עיריית ת"א ניסתה לקצץ זכויות מדינה בפינוי־בינוי

הוועדה המקומית של עיריית תל אביב אישרה תוכנית פינוי־בינוי בשכונת מעוז אביב בצפון העיר, וללא ידיעת משרד השיכון קבעה כי דירות השייכות לדיור הציבורי לא יקבלו תוספת שטח, זאת בניגוד ליתר הדירות במתחם. לאחר ש"כלכליסט" הצביע למשרד השיכון על הסעיף המפלה, שיגרה המדינה מכתב חריף לעיריית תל אביב בדרישה לבטל את הסעיף המפלה.  

בעיריית תל אביב סירבו לפרט כיצד נולד הסעיף התמוה, אך הודיעו כי הסעיף יימחק. המקרה ממחיש עד כמה פשוט לאשר סעיפים מפלים בוועדות מקומיות לתכנון ובנייה, ללא ידיעת מי שעשויים להיות נפגעים מההחלטה.

המתחם במעוז אביב בתל אביב. “החלטה שגויה תכנונית, חברתית וכלכלית” צילום: עמית שעל

ב־6 בדצמבר אישרה הוועדה המקומית פינוי־בינוי שיזמה קבוצת אביב, בניהול דורון אביב ודפנה הר־לב. הפרויקט כולל בניינים בחלק המזרחי של שכונת מעוז אביב, בין הרחובות מבצע קדש, בני אפרים וקדש ברנע, ובמסגרתו ייהרסו שלושה בניינים בני ארבע קומות ו־96 דירות, ויוקמו ארבעה בניינים בני 9 עד 11 קומות ו־265 דירות ושטחי מסחר. הוועדה דחתה את ההתנגדויות ואישרה פה אחד את התכנית.

בניגוד לדירות בבעלות פרטית שזכאיות לתוספת שטח, החליטה הוועדה כי דירות בבעלות המדינה השייכות למלאי הדיור הציבורי לא תהיינה זכאיות לתוספת. מהחלטת הוועדה עולה כי אף לא אחד מחברי הוועדה המקומית העלה שאלה בנוגע לסעיף התמוה, בעוד נושאים אחרים בתוכנית, כגון חניות או גובה הבניינים, כן זכו להתייחסות.

במתחם ישנה רק דירה אחת שמנהלת חברת הדיור הציבורי הממשלתית־עירונית חלמיש. העובדה כי העירייה מחזיקה בחצי מהדירה מגדילה את האבסורד שבהחלטה. בקבוצת אביב הדגישו כי הסעיף הזה לא נולד ביוזמתם.

במשרד השיכון זעמו על החלטת הוועדה המקומית, ובשיתוף הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שיגרו מכתב חריף לעירייה, בו דרשו למחוק את הסעיף. "ההחלטה לאשר את התוכנית כללה תנאי שלטעמנו מפלה, לא מקיים צדק חלוקתי, פוגע בקניין המדינה ושגוי תכנונית, חברתית וכלכלית", כתבו נתנאל לפידות, הממונה על אגף בכיר נכסים במשרד השיכון, ועינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

לפידות וגנון ציינו עוד כי "דירות הדיור הציבורי הן רכוש קנייני של מדינת ישראל, אשר משמשות כדיור לאוכלוסיית הזכאים. הבחנה בין דירות בבעלות פרטית לבין דירות בבעלות המדינה יש בה כדי להפלות באופן תמוה דווקא את המדינה, שהיא הדואגת לאוכלוסיות החלשות. התמיהה גוברת שכן האפליה היא על בסיס בעלי הדירות, ולא משיקולים תכנוניים, ויש בה משום פגיעה בזכויות יסוד. יתר על כן, לא אחת ישנן משפחות גדולות המתגוררות בדיור הציבורי, ואין למדינה אפשרות להעמיד לרשותן דירות בשטח גדול דיו העונה על צורכיהן לאור מלאי הדיור הציבורי המצומצם".

ניתן לפדות את הזכויות העודפות של דירות המיועדות לדיור ציבורי בתמורה כספית

במכתב הודגש כי גם במקרים בהם יש העדפה כי הזכאים ישובו לדירות שאינן מוגדלות לאחר מימוש פרויקט פינוי־בינוי, ניתן לפדות את זכויות הבנייה העודפות של הדירות המיועדות לדיור ציבורי בתמורה כספית. כספים אלה מועברים לקרן לסבסוד דיירי הדיור הציבורי בתחזוקת הבניינים החדשים.

בעיריית תל אביב סירבו לפרט כיצד הסעיף נולד ומדוע אושר ללא ידיעת המדינה, אך מסרו כי "ועדת המשנה לתכנון ובנייה החליטה למחוק את הסעיף המגביל הרחבה לדירות התמורה של עמידר/ חלמיש בפרויקט המדובר. זאת לאחר שהתקבלה הבהרה מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי יחידות אלו ייוותרו בראשות עמידר/ חלמיש, וכי על פי חוק קיימים מנגנונים המאפשרים לדיירי הדיור הציבורי המתגוררים במקום לחזור לפרויקט המחודש, בין היתר תוך סבסוד עלויות התחזוקה".

בעלי הדירות מיוצגים על ידי עורכי הדין אפרת רשף וגיא פרבמן ממשרד גיא פרבמן, רשף ושות’. את קבוצת אביב ייצגו בהתנגדויות עורכי הדין ענת בירן ודורון שי ממשרד ענת בירן.