הגאות בשוקי ההון, סוד ההצלחה של זום והפוטנציאל במדינות המפרץ: כל מה שקרה בכנס ה-CFO השנתי של פירמת ראיית החשבון EY

כנס ה-CFO של פירמת רואי החשבון המובילה EY התקיים השנה במתכונת דיגיטלית, בצל משבר הקורונה. המשתתפים, מישראל ומהעולם, סקרו את ההתמודדות הכלכלית של חברות בשנה החולפת וסיפקו תחזית לצפוי בשנה הבאה. כל זאת על רקע מגפה עולמית, שעל אף השפעותיה ותוצאותיה הקשות, התנהלה לצד שיאים חסרי תקדים שנרשמו בשווקים בישראל ובעולם.

"שני מנועים חזקים מניעים את המשק: ריבית נמוכה וקפיצה טכנולוגית חסרת תקדים. חלק מהשינויים הטכנולוגיים מתרחשים לאט, וחלקם מתעכבים עקב עיכובים רגולטוריים או אחרים כמו הקורונה", הסביר רו"ח דורון שהרבני, השותף מנהל של EY ישראל, בדברי הפתיחה של הכנס. לדבריו, הסחף של משקיעים רבים אל שוק ה-IPO (הנפקה ראשונית לציבור) נובע מהעובדה שאקוויטי הוא מכשיר יקר שדורש תשואות דו-ספרתיות גבוהות.

כנס CFO

ההסכמים עם מדינות המפרץ יביאו לעלייה בהשקעות בישראל

מנכ״ל הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, איתי בן זאב, הבהיר שהגידול בהנפקות אקוויטי בישראל נובע מכך שהבורסה בארץ עברה לבעלות פרטית רק ב-2017, בניגוד לבורסות אחרות בעולם, שכבר שנים לא מתנהלות כגופים ציבוריים. בעקבות זאת הבורסה עשתה שינויים פנימיים רבים, מתוך מטרה להנגיש את שירותיה לחברות ולמכשירים פיננסיים חדשים. את הדברים אמר לרונן מנשס, שותף וראש המחלקה המקצועית ב-EY ישראל, במסגרת שיחה בפאנל ״שוק ההנפקות בבורסה בתל אביב בשנת 2020 ותחזית לשנת 2021״.

מנשס ציין ש"החזון של הבורסה ורשות ני"ע במשך שנים רבות היה למשוך חברות טכנולוגיה ישראליות להנפיק בת"א ולמעשה החלום מתממש כעת בהצלחה רבה. מספר חברות הטכנולוגיה שהנפיקו לראשונה אקוויטי בבורסה בת"א שבר שיאים ולפי פייפליין ההנפקות בתהליך שאנחנו רואים, העתיד נראה ורוד מאוד כששנת 2021 מתקרבת לפתחה".

"בשנים האחרונות יש שינוי לטובה ברגולציה, עם רוח גבית מהרגולטור, ואנחנו רואים עלייה בהשקעות של זרים וישראלים שיכולים להשקיע בהייטק דרך הבורסה״, אמר בן זאב. להערכתו המגמה הזו צפויה להימשך גם ב-2021. בנוסף, הסביר מנכ״ל הבורסה שההסכמים הטריים עם מדינות המפרץ והסכמים אופציונליים עתידיים עם מדינות ערב יביאו לעלייה בהשקעה מצד גורמים רבים שמעוניינים להיחשף לכלכלה הישראלית.

כנס CFO

הנפקות SPAC צפויות להימשך גם אחרי עידן הקורונה

במסגרת הפאנל ״שוק ההנפקות בבורסות בארה״ב, SPAC & IPO״, התייחס ג'ס צ'ייס, דירקטור בתחום שוקי הון בקרדיט סוויס, לגידול בשווי ובכמות ההנפקות ראשוניות. לדבריו, אחת הסיבות לכך היא רוד שואוז מוצלחים במיוחד, הודות לטכנולוגיות חדשות שעשו קפיצת מדרגה בשל הקורונה והתיאבון של משקיעים לחברות צמיחה. את הדברים אמר בשיחה עם רו״ח נעם קנטי, שותף בכיר, היי-טק, EY ישראל. קנטי ציין שחברות ישראליות ציבוריות רבות ניצלו את הגאות כדי לגייס הון וחוב בריבית נמוכה במיוחד בשוק ההון האמריקאי – וכן שגל ה- IPO שהתחיל בשנה שעברה, התעצם השנה ושכ-10-15 חברות ישראליות נערכות להנפקה בארה"ב בשנה הקרובה.

לגבי חברות מסוג SPAC – חברה שמונפקת ללא נכסים, תוך אמון של המשקיעים שהיזמים יאתרו את הכיוון העסקי הנכון – טען צ׳ייס כי לא מדובר בטרנד חולף. הסיבה לכך היא שמדובר בכלי עם יתרונות רבים, ובהם תזמון מהיר להנפקה.

קנטי הוסיף שעסקאות SPAC הן מסלול שמאפשר לחברות להשיג ודאות ולהסכים על מבנה ותנאי הגיוס לפני הכניסה להליך הרגולטורי והאדמיניסטרטיבי מול ה- SEC, בהליך הפוך מהנהוג ב- IPO מסורתי. במקביל חשוב שהחברות יוודאו שהשיגו את הרכב ופרופיל המשקיעים שיאפשר סחירות נאותה ביום שלאחר סגירת העסקה – מוסדיים המשקיעים לטווח ארוך, לצד משקיעי ריטייל לטווח הקצר.

האתגר של ניהול עסקים בתקופות הקורונה זכה לפאנל באותו שם, בהשתתפות אודי שגיא, מנכ״ל משותף כתר ישראל. ״האתגר הכי גדול שלנו בשנה החולפת היה קשור לשרשרת האספקה ללקוח ותזרים המזומנים״, אמר שגיא בשיחה עם רו״ח ציון ששון, שותף בכיר באשכול רב-תחומי ב-EY ישראל. ״ההתמודדות שלנו מאוד מחוברת לתרבות הישראלית: בלי ביורוקרטיה, קבלת החלטות מהירות ולקיחת סיכונים. בנוסף, קבענו לעצמנו שלושה עקרונות מנחים מול אי-הוודאות: בריאות העובדים, בריאות העסק ורק אחר כך המשכיות העסק".

שגיא הסביר שהפעילות הגלובלית של כתר מאפשרת לה לזהות מגמות עולמיות, לנבא לאן יתפשטו בעולם ולייצר חיבורים עם שותפים מקומיים בכל מדינה כדי לייצר הזדמנויות חדשות. ״דוגמה טובה זה ה-E-Com בארה״ב. ראינו אותו מתפוצץ, והבנו שעוד שנייה זה מגיע לאירופה. דיברנו עם השחקנים הרלוונטיים – וזה עבד היטב״.

סוד ההצלחה של זום: רעב להצלחה ושקיפות – והפרספקטיבה מתוך החברה על הצמיחה המשמעותית של 2020

קשה לחשוב על מושג יותר מזוהה עם 2020 מ-ZOOM. סיפור עלייתה המטאורי של חברת שיחות הווידאו עמד במרכז הפאנל ״זום על ZOOM – סיפור עלייתה של ZOOM דרך ה-IPO והטורנדו של שנת 2020". רועי בן-חורין, עד לא מזמן ה-CAO של החברה, סיפר שכשהצטרף ב-2015, היו בה כ-100 עובדים והכנסותיה עמדו על מיליונים בודדים. כיום רושמת זום הכנסה של כ-2.5 מיליארד דולר.

בשיחה עם רו"ח נעם קנטי, שותף בכיר, היי-טק, EY ישראל, תיאר בן-חורין את הרעב האדיר להצלחה שקיים בחברה. ״הציבור לא מעריך את המורכבות של יצירת תוכן וידאו״, הסביר. ״אחד הדברים שאפיינו את זום מתחילת דרכה היא התשוקה לייצר חוויית וידאו מושלמת, וזה משהו שלא היה לפניה״. התרבות הארגונית של זום, אומר בן-חורין, מבוססת על שקיפות, האזנה לעובדים ושיתוף שלהם בהחלטות אסטרטגיות. השילוב של התרבות הזאת, עם הרעב להצלחה והצמא של השוק לטכנולוגיה איכותית של תקשורת וידאו, יצרו מומנטום חזק שתמך בחברה לאורך כל הדרך.

קנטי ובן חורין שוחחו על הליך ה- IPO של ZOOM, החשיבות של ההערכות המוקדמת לחיים כחברה ציבורית ביום שאחרי- ועל ההשלכות של הצמיחה האקספוננציאלית שהחברה חוותה בשנת 2020 עם פרוץ הקורונה והאימוץ המהיר של הפלטפורמה של החברה על ידי משתמשים בכל העולם. השיחה נסובה על ההתמודדות של מנהלי הכספים עם האתגרים שצמיחה כזו מייצרת. ZOOM צמחה מכ-10 מיליון משתמשים בדצמבר 2019, לכ-200 מיליון במרץ 2020 ו-300 מיליון באפריל 2020.

על רקע התגברות מתקפות הסייבר: ה-SEC מקשיח כללים

הפאנל ״10 המגמות העיקריות בסקירות ה-SEC״, בהנחיית איתי גוטליב, שותף במחלקה המקצועית ב-EY ישראל, עסק בדגשים חשבונאיים בהתנהלות מול רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).

לדברי סטיבן ג׳ייקובס, שותף ב-EY ארה"ב, מנהל תחום SEC הון ורגולציה ב- EY Americas, אחד הדגשים המרכזיים מהשנה החולפת היא דרישה מחברות להסבר מפורט על הגורמים לשינויים בתוצאות העסקיות, וההשלכות שלהם על העתיד.

ג׳ושוע קירנן, שותף במשרד עו"ד הבינלאומי ליית'ם אנד ווטקינס, התייחס לגילויים בדוחות הכספיים שלהם נדרשות חברות על רקע מתקפות הסייבר הרבות. "ה-SEC פרסם הרבה ניירות עמדה בנושא והוא מצפה מחברות לפרסם באופן ברור, מה הם הסיכונים שבפניהם עומדת החברה בתחום זה, מה החברה עושה כדי להימנע ומה הביטוח הרלוונטי?״, אמר קירנן. ״בנוסף, מצפים מדירקטוריון החברה לדון בנושא סייבר לפחות פעם ברבעון".

כנס CFO

הבשורה שמאפשרת לציבור להשקיע בחברות הון-סיכון צעירות

״ניתן לראות שתי מגמות עיקריות בשנת השיא החולפת בבורסה בתל אביב״, הסבירה עו"ד טלי מנשה, שותפה במחלקת שוק הון, תאגידים וניירות ערך, במשרד עו"ד מיתר– במהלך הפאנל ״מגמות בסקירות רשות ני"ע בהנפקות בתל אביב״.

המגמה הראשונה שמזהה עו״ד מנשה היא שימוש בהצעה לא אחידה (הנפקה למשקיעים מוסדיים שחלקה מובטחת בחיתום). השנייה היא הנפקת שותפויות שעוסקות בתחום מחקר ופיתוח, ומחזיקות בחברות מטרה. המגמה הזו מעודדת משקיעים מוסדיים להשתתף בהנפקה ראשונית, בשל ההבטחה הגדולה שטמונה בהן.

את הדברים אמרה עו״ד מנשה בשיחה עם יואב נהיר, שותף גם הוא במחלקת שוק הון, תאגידים וניירות ערך, במשרד עו"ד מיתר. לדברי נהיר, ״שותפויות במבנה של קרן שעוסקות במו"פ מאפשרות לחברות הון סיכון צעירות לגייס הון מהציבור. מבחינת הציבור ישנה אפשרות להשקיע בחברות שבעבר היו נחלתם של משקיעים מוסדיים, או זרים או כשירים״.

נקודה חשובה נוספת, לדבריו, היא השקיפות שאליה נחשפות חברות שלפתע כפופות לחובת גילוי של רשות ניירות ערך, עניין שעלול להוות חיסרון מבחינתן.

פאנל מסקרן נוסף במסגרת הכנס עסק ב״מגמות בהקצאת אופציות לעובדים ועסקאות Secondary". מנחה הפאנל, רונן מנשס, שותף וראש המחלקה המקצועית ב-EY ישראל – הסביר כי בעסקת סקנדרי, מה שקורה הוא שמייסדים ועובדים בחברות טכנולוגיה צומחות מוכרים למשקיעים חלק מהמניות הרגילות שהם מחזיקים בחברה, כשהחברה עדיין פרטית. עסקת סקנדרי מאפשרת להם להיפגש עם כסף ובכך להוריד את הלחץ של המייסדים והעובדים מהצורך בהנפקה לציבור (IPO) או במכירת החברה, כשלמעשה עד להופעת עסקאות הסקנדרי הנפקה לציבור או מכירת החברה, היו המקורות היחידים שדרכם עובדים היו נפגשים עם כסף עבור המניות שלהם בחברות הטכנולוגיה.

מנשס הוסיף שעסקאות הסקנדרי הן בעיקר תולדה של המציאות בשנים האחרונות בהן מספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה בארה"ב היה נמוך. מנגד, היה הרבה מאוד כסף זמין של קרנות הון סיכון שחיפשו השקעות, מה שגרם לחברות טכנולוגיה ישראליות לגייס כספים מהקרנות ולהמשיך ולצמוח תוך שמירה על היותן חברות פרטיות. שווי החברות גדל מאוד והן עדיין נותרו פרטיות, ויש לא מעט עובדים שסיימו את תקופת וסטינג, החברה הפכה ליוניקורן במונחי השוק המקומי, והמייסדים והעובדים רוצים למכור חלק מהמניות שלהם.

רונן סולומון, מנכ"ל אלטשולר שחם בנפיטס, המשיך ופירט כי "מדיניות הסקנדרי מורידה לחץ מחלק מבעלי המניות. בהתחלה היזמים מנזילים ואחר כך חלק מהעובדים, בעיקר הוותיקים. יתרון נוסף בעסקאות סקנדרי, הוא שהכלי הזה מאפשר לחברות טכנולוגיה פרטיות להתחרות בחברות טכנולוגיה ענקיות שנסחרות בבורסה בארה"ב, בהיבט של גיוס עובדים איכותיים ולהיות אטרקטיביות ולהציע לעובדים חלום של אקזיט לא רק בהנפקה לציבור או מכירת החברה".

אורן חגי, שותף במחלקת מיסוי ישראלי ב-EY ישראל, התייחס להיבטים השונים של עסקאות סקנדרי ואמר כי מדובר בעסקאות מורכבות עם מאפיינים משפטיים, כלכליים ומיסויים. "בעוד מבחינה משפטית יש הבדל אם החברה היא ישראלית או אמריקאית, בבחינה הכלכלית האתגר הוא בהערכת השווי של המניה הרגילה בחברה פרטית, ובהיבט החשבונאי יש לבחון האם התמורה בעסקה משקפת את השווי של המניה הרגילה והאם נדרש לרשום הוצאות בגין ההטבה, אם קיימת, בדוחות הכספיים. מבחינה מיסויית נבחן האם ההכנסה היא מעבודה או רווח הון", סיכם חגי.

עם הפנים ל-2021 

2020 הביאה עמה אתגרים כלכליים ומערכתיים רבים, שאתגרו משקיעים וחברות לחשוב על פתרונות חדשניים ולהמציא מחדש את עצמם ואת התעשייה שלהם. על אף הקשיים שאיפיינו וכנראה ימשיכו לאפיין את הכלכלה הגלובלית בחודשים הקרובים, יש לא מעט הישגים ובשורות שהביאה עמה השנה החולפת. עם הפוטנציאל הזה והחיסון ההולך ומתקרב, 2021 נראית מבטיחה ומסקרנת במיוחד.