"המדינה נמנעת מערבויות למגזר העסקי ומחלישה את יכולת ההתמודדות שלו"

"למשבר הקורונה יש השפעה מרחיקת לכת על כלכלת ישראל, כמו גם על כלכלותיהן של מרבית מדינות העולם, די בחשש מפני הידבקות כדי להפחית את הפעילות הכלכלית במידה ניכרת. הגבלות התנועה והסגרים שנקטו מדינות רבות כדי לצמצם מגע גרמו להפחתה נוספת בפעילות זו". כך מציינים חוקרי מכן טאוב, בדו"ח על התמודדות המדינה עם משבר הקורונה.

עוד הם כותבים, כי "כלכלת ישראל ספגה פגיעה קשה, גם אם יש מדינות ב-OECD שנפגעו קשה יותר. יש לזכור שקצב גידול האוכלוסייה בישראל, 1.9% בשנה, גבוה פי שלושה ויותר מזה של ממוצע מדינות ה-OECD, ולכן במונחי התוצר לנפש הפגיעה בכלכלת ישראל היא משמעותית מאוד".

חנות שנסגרה

המשבר הקשה הביא את שיעורי האבטלה במדינה לממדים חסרי תקדים וחייב את הממשלה לפרוש רשת ביטחון סוציאלית לעובדים ולעצמאיים. "השוואה בין-לאומית מראה שהיקף תוכנית הסיוע הפיסקלית שהיא בעלת השפעה ישירה על תקציב המדינה, על הגירעון ועל החוב הלאומי, דומה לזה של מדינות אחרות ב-OECD, ולעיתים אף גבוה ממנו. עם זאת, תוכניות הסיוע למגזר העסקי, בפרט מתן ערבויות, נופלות בהיקפן מאלה של מדינות אחרות. דבר זה מחליש את יכולת העמידה של העסקים, בייחוד הקטנים שבהם, ועלול להקשות על תהליך ההתאוששות מהמשבר", מציינים במרכז טאוב.

בדו"ח מוצגות תוכניות הסיוע של המדינות העיקריות ב-OECD, כאשר החוקרים מתעכבים על איטליה, שהמדיניות שלה מהווה מעין תמונת מראה לזו של ישראל: שיעור גבוה מאוד של ערבויות ודחייה של תשלומי מיסים, עם שיעור נמוך של תמריצים פיסקליים. "בישראל לעומת זאת הממשלה מותירה את ניהול הסיכונים במידה רבה בידי הבנקים. נוכח אופיו של הסיכון נראה שראוי לשקול את הרחבת השימוש בכלי הערבויות כדי לספק למגזר העסקי ודאות ויכולת לגשר על תקופת המשבר", הם מציינים.

לפי החוקרים, תהליך ההתאוששות תלוי גם בסיוע פעיל בהחזרת עובדים לשוק העבודה. סיוע כזה מחייב תוכניות להכשרה מקצועית ושכלול מערכות המידע על מנת לקצר את תהליך החיפוש, ההשמה וההתאמה של עובדים למקומות עבודה חדשים. לשם כך, יש צורך ברפורמה מקיפה ובשיפור מערכות המידע. "זהו רק חלק מרפורמת מידע כוללת שהממשלה צריכה ליישם כדי לשפר את התקשורת בין האזרחים לרשויות, את יכולת העבודה מהבית ואת יכולת הלמידה מרחוק. עם כל הקושי הכרוך בדבר, הממשלה והחברה בישראל מוכרחות למצוא את הכוח לתקן ליקויים ולחדש את פני המשק כדי לאפשר חזרה לתעסוקה מלאה ולעלות מחדש על מסלול של צמיחה".

החוקרים מתייחסים בדו"ח גם להגדלת יחס החוב-תוצר והעליה החדה בגירעון, עוד בטרם הקורונה, ולהחלטת גופי הדירוג הבינלאומיים שלא להפחית את הדירוג של ישראל עד כה, ומציינים כי זה מעיד על אמון מרשים שהחברות רוחשות לישראל, וכי: "הדבר מותיר לה שוליים רחבים למדי המאפשרים הגדלה של החוב. עם זאת, האמון תלוי בהערכת יכולתה של ישראל לשרת את החוב, ויכולת זו תלויה בהשקעת משאבים בתוכניות מעודדות-צמיחה שיצדיקו את האמון הזה".