"הממשלה פספסה הזדמנות לחבר את ההייטק לחברה הישראלית"

"השנה הזו הפתיעה את כולנו, זו הייתה שנה משוגעת. אם היית אומרת לי במרץ שנסיים את השנה עם השקעות הון סיכון בסדר גודל של 10 מיליארד דולר לא הייתי מאמין"; כך אמר אורי גבאי, משנה למנכ"ל Start Up Nation Central בשיחה עם כתבת כלכליסט הגר רבט, בוועידת התחזיות 2021 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים ופסגות בית השקעות.

"היקף ההשקעות מעיד על איתנות ההייטק הישראלי והיכולת שלו להמציא את עצמו ולשנות את מודלי ההפעלה שלו. מצד שני כשאני מסתכל ברמה הגלובלית זה מסמן גיוון מאוד ברור: המשבר הזה האיץ תהליכים שרצו בקצב מאוד מהיר גם ככה, ואת המעבר לעולמות הטכנולוגיה. הטכנולוגיה משנה סקטורים ותעשיות והקורונה נתנה לזה דחיפה אדירה. כשכולנו בבית וא אפשר להזיז גופים ביולוגים אבל כן אפשר להזיז ביטים של מחשב, זה הפך את על העולם לווירטואלי. וכמובן שההייטק הישראלי, שהוא מבוסס תוכנה וחזק מאוד בעולמות האלה, קיבל דחיפה חזקה. עם זאת יש כמה נורות אזהרה שאסור להתעלם מהן: בעיקר אנחנו מוטרדים מהירידה במספר העסקאות בחברות בשלבים מוקדמים, כי אלה הזרעים שעוד כמה שנים יהפכו לחברות מוצלחות, ולאבד אותם בשלב הזה עלול להיות מסוכן".

אורי גבאי

"חד משמעית. הפער בין ההייטק שרץ קדימה ושאר המשק והחברה הישראלית שלא רצים באותו קצב, זו תופעה שראינו גם קודם והשנה היא הייתה מאוד בוטה. הייתה הזדמנות שפספסנו כמדינה, לקחת את התעשייה הזו ואת המובילות שלה והיכולת שלה להמציא את עצמה מחדש ולעשות פיבוטים, ולהגיד 'שימו לב יש פה אתגרים שאפשר לפתור אותם בעולם הדיגיטלי'.

"נשים רגע בצד את תחום החיסונים, שקצת מקביל לעולם ההייטק. החינוך הוא אחד התחומים הכי מתסכלים - ממאי ידענו שבספטמבר יפתחו הלימודים ללמידה מרחוק ושזום הוא פתרון מאוד מוגבל, היו לנו חמישה חודשים להתכונן יחד עם התעשייה וזה לא קרה. בעולמות הבריאות הדיגיטלית והטיפול מרחוק גם לא עשינו שום דבר יותר טוב ממדינות אחרות, וזה היה צריך להיות יותר טוב. יש פה נורת אזהרה שאנחנו חייבים להתייחס אליה. חלק מזה נובע גם מהחולשה של המערכת הפוליטית, שעסוקה ביש בחירות-אין בחירות, אבל פחות בלחבר את המנוע של החדשנות, אחד הטובים בעולם, לצרכים של החברה הישראלית. היה פה פספוס כי ההייטק היה סגור בתוך העולם בלי אפשרות לצאת, והיה זמן לעשות את החיבור הזה ב-2020. בתקווה, ב-2021 ניצור את החיבור הזה בצורה יותר טובה".

״אני חושב שזה מקום לחשבון נפש לכולם. ההייטק הישראלי הוא תעשייה שמאוד מחוברת לשווקים הגלובלים, ההשקעות בחלקן הגדול זורמות מחו"ל והלקוחות בחו"ל. קל מאוד לומר שזה הייטק שיושב בתל אביב, אבל הוא בעצם חלק מהתעשייה הגלובלית. בסופו של דבר אתה רואה שכשאתה נכנס לצרות וצריך צינור חמצן מרשות החדשנות כדי להחזיק את העסק בחיים אתה פונה למשלם המיסים הישראלי, ולא לזה של קליפורניה, ואומר לו 'אני תעשייה חשובה לחברה הישראלית'. ההייטק הוא חלק מהחברה והכלכלה הישראלית ויש לו חוב לחברה הישראלית. אני מגיע מרשות החדשנות ויש 45 שנים של השקעה בהייטק הישראלי שעזרה להביא אותו לאיפה שהוא נמצא היום. הוא לא צמח לבד אלא בעזרת משלם המיסים הישראלי. וזה חוב מוסרי וגם השקעה לעתיד. בסוף ההייטק פה צומח על הכישרון והחינוך הישראלי וזה אינטרס של כולנו שהשת״פ הזה יוביל לחוזה חברתי חדש. זו הזדמנות עסקית אבל גם חברתית להאיץ את החברה הישראלית".