שופטי בג"ץ דחו על הסף את עתירת לשכת עורכי הדין נגד תקנות סד"א החדשות

הרכב של 3 שופטי בית המשפט העליון דחה היום בצהריים (א'), על הסף וללא קיום דיון, את העתירה הבהולה של לשכת עורכי הדין נגד כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף ביום ראשון הבא.

השופטים עוזי פוגלמן, ג'ורג קרא ואלכס שטיין אף חייבו בהוצאות את לשכת עורכי הדין וקבעו שהלשכה הגישה את העתירה בשיהוי (כלומר בשלב מאוחר מדי) ושזוהי סמכותו של שר המשפטים להתקין את התקנות. בנוסף נדחתה עתירה נוספת שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה.

מימין: שופט העליון יצחק עמית ושר המשפטים אבי ניסנקורן צילומים: אלכס קולומויסקי, אלעד מלכה

זמן קצר לאחר מתן פסק הדין הדוחה את העתירה, דוברת בתי המשפט הפיצה אותו לעיתונאים ופרסמה הודעה לתקשורת ובמסגרתה דיווחה על דחיית העתירה על הסף. הודעות מסוג זה לתקשורת ניתנות רק בתיקים ספורים שיש בהם עניין ציבורי רב. במקרה זה נראה שיש עניין רב בנושא לא רק בקרב ציבור עורכי הדין או הציבור הרחב, אלא בקרב השופטים עצמם שתומכים באופן מלא ברפורמה והיו שותפים לגיבושה.

גורמים בכירים בלשכת עורכי הדין ומחוצה לה מתחו ביקורת על התנהלות בג"ץ ועל סילוקה של העתירה תוך סירוב אפילו לקיים דיון במעמד הצדדים, וזאת בגלל הפגיעה שנוצרה לכאורה בעקרון הפרדת הרשויות, שכן שופטי בג"ץ התבקשו לדון ולהכריע במעמד החוקי של תקנות שבית המשפט העליון בעצמו היה שותף לגיבושו, באמצעות השופט יצחק עמית שעמד בראש הצוות שגיבש את התקנות.

כתוצאה מדחיית העתירות אין כבר מה שימנע את כניסת התקנות לתוקף ב-1 בינואר 2021, ובפועל ביום ראשון בשבוע הבא. הסמכות לעכב את כניסת התקנות לתוקף נתונה לשר המשפטים אבי ניסנקורן, אך הוא סירב לעשות זאת.

בפסק הדין של שופטי בג"ץ נכתב כי דין העתירות להידחות על הסף, הן לגופם של דברים בהעדר עילה להתערבות בית המשפט והן על הסף מחמת השיהוי שנפל בהגשתן. בפסק הדין נכתב כי סמכותו של שר המשפטים להסדיר בתקנות את סדרי הדין בבתי המשפט קבועה בהוראת סעיף 108 לחוק בתי המשפט. הם קבעו כי התקנות הותקנו מכוח סמכות מפורשת שהוקנתה לשר המשפטים בחוק ולא הונחה עילה לראות בהן "הסדר ראשוני המחייב עיגון בחקיקה ראשית", כפי שטענה לשכת עורכי הדין.

התקנות חורגות מסמכות

הלשכה, באמצעות עורכי הדין שמוליק קסוטו ודוד יצחק, ביקשה לכל הפחות להעביר את התקנות דרך אישור של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ונטען כי הן הותקנו בחוסר סמכות והן סותרות את חוק יסוד השפיטה וחוק בתי המשפט וטיעונים נוספים.

בין היתר נטען בעתירה כי התקנות חורגות מסמכות במספר תחומים ולמשל מעניקות סמכות שיפוט לעובדי מערכת המשפט שאינן שופטים או רשמים; כן נטען כי התקנות פוגעות בזכויות יסוד ובעיקר בזכות הגישה לערכאות למשל באמצעות הגבלת מספר העמודים שיותר לצדדים להגיש וכן במתן סמכות לבית המשפט לדחות ערעורים ללא צורך בתשובת הצד השני וטענות רבות נוספות.

במסגרת פסק הדין סקרו השופטים את ההליכים שקדמו לחקיקת התקנות במתכונתן החדשה, ומופיעה אומנם התייחסות לעובדה שכבר ב-2014 הוקמה ועדת משנה מייעצת לשרת המשפטים ובראשה עמד שופט בית המשפט העליון עמית. בהמשך יש פירוט של הישיבות שקיימה הוועדה בראשות עמית, ונכתב כי זו שמעה את נציגי לשכת עורכי הדין ודנה בהערותיהם המרכזיות לרפורמה ואף קיבלה חלק מההערות. כן יש פירוט על כך ששר המשפטים הקודם אמיר אוחנה מינה גם הוא ועדה בראשות השופט עמית, שקיימה 8 ישיבות והגישה המלצות לשר המשפטים הנוכחי ניסנקורן.

השופט ג'ורג' קרא צילום: אתר בתי המשפט

אין התייחסות למשמעות כי שופטי העליון הם אלה שניסחו את הרפורמה

עם זאת, בפסק הדין כלכליסט לא מצא כל התייחסות למשמעות העולה מהעובדה הפשוטה ששופטי העליון היו מעורבים בניסוח התקנות והרפורמה, וכעת הם מתבקשים לדון בתקפות התקנות ובעתירה נגדה, אותה מצאו לנכון לסלק על הסף אף מבלי לקבוע דיון. עו"ד בכיר אמר על כך היום לכלכליסט: "השופטים מתלוננים על ירידה באמון הציבור. כדאי שלפעמים יסתכלו במראה ויבינו מה גורם לירידה".

אחד מעורכי הדין שהובילו את המאבק בתקנות הסד"א הוא אילן בומבך, פרקליט בכיר שמרבה להופיע בפני שופטים ומכהן גם כחבר במועצה הארצית בלשכה. בומבך אמר הבוקר לכלכליסט, עוד בטרם ניתן פסק הדין שסילק על הסף את העתירות, כי אחד הכשלים הגדולים ביותר בנושא הוא המעורבות של השופטים בגיבוש התקנות: "יש בעיתיות רבה בכך ששופטים מעורבים בעניינים של חקיקה. תקנות זו מלאכת חקיקה ראשית, תמיד מדברים ומקפידים על הפרדת רשויות, יש רשות שופטת ויש רשות מחוקקת. לא ראוי ששופטים ובעיקר לא שופטי בית משפט עליון יהיו מעורבים בחקיקה מאחר שזה מסכל את האפשרות לבוא ולהגיש בג"ץ לאחר מכן".

עו"ד אילן בומבך צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

לדברי עו"ד בומבך: "הלשכה היתה צריכה להתנגד נחרצות למעורבות של שופט בדיון על התקנות כי המשמעות היא שאי אפשר יהיה מבחינה אפקטיבית לתקוף את התקנות. ברגע שיש לכך חותמת של בית המשפט העליון, ברור שתסוכל האפשרות המעשית להגיש עתירה לבג"ץ כנגד התקנות, כיוון שזה לא סביר שבג"ץ יקבע שהתקנות שבכירי שופטים היו שותפים להתקנתן, הן בלתי סבירות. קשה לצפות משופטים שיפעלו כמלאכי השרת בעניין הזה".

עו"ד בומבך הוסיף ואמר כי הלשכה התנהלה באופן שגוי במסגרת המאבק שלה בתקנות: "ברגע ששר המשפטים הודיע שאינו מוכן להיפגש עם נציגי לשכת עורכי הדין, באופן שהוא חסר תקדים, באותו רגע הלשכה היתה צריכה להפסיק את שיתוף הפעולה עם שר המשפטים ולהודיע על כך בצורה ברורה. במקום שהלשכה תתמסר לרצונות הפוליטיים של שר המשפטים ולכל מאווייו, הן בוועדה לבחירת שופטים, בועדה לבחירת דיינים, בוועדה למינוי פרקליט מדינה וכו', הלשכה היתה צריכה להודיע לו ששיתוף הפעולה ביננו נגמר ברגע זה. צריך לזכור שזה המאבק הכי גדול והכי חשוב שלשכת עורכי הדין חרטה על דגלה והיא כשלה בו".