ביהמ"ש אישר לעיריית פתח תקווה לפעול במקום האגודה לתרבות הדיור בעיר

פסיקה של בית המשפט המחוזי מרכז מאפשרת לעיריית פתח תקווה לספק שירותים לבניינים משותפים במקומה של האגודה לתרבות הדיור.

עיריית פתח תקווה החליטה לסגור את סניף האגודה לתרבות הדיור בעירייה החל מסוף נובמבר 2020 ולהקים מחלקת תרבות דיור עצמאית, שתטפל בנושאים הנוגעים להתנהלות דיירים בבתים משותפים ברחבי העיר. זאת תמורת תשלום של 30 שקלים לשנה מוועדי הבתים. האגודה לתרבות הדיור, המשויכת למשרד השיכון, בה חברים ועדי בתים המשלמים דמי חבר בסך 31 שקל לשנה, לא אהבה את היוזמה, והגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בלוד כנגד העירייה, בה טענה כי העירייה הודיעה לתושבים על סגירת סניף האגודה באופן חד צדדי וללא תיאום מוקדם עמה.

ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג צילום: מתוך קמפיין לראשות העירייה

עוד טענה האגודה כי גילתה שבכוונת העירייה להשתמש במאגרי המידע שלה, הכוללים שמות של נציגויות של בניינים משותפים, כתובות ומס חשבונות מהם נגבים דמי חבר. לטענתה מאגר המידע הוא רכושה הבלעדי ואין לעירייה רשות או סמכות לעשות בו שימוש. האגודה אף טענה כי נודע לה שבכוונת העירייה לקרוא לשירות "תרבות הדיור פתח תקווה", שם המהווה "סימן מסחר" אותו מכיר הציבור הישראלי כמשויך לאגודה לתרבות הדיור, ועל כן העיריה מנועה מלעשות שימוש בשם זה. זאת על מנת שלא להטעות את מקבלי השירות כמי שמקבלים שירות מהאגודה כביכול, בעוד בפועל יקבלו שירות מהעירייה. לטענתה השימוש בשם "תרבות הדיור" פוגע במוניטין שרכשה האגודה מאז היווסדה בשנת 1964 , זאת בשל הדימיון הרב לשם הנבחר על ידי העירייה.

מנגד טענה העירייה בתגובתה לבית המשפט כי סניף האגודה בעיר פועל מנכס שהקצתה לו העירייה, והיא זו שסיפקה לאגודה תקציב שוטף של 1.4 מיליון שקל בשנה. בנוסף, עובדי האגודה הם עובדי עירייה. "למעשה העירייה מימנה את כלל פעילות האגודה למעט עלות יועצים חיצוניים – עו"ד ומהנדס אשר מומנו מהכנסות האגודה מדמי החבר ששולמו לה", ציינה העירייה והבהירה כי רק 23% מהבתים המשותפים בעיר חברים באגודה, ורק רבע מדמי החבר המשולמים לאגודה ומוערכים ב-550 אלף שקל לשנה, משמשים כשירותים לתושבי העיר. נוכח חוסר הכדאיות במימון פעילותה של האגודה, החליטה עירייה שמחלקת תרבות הדיור בעירייה תספק שירותים לועדי הבתים המשותפים בעיר. בנוסף טענה העירייה כי ברשם החברות יש 11 חברות שכוללות את השם "תרבות הדיור" - מונח שאינו נחלה פרטית של מאן דהוא, כי אם נחלת הכלל ועל כן אין בכך משום הטעיה.

בדיון שהתקיים באחרונה בבית המשפט קבע השופט רמי אמיר כי הרשות רשאית לספק לתושבים את השירות, אך אסר על העירייה להשתמש בתוכנת ONE של האגודה. בנוסף עמד בית המשפט על ההכרח כי העירייה לא תעשה שימוש בשם "תרבות הדיור פתח תקווה" בגין השירות שהיא נותנת לוועדי בתים, אלא בשם "מחלקת תרבות הדיור עיריית פתח תקווה", כאשר המילים עיריית פתח תקווה יהיו מודגשות.

בעיריית פתח תקווה מסרו כי מחלקת תרבות הדיור תעמיד לרשות ועדי הבתים עו"ד המתמחה בדיני בתים משותפים, צוות גישור שיעניק פתרונות לסכסוכים בין דיירים ובין דיירים לוועד הבית, ומהנדס בניין אשר יספק יעוץ הנדסי, פיקוח בנייה ועוד.

את עיריית פתח תקוה ייצגו עו"ד יחזקאל ריינהרץ ועו"ד איילת צור.