מה יש לאמירתים לחפש בקבוצת כדורסל מליגה א'

אחרי שבוע שבו חקירה במימון ההתאחדות לכדורגל גילתה כי מי שאמור להיות בעלים של 50% מבית"ר ירושלים בכדורגל, השייח' חמד בן ח'ליפה אל נהיאן, אינו בעל הון כפי שהוא תואר על ידיו ועל ידי המתווכים בעסקה – נסגרה אתמול עסקה נוספת ונפרדת בין אחד המתווכחים בעסקת הכדורגל, נאום כהן, לבית"ר ירושלים בכדורסל.

מדובר בקבוצה מהליגה הרביעית (ליגה א' דרום) שהתקציב שלה מוערך בכמה מאות אלפי שקלים לאורך השנים. לפי הודעת הקבוצה נחתם הסכם ייצוג עם חברת NY Koen Group, שתנסה למצוא לקבוצה משקיעים באיחוד האמירויות.

גורמים במועדון ציינו כי "מדובר במשא ומתן על 8 מיליון יורו לשלוש שנים ובעקבות ההתקדמות במגעים ייתכן שהעסקה תצא לפועל בקרוב. אין קשר לעסקה עם בית"ר ירושלים. יש גופים אמירתיים המעוניינים להיכנס להשקעה – שיש להם עניין להשקיע בקבוצת הכדורסל. באנו עם תוכנית מאוד מסודרת לאיך מובילים אותה לליגת העל".

מימין עם סיבוב השעון: משה חוגג עם השייח' חמד בן ח'ליפה אל נהיאן, קבוצת הכדורסל של בית"ר ירושלים והמתווך נאום כהן עם חוגג צילומים: ביתר ירושלים

אם נאום כהן, יו"ר קבוצת NY Koen Group, יביא לקבוצה 8 מיליון יורו בשלוש השנים הקרובות, הרי שמדובר בסכומים שרק קבוצה אחת בליגת העל בכדורסל מייצרת בעונה – מכבי תל אביב בכדורסל. "החלום הוא דרבי מול הפועל ירושלים עד כמה שנים", הסבירו בקבוצה. בית"ר ירושלים כדורסל משחקת באולם הספורט בתיכון פולינסקי בקרית היובל.

נאום כהן הכריז כי "המטרה שלנו היא להביא את בשורת השלום באזור גם לספורט. מהבחינה הזו אין מתאימה יותר מבית"ר ירושלים שהיא סמל וגאווה ישראלית לאומית". "נאום כהן עושה את זה מטעמים ציוניים. הוא איש נעים הליכות", הסביר מרדכי שליו, נשיא קבוצת הכדורסל של בית"ר. ושוב, אין קשר בין עסקת הכדורסל לעסקת הכדורגל. אנחנו קבוצה נפרדת לחלוטין".

העיתונות באיחוד האמירויות אינה עוסקת בעסקה של בית"ר בכדורסל וחשוב מכך, גם מתעלמת מכל הפרסומים בישראל לגבי הרוכש של בית"ר בכדורגל, שייח' חמד בן ח'ליפה אל נהיאן. קו זה אינו מפתיע נוכח ההתעלמות המוחלטת של העיתונות במדינת המפרץ גם כשנפוצו הידיעות בחודש שעבר על חתימת ההסכם עם בעלי בית"ר ירושלים משה חוגג.

פושט הרגל לשעבר

מי שכן "חוגג" את הפרסומים בישראל היא התקשורת שעוינת את איחוד האמירויות בעולם הערבי וכזו יש בשפע ובעיקר ממדינות כמו קטאר, טורקיה והשופרות של תנועת האחים המוסלמים.

יו"ר איגוד הכדורסל עמירם הלוי צילום: ראובן שוורץ

מאז אתמול הפרסומים בישראל בשילוב המילה "הונאה" מצד אחד מבני משפחת אל נהיאן מופיעים שוב ושוב באמצעי התקשורת הללו. בידיעות אלה עולה גם החשש להלבנת ההון של הגורמים המתווכים. לפי גורמים באמירויות, "הפרסומים הללו מתחילים להוות מבוכה גדולה עבור המשפחה השלטת באבו דאבי". ישנו קונצנזוס גם בקרב אנשי האופוזיציה כי שייח' חמד השתמש בשם המשפחה אל נהיאן באישורה.

בכל מקרה, הבטחת השקעה של יותר מ־30 מיליון שקל בקבוצת ליגה רביעית בכדורסל, היא דבר יוצא דופן. בוודאי כשהיא מגיעה מכיוונו של כהן – שבעבר (2016 ו־2018) שמו נקשר במאבקים משפטיים. נאום כהן הוא נחשון נחשונוב לשעבר, ולפני כשמונה שנים הוכרז כפושט רגל. מאז הקים וניהל כמה חברות באמירויות.

בספורט הישראלי ספקנים מאוד בנוגע לעסקה. גורם בקבוצה יריבה תיאר אותה כ"מוזרה" וגורם בעיריית ירושלים אמר: "לא נראה שיש שם עסקה כרגע. זה הכל הזוי".

גורם באיגוד הכדורסל אמר: "כרגע זה לא נראה לי סביר והגיוני. אין למשקיעים מה לחפש שם. רוב הכדורסל המקצועי בישראל ממומן על ידי עיריות ומשלמי המסים ואין הרבה כסף פרטי מלבד 5–6 קבוצות. מישהו יצליח להביא משקיעים מהאמירויות לליגה א'? זו פנטזיה".

בית"ר ירושלים כדורסל היא עמותה וללא בעלים אך כן עם ועד מנהל שמטרתו להביא הכנסות. מאיגוד הכדורסל נמסר בתגובה רשמית כי "במידה ונידרש נדון בנושא. בית"ר כרגע בליגה לא מקצוענית שאינה מפוקחת על ידי הרשות לביקורת תקציבים".

החשש – גם בקרב איגוד הכדורסל וגם בקרב ההתאחדות לכדורגל – הוא שמשקיעים מסוימים הם אנשי קש שמטרתם להלבין הון דרך הספורט. "לעתים קורים דברים מוזרים שאי אפשר להסביר ורק אחרי שהם נחשפים אפשר להבין מה קרה", מסביר מנכ"ל של קבוצת כדורגל.

רשת מלביני הון באירופה

איך מלבינים הון בכדורגל

אז איך בדיוק מלבינים הון בכדורגל או כדורסל? מכירת מנויים, כרטיסים, מוצרים בימי משחק, חסויות מחברות קש, תשלומי קייטרינג מנופחים – אלו דברים עם מעט מאוד בקרה שיכולים לסייע בהלבנת הון של מיליוני שקלים. אבל זה עוד זניח יחסית בהשוואה לפעילות בשוק ההימורים (שוק של טריליון דולר בשנה, שרובו לא חוקי – כשידוע על שחקנים ומועדונים באירופה שנשלטו על ידי גורמי פשיעה שעבדו בהטיית משחקים) ובשוק העברות השחקנים.

ב־25 בפברואר 2020, רגע לפני שכל העולם עסק בקורונה, ביורופול הכריזו על כך שגילו רשת של מלביני הון דרך הכדורגל. במשך שנתיים רשויות החוק בספרד ובאירופה חקרו סוכני כדורגל והעברות חשודות של שחקנים. יורופול הכריזה בפברואר על כך שגילתה שהולבנו יותר מ־10 מיליון יורו בהעברת שחקנים. במקסיקו, כחודש לתוך ההסגר הגלובלי, חשפו שקבוצת קרוס אסול היתה חלק מרשת הלבנת ההון של הקרטלים המקסיקנים. באפריל רונלדיניו – הכוכב הגדול של ברצלונה ונבחרת ספרד בתחילת שנות ה־2000 – נשלח לכלא בפרגוואי לאחר שנכנס למדינה עם דרכון מזויף. הוא חשוד בברזיל בכך שהוא חלק מרשת של הלבנת הון.

לפי החקירה באירופה, העברות בוצעו דרך סוכני כדורגל שסידרו את "רכישת השחקנים" דרך מועדון קפריסאי. אחד מהסוכנים שנחקרו הוא פאלי ראמדני האלבני, שהוא אחד הבעלים של Lian Sports – המייצגת שחקנים כגון לירוי סאנה ממנצ'סטר סיטי, קלידו קוליבאלי מנאפולי, לוקה יוביץ' מריאל מדריד וגם שחקנים ומאמנים מליגת העל הישראלית.

אז איך זה קורה בפועל? גורם א' עם הרבה כסף לא חוקי רוצה להלבין הון לא קטן. הוא פונה למתווך שמוצא לו דרך. המתווכים – דרך "רשת חברות שמסתירות את הבעלות שלהן" לפי יורופול, מארגנים את העברת הכספים. הדרך הנפוצה ביותר היא באמצעות השתלטות על מועדונים לא יציבים מבחינה כלכלית ואז הזרמת כספים לא חוקיים דרך "מבנה המועדון". עלייה בהכנסות מחסויות, סדרת תרומות, בניית אקדמיות כדורגל, אמיתיות או פיקטיביות ברחבי המדינה או העולם והשקעות כאלו ואחרות ב"תשתיות". כמעט ואין פיקוח והכסף עובר במערכת ויוצא נקי לכיסי "הקוף" שבפרונט, שמעביר אותו הלאה.

בשוק הכדורגל, למשל, שבו מחיר השחקן נקבע רנדומלית לחלוטין, אין שום בעיה להסביר את הרכש. מועדון רוכש עם כסף שאף אחד לא יבדוק את מקורו שחקן שאף אחד לא באמת יבדוק אם הוא קיים או שווה את מה ששילמו עליו. עם הכסף הנקי הזה נרכשים נכסים רבים, מבנים ואפילו יאכטות בספרד (זה מה שעשו עם המיליונים שהולבנו על ידי גורמים בלגים, ספרדים וסרבים). באחד מהמקרים שנחשפו שחקן בן עשרה שאינו מוכר נרכש על ידי מועדון קפריסאי בסכום של כ־2 מיליון יורו. שישה ימים לאחר מכן אותו שחקן נמכר בסכום של כ־6 מיליון יורו. הוא היה רשום במועדון שמונה ימים בלבד. לפי החוקרים, "השחקנים אפילו לא מגיעים למועדונים שקונים ומוכרים אותם".

פעולות אחרות שהתגלו כיעילות להלבנת הון: רכישת מנויים עם כספים מלוכלכים, ניפוח צוותים ומשכורות שחקנים (במקרים מסוימים חותמים בקבוצה שחקנים שאינם שחקנים כלל והם פשוט מקבלים שכר שאותו הם מעבירים הלאה), שוק העברות השחקנים וניפוח מחירי שחקנים, תשלומי עמלות לסוכנים או גופים צד שלישי, הגדלת התשלומים לחברות קייטרינג או הוצאה מוכרת אחרת ("קלקולים" תכופים במזגנים במועדון למשל), "פעילויות למען הקהילה", הלוואות בעלים ובמקרים מסוימים אפילו הסכמי זכויות שידור.

וכל זה עוד לפני שנכנסים לכך שכמה רשתות להטיית משחקים נחשפו באירופה והראו איך אפשר להעביר כספים לחברות הימורים על ידי הטיית משחק, בעיקר בליגות הנמוכות. המטרה של מלביני ההון היא לערבב את הכסף הנקי שמגיע מזכויות שידור, קהל ופרסום בכסף שמגיע מפשע.

האם רשויות החוק יתעוררו

יותר מ־20 מקרים שונים של הלבנת הון דרך הספורט נחקרו על ידי היורופול ולפי הארגון, "המבנה, המימון והתרבות של הכדורגל הכל מתאים לפשעים פיננסים". לפני כשנה, הבנק ההולנדי הגדול ביותר ראבובנק החליט לא לעבוד יותר עם מועדוני כדורגל מקצועיים, מאחר שכלקוחות הם מייצגים "סיכון גבוה מדי להלבנת הון, שחיתות, הונאה ונושאים אחרים".

ייתכן מאוד שכמו שמדינות אירופיות רבות, אם בבלגיה או בפורטוגל ובספרד, רשויות החוק בישראל יהיו חייבות להראות יותר מעורבות בספורט, כדי למנוע הלבנת הון מפשעים מחרידים כגון סחר בבני אדם, זנות, סמים, דרך הכדורגל והכדורסל שלנו.