האוצר: עסקים גדולים זוכים לכרית ביטחון מימונית גבוהה משמעותית לעומת הקטנים

העסקים הגדולים הסתדרו טוב יותר מהקטנים במשבר הקורונה בכל הקשור לגישה למקורות אשראי. זו המסקנה המרכזית העולה מעבודה שערך אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. העבודה בדקה את מצב שוק האשראי מתחילת השנה ועד לסוף הרבעון השלישי.

באוצר מציינים כי החוב העסקי של המערכת הבנקאית צמח ב-15 מיליארד שקל, שהם 3% מתחילת השנה, אולם הצמיחה שונה בין המגזרים. "ניכרת שונות ביכולת לגייס אשראי בין עסקים גדולים לעסקים קטנים יותר. ברבעון הראשון היקף האשראי הבנקאי לעסקים גדולים גדל בשיעור חריג של 11%, וגם לאחר שהיקפו קטן ברבעונים שלאחריו, הגידול הכולל מתחילת השנה הסתכם ב-6%. לעומתם, האשראי לעסקים הבינוניים והקטנים גדל בצורה מתונה בלבד של פחות מ-1% ברבעון הראשון, ובעסקים הזעירים הוא אף ירד ב-1%", מציינים באוצר.

חנות סגורה צילום: אורנה יפת

נזכיר כי עם פרוץ המשבר ניצלו עסקים גדולים רבים קווי אשראי שהיו להם, ומשכו את הכספים, וברבעון השני החזירו חלק מהכספים. "ניתן ללמוד מממצאים אלו כי לעסקים הגדולים יש, בממוצע כרית ביטחון מימונית באמצעות מערכת הבנקאות, שהינה גבוהה משמעותית מזו שבידי העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים, וזו מומשה במהלך חודש מרץ. חלק ניכר ממשיכות האשראי של העסקים הגדולים הוחזרו במהלך הרבעון השני, כאשר אי הוודאות המשקית פחתה מעט. הפערים בינם לבין העסקים הקטנים יותר, ובפרט הזעירים והבינוניים, שבו והתרחבו ברבעון השלישי", כותבים באוצר.

באוצר התייחסו גם למצב שוק האשראי החוץ בנקאי. הם בחנו את תיק האשראי של חברות האשראי החוץ בנקאיות הנסחרות בבורסה, ומצאו כי נרשמה ירידה של 24% בהיקף האשראי שלהם מתחילת השנה, שהיא 1.4 מיליארד שקל. יחד עם זאת, יש לציין כי ברבעון השלישי קיימת מגמת התאוששות קלה בהשוואה לרבעון השני, אשר באה לידי ביטוי בגידול בהיקף האשראי של כ- 193 מיליון שקל. "סיבה מרכזית לירידה זו נעוצה בצניחה מקבילה של מקורות המימון שהועמדו לטובת גופים אלה. ברבעון השלישי נרשמה ירידה של 32% בהתחייבויות השוטפות של הגופים הללו, שהיא 1.4 מיליארד שקל, שנובעת בעיקר מירידה באשראי מהבנקים ומהגופים המוסדיים", מציינים באוצר.

בשורה התחתונה, באוצר מצאו בעבדותם שאין מחנק אשראי, ושגם הריביות לא עלו. יחד עם זאת הם מצביעים על בעיה בקרב עסקים בסיכון גבוה: "התמונה העולה משלל האינדיקטורים עשויה להעיד על קושי ספציפי בעיקר בקרב עסקים בסיכון גבוה יחסית שאינם מקבלים מענה במערכת הבנקאית ובשוק ההון, גם לא במסגרת הקרנות בערבות מדינה, ואשר גישתם לאשראי חוץ בנקאי נפגעה. חשוב להבהיר עם זאת, כי בחלק מהמקרים תופעה זו אינה מפתיעה: לא מן הנמנע שרמת הסיכון של לפחות חלק מהעסקים הללו אינה מצדיקה קבלת אשראי חדש כתוצאה מהמציאות הקיצונית החדשה שנוצרה וזו הצפויה בשנים הקרובות", אומרים באוצר.