כאן לא באמת עובדים: הכנסת ה־23 ויתרה על חקיקת חוקים

הכנסת ה־23 שתתפזר היום באופן רשמי, תיזכר ככזו עם פעילות חקיקה דלה; עם סכסוכים קשים לא רק בין הקואליציה לאופוזיציה, אלא גם בין מרכיבי הקואליציה העיקריים - הליכוד וכחול לבן; ועם אפס תוצאות בשיפור ההיגיינה הציבורית.

החקיקה - שהיא הפעילות המרכזית של בית המחוקקים - היתה נמוכה: מנתוני המרכז להעצמת האזרח עולה כי במהלך כהונתה של הכנסת הנוכחית (תשעה חודשים וחצי) היא חוקקה 98 חוקים בלבד, כשמחציתם - 43, הם חקיקה בענייני קורונה.

אמנם, לא מדובר בכנסת הקצרה ביותר או עם הכי פחות הליכי חקיקה, אבל גם כאן, במבט לאחור, ניתן לראות שמאז הכניסה למשבר הפוליטי בתום הכנסת ה־20 שהתפזרה בסוף 2018, הצליחה הכנסת במהלך שלוש קדנציות - ה־21, ה־22 וה־23 - לחוקק 107 חוקים בלבד, המהווים אחוז קטן מעבודתה של הכנסת בתקופה רגילה.

בסיכומו של דבר, הכנסת דנה בחודשים האחרונים בעיקר בנושאי הקורונה. היא לא הצליחה לחוקק את חוק תקציב המדינה לשנים 2020 ו־2021 וגם לא את חוק ההסדרים במשק. החוקים המרכזיים בתחום התקציב הם "קופסאות הקורונה" - חוק התקציב ההמשכי. לכל המוקדם, חקיקת תקציב 2021 תהיה בקיץ הקרוב, כלומר שישה עד שמונה חודשים שבהם המדינה תתנהל בלי תקציב מאושר. שוב.

למרות הרוב הגבוה יחסית של הקואליציה בעת הקמתה - 72 חברי כנסת, היא לא הצליחה להעביר רפורמות משקיות חשובות להנעת גלגלי המשק, לשבירת מונופולים ולהגברת התחרות.

בני גנץ ובנימין נתניהו. קואליציה מסוכסכת, פעילות חקיקה דלה במיוחד צילום: יריב כץ

מיכל ש. צדוק, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, מזהירה כי "ניתן לראות כי מאז 2018 ישראל נמצאת במשבר משילות מתמשך. תהליכי חקיקה וקביעת מדיניות קריטיים עבור אזרחי ישראל לא מתקיימים, וללא קיומם האזרחים ממשיכים להיפגע בכל תחומי החיים. משבר זה יימשך גם בשנת 2021, עם מערכת בחירות רביעית, וכולנו תקווה כי לאחר הבחירות והרכבת הממשלה נוכל לשוב ולראות תהליכי חקיקה וקבלת החלטות מסודרים שתואמים מדינה דמוקרטית, אחראית, שדואגת ומטפלת באחריות המתבקשת בכל תחומי החיים של תושביה".

מיכל ש. צדוק, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח צילום: עצמי

כאילו לא די בכך, הקרבות על אישור התקציב בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ גרמו לכך שהקואליציה לא הצליחה לקדם שורת חוקים חשובים, כמו החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים או רפורמת הקנאביס. בקדנציה הקצרה של הכנסת הח"כים נמנעו מלטפל בנושאים הקשורים בהם, למשל הפחתת שכרם ב־10%. שר האוצר ישראל כץ אמנם מבקש מהכנסת לחוקק את החוק גם בפגרת הבחירות - אבל בינתיים אין ערובה שיצליח בכך. הח"כים נמנעו גם הפעם מלחוקק קוד אתי חדש עבורם או להצמיד את שכרם למדד, כפי שהמליצה הוועדה הציבורית לקביעת תנאיהם של חברי הכנסת.

אבל כשצריך, הח"כים יודעים להילחם על דברים שבדמם, ובשבועיים האחרונים הצליחו למשל למנוע את הקיצוץ בכספי מימון הבחירות והמפלגות. בדיון שנערך בוועדת הכנסת על החוק לפיזור הכנסת, הוצע להפחית ב־10% את מימון הבחירות. ברגע האחרון, הליכוד דאג לטרפד הצעה זו.

כעת יוצאים חברי הכנסת לפגרת בחירות עד תחילת חודש אפריל הקרוב. הכנסת החדשה תחל בדיונים מלאים רק לאחר הקמת הקואליציה בקיץ 2021 - במידה שהיא לא תתפזר ואז הבחירות ייערכו בספטמבר 2021. בינתיים ימשיכו חברי הכנסת לקבל משכורת של 45 אלף שקל בחודש.