3,000 דירות שמתוכננות בשכונת הפרפרים בחדרה מאיימות על מין של פרפר שחי באזור
הוועדה המחוזית חיפה החליטה להפקיד תוכנית של שיכון ובינוי להקמת שכונת הפרפרים, אך למרות שטחים פתוחים שהוגדרו, פעילי סביבה חוששים לעתיד "נחושתן הנמלים הגלילי"
אחרי מאבק של יותר מעשור מצד תושבי שכונת חפציבה הסמוכה ושל פעילים סביבתיים, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, בראשות איתמר בן דוד, החליטה להפקיד תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בחדרה - "שכונת הפרפרים".
- החברה לשירותי איכות הסביבה בדרך לבורסה: תונפק בשווי 250-300 מיליון שקל
- מינהל התכנון דורש לשמר שטחים פתוחים המהווים “מסדרונות אקולוגיים”
- רמ"י תקצה 100 מיליון שקל ב-2020 לפרויקטים בשטחים פתוחים
התוכנית, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל וחברת שיכון ובינוי נדל"ן, משתרעת על 1,075 דונם וגובלת עם נחל חדרה ודרך מס' 65 מצפון, כביש 4 ממזרח, כביש 2 ומסילת הרכבת ממערב, ודרך השלום ובית החולים הלל יפה מדרום. מדובר בשטח המסומן כשטח פיתוח בתוכנית המתאר של חדרה.
התוכנית כוללת 3,000 יחידות דיור, מתוכן 600 דירות קטנות, ובנוסף היא כוללת עוד 250 יחידות של דיור מיוחד, שישמשו כמעונות לסטודנטים, כדיור מוגן וכדיור בהישג יד להשכרה. אופי הבינוי בתוכנית יהיה מדורג, כך שבחזיתות מוצע בינוי בגובה 7-6 קומות ובעורף בגובה של 19-10 קומות.
כמו כן, בחזיתות הבניינים הפונות לרחובות הראשיים מתוכננים שטחי מסחר, ובקומות הראשונות נקבעו שימושים ציבוריים של משרדים, מרפאות, בתי קפה ומסעדות. בסך הכל כוללת התוכנית 12 אלף מ"ר עבור שטחי מסחר, 13.5 אלף מ"ר עבור שטחי תעסוקה, 46.5 אלף מ"ר עבור שטחי ציבור - בהם בית ספר יסודי, גני ילדים ומעונות, בתי כנסת ומרכז קהילתי.
אחת הסוגיות המשמעותיות שבהן דנו לקראת אישור התוכנית נגעה לאוכלוסיית הפרפרים ממין "נחושתן הנמלים הגלילי", המצוי בשטח, ועל מנת לשמר על אוכלוסיית הפרפרים הוגדרו 720 דונם כשטחים פתוחים. יחד עם זאת, לדברי יעל לביא אפרת, רכזת שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע באזור חדרה-חיפה ונציגת הארגון בוועדה המחוזית חיפה, האחריות על המשך קיומו של הפרפר תהיה מעתה על הרשות המקומית, והיא תצטרך להעסיק אקולוג שימצא דרך לשמר את בית הגידול הזה. לדבריה, לא מדובר רק בפרפרים, אלא בבית גידול של בעלי חיים רבים.
נחושתן הנמלים הגלילי הוא פרפר שמקיים מערכת יחסים הדדית ועדינה עם הנמלה הלבובית, באופן שהנמלים מגדלות בעבורו את גלמי הפרפר. פרפרים מהווים ביואינדיקטורים טובים לבריאות הסביבה והמערכת האקולוגית, ולדברי לביא אפרת, כבר כעת - עוד בטרם החלה הבנייה - הפרפר נמצא בסכנת הכחדה ואוכלוסייתו מצטמצמת. "אנחנו חוזים, בצער, בקריסת אוכלוסיות הפרפר - דבר שבהחלט עשוי להיות סימן אזהרה. בית הגידול הגדול והחשוב לשימורו של המין הוא חולות קיסריה, ואנו קוראים לרשות הטבע והגנים ולמוסדות התכנון לקדם שמורת טבע בחולות הנפלאים הללו".
אך ההתנגדות להקמת השכונה לא נבעה רק מהרצון להגן על הפרפר. תושבי שכונת חפציבה הסמוכה התנגדו לה, היות שהשכונה שלהם מעולם לא פותחה והתב"ע שלה אינה מאושרת. התושבים טענו, כי לא ייתכן שמאשרים שכונה חדשה בטרם מסדירים את התב"ע הקיימת.
בנוסף, בשטח המדובר האוויר הוא מהמזוהמים בישראל, בשל הקרבה לתחנת הכוח אורות רבין. בשנת 2019 הגישו תושבי שכונת חפציבה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לתביעה ייצוגית בשל מטרדי אבק פחם ואפר פחם, שמקורם במאגר הפחם של תחנת הכוח בחדרה, הפוגעת לכאורה בבריאות ובאיכות החיים של התושבים המתגוררים בסמוך לה. לטענת התושבים, חברת החשמל הפרה באופן שיטתי ולאורך שנים הוראות המחייבות אותה לפעול למניעת מפגעי הפחם. עוד הם טוענים כי מערך האחסון והשינוע של הפחם גורם לפיזור כמויות משמעותיות של אבק פחם ואפר פחם לסביבה, בכל שלב משרשרת תהליכי הייצור - ובמיוחד כאשר הרוחות באזור מתגברות.