גם תעשיית ההייטק זקוקה לתקציב מדינה

כנסת ישראל התפזרה לפני ימים ספורים עקב אי אישורו של תקציב מדינה, זאת בשעה שהמשק נמצא באחד המשברים העמוקים בתולדות המדינה. כלכלת ישראל מטלטלת מצד לצד, בין סגר לפתיחה, בין ייאוש לתקווה, וזאת כתוצאה מההתמודדות עם מגיפת הקורונה. בציבור הרחב ישנה מחשבה שתעשיית ההייטק הישראלית, הנהנית מתדמית גלובאלית, עצמאית ומנותקת מקשיי הכלכלה המקומית, אינה נדרשת לאישור תקציב מדינה. מחשבה זו אינה נכונה ואף קצרת ראות. חשוב להבין, שתעשיית ההייטק הישראלית הינה חלק מהמארג הכולל של כלכלת ישראל וגם היא צפויה הייתה ליהנות מפירות האישור של תקציב מדינה, אם היה מתבצע.

תקציב המדינה כולל בתוכו ארבעה גורמים מרכזיים, וכולם רלוונטיים גם לתעשיית ההייטק. הראשון, והברור מאליו, תקציב המדינה מקצה ומסמן את המשאבים הדרושים למימון הוצאות משרדי הממשלה; השני, זהו הכלי המרכזי המשמש את ממשלת ישראל ליישום סדרי העדיפויות שלה. בין אם מדובר על מתן רשת ביטחון בתקופת ההתמודדות עם משבר הקורונה, או תעדוף הפריפריה, הדרך ליישם סדרי עדיפויות הינה באמצעות תקציב המדינה; השלישי, זהו הבסיס לתוכנית העבודה ארוכת הטווח של ממשלת ישראל. תקציב המדינה מאפשר להתניע פרויקטים ציבוריים ארוכי טווח, בדגש על תשתיות לאומיות, שמטרתן הגדלת פעילות המשק. הרביעי, תקציב המדינה הינו כלי להנעה של רפורמות חברתיות וכלכליות באמצעות חוק ההסדרים, הצמוד לחוק תקציב המדינה, ושמטרתן לעודד צמיחה וביצוע של שינויים מבניים במשק.

רה"מ נתניהו. אין תקציב צילום: רויטרס

כדי להבין את עומק ההשפעה של תקציב מדינה, בהיותו כלי לתעדוף והנעה של פרויקטים לאומיים, על תעשיית ההייטק, נבחן כדוגמא מספר רפורמות שבוצעו כחלק מתקציב המדינה בשנים 2017-2018. התקציב אז כלל השקה של פעילות הרשות הלאומית לחדשנות במשרד הכלכלה, הגוף שהחליף את המדען הראשי, בתקציב כולל של 1.5 מיליארד שקלים לשנה; ורפורמה שנייה של הורדת שיעורי המס על חברות רב-לאומיות שיעבירו את ה-IP שלהן לישראל ויפתחו כאן מרכזי פיתוח. מדובר על שתי רפורמות שנועדו לחזק בשעתו את תעשיית ההייטק ואת האקוסיסטם של חדשנות וסטארט אפים. בהעדר תקציב מדינה מאושר, רפורמות חדשות, דוגמת אלו המצוינות כאן, לא יכולות לצאת לדרך ולא יכול להינתן טיפול עומק לתעדוף תעשיית ההייטק.

ואם אנו מדברים על עידוד סטארט-אפים – אז עדיין זכורה המכה שקיבל מגזר זה כאשר בתחילת 2020 בהעדר תקציב מדינה נדחו ברבעון הראשון של השנה מענקים למאות סטארט-אפים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. אנחנו מדברים על תקופה של קורונה כאשר יזמים וסטארט-אפים זקוקים לסיוע כמו אוויר לנשימה, כשנמנעות פגישות מכירה עם לקוחות או עם משקיעים, ותהליכי גיוס ההשקעות מתארכים ומסתבכים. דווקא מגזר זה זקוק לתמיכת המדינה יותר מבזמנים רגילים, ועיכוב של תקציב המדינה יכול לגרום לפגיעה חמורה במגזר פעילות זה שהינו בעל חשיבות עצומה.

פגיעה נוספת היא ביכולת של פרויקטים ארוכי טווח לצאת לדרך. כך לדוגמא, פריסת הסיבים האופטיים צפויה הייתה לקבל האצה בחוק ההסדרים המוצמד לתקציב המדינה לשנת 2021. אלא שתקציב המדינה לא אושר, וכך גם חוק ההסדרים. עוד דוגמא היא כוונתה של הממשלה להשקיע באמצעות תקציב המדינה משאבים לפיתוח פלטפורמה יחידה לשירותים דיגיטליים – אזור אישי לעסקים ואזרחים, שצפוי להגדיל את איכות השירות הדיגיטלי של המדינה. גם כאן – העיכוב שנוצר באישור תקציב המדינה, יעכב את הכניסה לביצוע של פרויקט חשוב זה.

לסיכום, אישור תקציב מדינה לאחר הבחירות הקרובות הינו משימה בעלת חשיבות לאומית. הוא צריך לכלול בתוכו תשתיות שיאפשרו להעצים ולעודד את מגזרי ההייטק והטכנולוגיה, לא רק בשל החשיבות לתעשייה עצמה, אלא בגלל התרומה בסופו של יום למשק כולו - באמצעות הגדלת הפריון, עידוד הצמיחה, וסיוע ביצירה של מקומות עבודה איכותיים ונחשקים.

הכותב הוא מנכ"ל חברת בינת יישום מערכות