קרב הרגולטורים מטלטל את שוק החיסכון בישראל

האם הקרב בין משה ברקת, הממונה על שוק ההון, לענת גואטה יו"ר רשות ניירות ערך יביא לשינוי בשוק החיסכון? מכיוון ששינויים כאלו דורשים ממשלה מתפקדת, ומכיוון שאחת כזו אינה בנמצא, יש להניח שייקח זמן להבשלתם, אך ניתן לומר בביטחון כי הניצנים הראשונים לשינוי כבר נראים בשטח והם ניבטים על מצע של קרב בין שני הרגולטורים הפיננסיים, שעלה אתמול עוד מדרגה.

ברקת הצהיר אתמול כי בכוונתו לקדם מהלך שבמסגרתו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יורשו לשווק קופות גמל להשקעה המנוהלות על ידי בתי השקעות וחברות הביטוח, שנמצאות כולן תחת אחריות רשות ניירות ערך. מהלך שכזה הוא שובר שוויון בשוק החיסכון, במיוחד כשהוא מגיע לאחר שהאחרון הצהיר שהוא גם מתכוון להעלות את התקרה המותרת להפקדה בתוכניות אלו מ־70 ל־200–250 אלף שקל בשנה. שני הצעדים הללו יהפכו את המוצר "גמל להשקעה", המגלגל 18 מיליארד שקל כיום, למוצר חיסכון אטרקטיבי הנשען על פלטפורמה שיווקית אדירה של המערכת הבנקאית.

ברשות ניירות ערך, שתחת אחריותה נמצאת תעשיית קרנות הנאמנות, רחוקים מלהתלהב. תעשיית קרנות הנאמנות מגלגלת כיום 330 מיליארד שקל וצפויה להתכווץ. מדוע להתכווץ? משני טעמים. ראשית, בתוך קופת גמל להשקעה מסתתרת מתנת מס. מי שיחזיק בחיסכון הזה עד לגיל הפרישה (מתוך ראייה לעודד חיסכון ארוך טווח) יהיה פטור מתשלום מס של 25% על רווחי ההון שייווצרו לו מההשקעות של אותה קופת גמל. בנוסף, קופת גמל להשקעה פטורה מתשלום מס במעבר בין מסלולי ההשקעה השונים בתוכה. שתי ההטבות הללו לא קיימות בקרנות הנאמנות ולאחר שגם מגבלת ההשקעה בקופה תיעלם, למעשה יהפוך מוצר זה למתחרה ישיר לענף קרנות הנאמנות. ל"כלכליסט" נודע כי רשות ניירות ערך לא מביטה על המהלכים של ברקת מהיציע ובוחנת במקביל מהלך שבמסגרתו יבוטל תשלום המס בעת מעבר בין מסלולי השקעה גם בקרנות הנאמנות.

"זה יותר טוב לאזרחים ולקופות"

לטענת רשות שוק ההון, שיווק קופות הגמל להשקעה על ידי הבנקים וחברות כרטיס האשראי הוא מהלך שמטרתו להגדיל את התחרות, להפחית את דמי הניהול ולשפר את השירות לחוסכים בקופות הגמל. "ככל שאפשר להרחיב את מעגל ההפצה של החיסכון לציבור זה מבורך", אמר בכיר באחד מבתי ההשקעות ל"כלכליסט". לדבריו, "ככל שיהיו לאזרחים יותר דרכים להגיע לחיסכון, ויותר מפיצים, יהיה יותר טוב גם לאזרחים וגם לקופות. בסופו של דבר אנחנו רוצים שלציבור תהיה נגישות גבוהה ככל הניתן לחיסכון במחיר זול וכדי שזה יקרה צריך להרחיב את מפת ההפצה". מנגד יש מי שטוענים שהמהלך יעצים עוד יותר את כוחה של המערכת הבנקאית ובמקביל יחליש מאוד את ענף קרנות הנאמנות שעלול לדמם עשרות רבות של מיליארדי שקלים שיחצו את הכביש לקופות הגמל להשקעה.

ענת גואטה ומשה ברקת צילום: עמית שעל, אוראל כהן

נקודת התורפה של המהלך קשורה בגובה העמלה שיגבו הבנקים מקופות הגמל. "כיום הבנקים דורשים 0.25% מההפקדה עבור שיווק קופות הגמל הישנות, זה המון כסף. ברקת צריך לדאוג שהעמלה בקופות הגמל החדשות תהיה נמוכה יותר אחרת היא תתגלגל לדמי הניהול שהלקוח משלם", אומר הבכיר. על פי הערכות, ברקת מתכוון להגביל את העמלות שיגזרו חברות כרטיסי האשראי והבנקים ממכירת קופות הגמל להשקעה ל־0.1% מהצבירה במטרה לשמור על אובייקטיביות ולהאיץ את התחרות על החוסכים, אולם טרם יצא מסמך רשמי של הרשות המפרט את התקנות החדשות.

"זה רק יפגע בתחרות"

מי שנפגע מהמהלך הם סוכני הביטוח שמפיצים כיום את קופות הגמל להשקעה ויקבלו מתחרה חזק בשיווק המוצר. יו"ר לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד אומר כי "במסגרת המהלך החדש כל פקיד בנק יוכל בשניות אחדות לראות שנוצרה יתרה בחשבון הבנק של הלקוח ולהציע לו להעביר את הכסף לקופת גמל להשקעה. לי זה ברור שכמו בשוק הפנסיה, גם כאן יווצר מצב שהבנקים ימליצו על קופת גמל להשקעה בבתי ההשקעות או חברות הביטוח שיש להם הסדרים איתם, מה שיפגע בתחרות ובסופו של דבר יפגע בלקוחות שיכלו אולי לקבל הצעה טובה יותר. המצב החדש בעצם יתן לבנקים שליטה מלאה על הכסף הפנוי של הציבור. חבל שאת מחיר המאבק בין שני רגולטורים הציבור צריך לשלם".

ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח צילום: צביקה טישלר

הקרב הנוכחי בין ברקת לגואטה הוא רק האחרון מני רבים שהתחוללו ביניהם בשנה האחרונה. בתחילה היחסים בין גואטה לברקת היו תקינים עד ההחלטה של ברקת לצאת למלחמת חורמה בחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי בטענה לניגודי עניינים. הגם שהטענה הבסיסית מוצדקת הוצאתה של החברה, שהיוותה חיץ בין לחצי החברות על המוסדיים, רק העצימה את ניגודי העניינים.

לפני שמונתה לתפקיד יו"ר רשות לניירות ערך שימשה גואטה כמנכ"ל אנטרופי ולמרות שלא יכלה לעסוק בנושא מטעמי ניגוד עניינים, סברה הרשות כי הוצאת אנטרופי מהמשחק היא צעד שגוי ומשרד היועמ"ש תמך בה.

הקרב השני בין השניים התחולל כאשר רשות ניירות ערך פרסמה מחקר שלפיו הריכוזיות בשוק קרנות הפנסיה, המפוקח על ידי ברקת, גדולה מאוד ומשפיעה לרעה על הנזילות בשוק ההון. ברקת לא אהב את המסקנות ובצעד חריג תקף את המחקר וטען כי נעשו בו טעויות מתודולוגיות.

סלע מחלוקת נוסף בין השניים נגע לאופן הטיפול בממשל התאגידי בחברות הביטוח. ברקת הבחין בממשל התאגידי הבעייתי בחברת מגדל, התערב והצליח להזיז את בעל השליטה מכפל תפקידים בקבוצת מגדל ולהגדיל את כוחו של הדירקטוריון. גואטה לעומת זאת סברה כי התערבות של הרגולטור במקרה של חברות הביטוח פגעה בערך האחזקה של המשקיעים.