"המוטציה הבריטית נמצאת ב-10% עד 20% ממאומתי הקורונה"

"המוטציה הבריטית הולכת ומתפשטת, וייתכן כי היא אף משתלטת”, כך חושף לראשונה ד’’ר יותם שנהר, מנהל אגף המעבדות של קופת החולים "לאומית", ואף מוסיף של -10% עד 20% ממאומתי הקורונה לוקים בה. בשיחה עם "כלכליסט" שנהר מסביר כי היצרנית של ערכות הבדיקה לקורונה שבהן משתמשת הקופה עדכנה את לאומית, כי הערכות מאפשרות לגלות וריאנטים (מוטציות) של נגיף הקורונה, לרבות המוטציה הבריטית, שלפי מדענים בריטים הינה הרבה יותר מדבקת מהנגיף המקורי. 

ד''ר יותם שנהר צילום: דוברות לאומית

“הזיהוי אינו אחד לאחד, ולא ניתן לקבוע בוודאות אם מדובר במוטציה הבריטית או במוטציה אחרת. עם זאת, החל ממחצית השנייה של דצמבר אנחנו רואים עלייה גדולה מאוד בתפוצה של המוטציה הבריטית. עד אמצע דצמבר, המוטציה הזאת אובחנה ב־3% עד 4% מהבדיקות החיוביות, כעת היא נמצאת ב־10% עד 20% מהמקרים”.

לאומית כבר שלחה את כל הבדיקות הללו לריצוף גנטי, כדי לקבל אינדיקציה חד־משמעית האם אכן מדובר במוטציה הבריטית או באחרת. "מהקבוצה הראשונה ששלחנו, שהיא קטנה יחסית, לפחות מחצית מהווריאנטים שנשלחו מתאימים לווריאנט הבריטי. מאחר שהמגמה היא בעלייה באופן מובהק, ההשערה שלנו שזה רק ילך ויעלה. נראה שהמוטציה הזאת אף משתלטת”, מעריך שנהר. למעשה, קופ"ח לאומית הייתה זו שגילתה את התפשטות המוטציה, ועל בסיס ממצאיה התבסס משרד הבריאות בתחזיותיו.

עד כמה ניתן להגיע למסקנות לגבי כלל אוכלוסיית ישראל על בסיס התוצאות של לאומית, שמבטחת רק כ־8% מציבור?

“אנחנו לא מדגם מייצג באופן מדויק, אבל יצרנו קשר עם משרד הבריאות כדי לנרמל את התוצאות. ייתכן שהמספרים ברמה הלאומית נמוכים במקצת, אבל עדיין האינדיקציה משמעותית. במשרד הבריאות מנסים להמשיך את התהליך כדי להגיע למסקנות ברמה הלאומית”.

לדבריו, יש כבר שתי מסקנות ראשוניות. “ראשית, המוטציה נמצאת בישראל ובכמות משמעותית. אין מדובר במקרים ספורים שניתן לבודד אותם. אבל, וזו המסקנה השנייה, לא ניתן לקשר לפחות בשלב זה את הזינוק החד בתחלואה שאנו רואים כרגע להימצאות של המוטציה. היא מופיעה ב־10% עד 20% מהמקרים כך שבין 90% ל־80% מהמאומתים אינם בדפוס של המוטציה. עם זאת, בגלל שהמגמה היא בעלייה, לא אתפלא שזה אכן מה שיסביר את הזינוק המהיר”.

צוות מיוחד של מפקדת אלון

דבריו של שנהר מקבלים חיזוק מכיוון "מפקדת אלון" של פיקוד העורף בראשות תא"ל ניסן דוידי. מ־30 מאומתים עם המוטציה הבריטית שנמצאו אחרי ריצוף גנטי, ל"כלכליסט" נודע כי משרד הבריאות ביקש ממערך החקירות של מפקדת אלון בראשות אל"מ רלי מרגלית לבחון את כל שרשראות ההדבקה ולהעמיק את החקירה. בגלל חשיבות האירוע במפקדה מינו לנושא צוות משימה מיוחד.

התוצאות הראשוניות של מפקדת אלון אינן מעודדות. הרושם הוא שמעגלי ההדבקה של המאומתים עם המוטציה נרחבים ומפושטים במקומות שהייה רבים. מאומתים ומגעים נמצאו ביישובים הבאים: אשדוד, הרצליה, חולון, ירושלים, כפר יונה, מגדל העמק, נס ציונה, נתניה, עפולה, צור יצחק, קריית אונו, רמת גן, רמת ישי ותל אביב. יתרה מזו, כוח המשימה החליט על חקירה מעמיקה בשני בתי ספר (מגדל העמק), אולפנה (הרצליה), יחידה צבאית, וגם בתעשייה האווירית. עבודת הצוות צפויה להימשך ולהתרחב בימים הקרובים. דבר אחד כבר ברור: אין אפשרות לעצור כבר את המוטציה אבל פעולה אפקטיבית של הצוות תאפשר חקירה טובה יותר ותאפשר התמודדות טובה יותר.

המוטציה כגיים־צ’יינג’ר

גם בצוות של האוניברסיטה העברית שבנה שלושה תרחישים שונים והמליץ על סגר מלא, המוטציה הבריטית הפכה לגיים־צ'יינג'ר. “מדובר על תחרות בין קצב החיסון לשיעור ההדבקה. אם אין וריאנט אזי החיסון מנצח את ההדבקה. אם יש וריאנט צריך גם המשך של הסגר”, מסביר פרופ' ינון אשכנזי מצוות האוניברסיטה.

בספטמבר האחרון, ערב הסגר השני, כלכלני האוצר העריכו כי שבוע של סגר מלא שכולל את מערכת החינוך, נאמד בכ־6-5 מיליארד שקל לשבוע. כך ש־10 ימי סגר יכולים לגרום לאובדן תוצר של 8 מיליארד שקל ואף יותר. באוצר הסבירו אמש כי רק אחרי שיתקבלו החלטות לגבי היקף הסגר הנוכחי הם יוכלו לאמוד את הפגיעה באופן מדויק יותר.

מחלקת קורונה באיכילוב צילום: רויטרס