כדי לא להרחיק את כל יזמי הקריפטו וכדי שלא יעברו לפעול מבחוץ".

עו"ד זיו שרון, שותף מייסד, בזיו שרון ושות' עורכי דין התייחס בדבריו להשפעת אי היציבות השלטונית על תחום המיסוי, "רשות המיסים יודעת לפעול גם ללא חקיקה ביום יום שלה אך כדי לעשות שינויים היא זקוקה לחקיקה וכרגע אין חקיקת מס. הרפורמה שעובדים עליה במיסוי בינלאומי ומבצעים מגוונים לגביית מס הדורשים שינויי חקיקה לא יכולים לקרות כרגע וכך אי היציבות השלטונית לא מאפשרת לעשות דברים שחורגים מהדברים היום יומיים שרשות המיסים עושה".

עו"ד משה מזרחי, שותף מנהל ומייסד, במשה מזרחי נח קריגל – התייחס לחשיבות הכנת תוכנית למשיכת השקעות עבור 'היום שאחרי' הקורונה, "שמח לשמוע שהסקירה הכלכלית שניתנה על ידי אנשי רשות המיסים חיובית אבל יחד עם זאת אסור להיכנס לשאננות, כולנו יודעים שיום אחרי המשבר הגלובלי יהיה מאבק גדול של מדינות העולם להביא השקעות למדינה שלהם. צריך לחשוב על תוכנית תמריצים עם ודאות למשקיעים בעולם כדי שנהיה תחרותיים ביחס למדינות העולם. בהייטק ומרכזי פיתוח – צריך לתת את הדעת ולהכין תוכנית מסודרת כי היום שאחרי מגיע ותהיה מלחמה גדולה על ההשקעות"

רו”ח אופיר סולמי 'שותף וראש תחום מיסוי ישראלי ומיסוי מיזוגים ורכישות, ב'דלויט' התבקש לחוות דעתו בנוגע לתקנות והוראות שעה בתחום המיסוי הנדרשות כדי להיטיב ולשמור על האיזון של המשק הישראלי בשנת 2021, ופוסט עידן הקורונה, "חברה שמקבלת הטבות מס ותוצאות המימון לא מאפשרים לה להכיר בגלל שהנושא לא הוסדר בעוד שברוב העולם נושא כללי המימון הדק קיימים וצריך להסדיר את הנושא הזה, חייבים להסדיר את הנושא זה כי הוא מביא את החברות לנטל מס משמעותי עקב אי הכרה בהוצאות מימון. לגבי סעיף 18 ג' לחברות אחזקה, דיברו על זה בכנסים קודמים וצריך להגיע לפתרון מוסדר. לגבי דוחות מאוחדים הרי שזה מאוד מצומצם לחברות תעשייתיות ויש מקום לטעמי להרחיב את זה גם לחברות מסחריות ולהגביל זאת לחברות הפועלות באותו התחום ולהתאים אותו לעידן הקורונה. עניין אחרון הוא הבאת כספים לארץ דרך דיבידנדים- מגבלת שלשת השכבות מהווה חסם משמעותי להבאת רווחים לארץ, מין הראוי להגדיל ל-5 שכבות".

עו"ד איילת הלל בירנצוויג, שותפה בכירה, שקל ושות' עורכי דין, "הצעת הדיבידנד למוטב היא הצעה לא רעה, זו לא מילה גסה, לדעתי צריך לבצע את המהלך ומדובר בפתרון טוב כי צריך למלא את הקופה. גם נוהל ל'גילוי מרצון' הוא פתרון אפשרי וטוב, מדובר על כלי לגביית מס וזהו נוהל שחייב להתקיים תמיד. יש פעמים רבות שחברות ויחידים טועים ומגלים בדיעבד את הטעות ורוצים לתקן. 'גילוי מרצון' זהו נוהל שמאפשר להם לעשות זאת ללא חשש לפלילים. טוב יהיה להפוך את הגילוי מרצון לקבוע. בנוסף, צריך להזכיר לאנשי הגביה לבצע את הגביה בנחישות, אבל גם ברגישות, זוהי תקופה יוצאת דופן ומאתגרת. לדעתי צריך לאפשר לפקיד השומה את היכולת לפרוס את חובות הנישומים לתקופה ארוכה יותר".

עו"ד יפעת מינצר, שותפה, במשרד ש.פרידמן עורכי דין ושות' העלתה לדיון מספר נושאים אקטואליים, "האם יש חשיבה מחודשת לגבי איגודי מקרקעין? הם עושים עסקאות באופן יום יומי ולוקחים מימון מקרנות רלוונטיות. האם עצם זה שבאחזקתו מקרקעין צריך לראות אותו כאיגוד מקרקעין ואז כל הקצאה ומכירת מניות מחויבת בתשלום מיסים רלוונטיים? אני חושבת שצריך לחשוב מחדש על הנושא ולייצר בו ודאות". עו"ד מינצר דיברה גם על גישת רשות המיסים במקרה של ניהול דיוני הגשות והעלתה את שאלת המוכנות לאור כניסת התיקון בתקנות סדרי הדין החדשות.

עו"ד יוני כהן, ממשרד מאיר מזרחי ושות' עורכי דין אמר כי, "בנוגע להגדלת היצע דירות– יש לא מעט מקרים בהם יש מפעלים באזורי מגורים וכדי להוציא את המפעלים ולסייע בפתרון מצוקת הקרקעות צריך לראות איך מסייעים להם במיסים. לדעתי צריך להחזיר את האפשרות לחילוף זכויות במקרקעין. בנוסף, צריך התערבות נוספת בחוק עידוד השקעות הון, זה מעודד בניה במגורים אבל בגלל שהתשואה נמוכה צריך לעזור עוד".

רו"ח יגאל רופא, שותף, מוביל בתחום המיסוי, פאהן קנה ושות' Israel Grant Thornton העלה אופציות אפשריות למילוי קופת המדינה מבלי להעמיס שומות על נישומים, "מרענן לשמוע על ההקלות ביחס לניכויי ריבית, אבל אני נתקלתי בעיקר בהחמרה בכל מה שקשור למימושים של חברות זרות ובאחזקות של חברות ישראליות. יש טענות שזה לא רווח הון אלא דיבידנד וכו'. יש כאן נטייה של מס הכנסה לראות כל פעולה בינלאומית של חברה ישראלית ובינלאומית כהוצאת ידע מישראל וטוב יהיה לתת את הדעת ולהקל בעניין. יש פה סיטואציה שבה כולם מבינים שקופת המדינה תצטרך להתמלא כדי לכסות את עלות המענקים שהעניקה המדינה. כאן נכון למצוא תהליכים כמו דיבידנד מוטב, או הקלות שיביאו את הנישומים כן לשלם את המס אבל מצד שני להפחית את המס כדי לייצר רווח לכל הצדדים. לעודד את הנישומים למשוך דיבידנדים בחו"ל או לחלק מחברות ישראליות".

עו"ד גלעד ברון, שותף ומנהל, ברון ושות' אמר כי "יש לשים לב לנושא מטבעות הקריפטו, זהו תחום שדורש תשומת לב וצריך לטפל בו כדי לא ליצור תקלות. הליך מרצון מובנה הוא נוהל שצריך לקדם".

רו"ח אורי הולצמן, שותף ומנהל, במשרד רוזנבלום הולצמן ושות' רואי חשבון אמר כי, "יש לתת דגש על נושא ההוצאות המוכרות של עובדים מהבית. מי שעבד מהבית גם לא השתמש ברכב, צריך להיות ברורים עם המדיניות בנושא הזה".

עו"ד יוסי ברוך, שותף, במשרד ירון אלדר- פלר שורץ ושות' עורכי דין – דיבר על המענקים ואף העלה רעיון מקורי לעודד התחסנות, "בנושא המענקים, אני חושב שנכון יהיה כן לקדם את האפשרות של הכרה בהפסדים וקיזוז מול רווחים בשנים קודמות. יש שכבה של עסקים שלא נהנתה מהמנגנון של המענקים, כי לא עמדו בתנאי כזה או אחר, אך הם רשמו הפסדים ברורים בגלל הקורונה. רעיון נוסף שאני רוצה להעלות זה תמריץ למתחסנים, לבדוק אפשרות לתת נקודת זיכוי ממס לכל מי שמתחסן, וכך לעודד חזרה לתעסוקה ולהקל על עסקים."

עו"ד רם יולוס, שותף ומייסד, ביולס גזית ושות' דיבר על הצורך של רשות המיסים להתחשב בחברות בקשיים, "אין מספיק מודעות והבנה ותמיכה של רשות המיסים בעסקים האלה מבחינת הסדרי המס הנדרשים מהם. בתקופה הזאת ולאור המצב שעוד יבוא רשות המיסים צריכה להיות ערוכה לעזור לעסקים וכיום בין אם בגלל יעדי הגביה או סיבות אחרות פקידי השומה לא עוזרים מספיק. גם הטיפול בנושא המסעדות דורש תשומת לב– יש חוסר הבנה של רשות המיסים לקשיים של בעלי המסעדות. מהטיפול בעובדים הזרים, מע"מ על טיפים ועוד. המסעדות כאן מפסידות ורשות המיסים צריכה לעשות בדק בית כדי לראות אם ההיטלים האלה נכונים בתקופה זאת כאשר המסעדות בקריסה".

לעמוד הפורום באתר DUN'S 100 - לחצו כאן