ישראל במקום הראשון בתדירות הבחירות מבין 20 דמוקרטיות

בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך בשנתיים האחרונות, שהביא לארבע מערכות בחירות, ישראל נמצאת במקום הראשון בתדירות שבה מתקיימות בה בחירות בהשוואה ל־20 מדינות דמוקרטיות אחרות. כך עולה ממסמך שגיבש פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. לפי המסמך, מאז 1996, בממוצע בכל 2.3 שנים נערכו בישראל בחירות לכנסת - לעומת אחת ל־4.5 שנים באירלנד למשל בתקופה זו.

לעומת זאת, מבחינת אורך הכהונה של ראשי הממשלה ותחלופת ראשי הממשלה, ישראל נמצאת במקום ה־6, עם כהונה ממוצעת של 5 שנים לעומת 11.1 שנים בגרמניה (ראשת הממשלה אנגלה מרקל מכהנת בתפקיד כבר 15 שנה) ומנגד 2.7 שנים בבלגיה. בנימין נתניהו מכהן ברציפות כראש ממשלת ישראל מאז אמצע 2009.

אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה. מכהנת מאז 2005 צילום: איי אף פי

לדברי קניג, "מדובר בשילוב של משבר פוליטי־משטרי עמוק, ראש ממשלה שמשעבד את האינטרס הציבורי לטובת שיקוליו האישיים והקלות הבלתי נסבלת בה אפשר להקדים את הבחירות בישראל".

מנגד הוסיף קניג כי "מבחינת אורך הכהונה הממוצע של ראשי ממשלה אנו נמצאים דווקא קרוב לצמרת. תקופת הכהונה הארוכה של ראש הממשלה נתניהו בשלטון ממקמת את ישראל במקום ה־6. אולם, כמובן שמדובר ביציבות מדומה בלבד, וחוץ מההמשכיות בתפקיד ראש הממשלה, המערכת הפוליטית סובלת מתסמיני אי יציבות חריפים בעשור האחרון".

הוא הדגיש כי "חוסר היציבות בעשור האחרון מתבטא גם בשינויים מתמידים במבנה הממשלה (המצאה של משרדים חדשים, פיצול של משרדים קיימים), בדלת מסתובבת של שרים שמכהנים זמן קצר (6 שרי ביטחון, 7 שרי תקשורת, 8 שרי כלכלה) ובהופעה הבלתי פוסקת של מפלגות חדשות, שחלקן נעלמות תוך זמן קצר".

קניג הוסיף כי "חוסר היציבות מתבטא גם בשינויים החוזרים ונשנים של כללי המשחק הדמוקרטי על ידי תיקון חוקי היסוד. שינויים אלה הגיעו לשיאם בשנה האחרונה סביב הקמת ממשלת החילופים ובמהלך כהונתה. חוקי היסוד, שאמורים ליהנות ממעמד יציב ולהיות חסינים מגחמות פוליטיות, נרמסו ברגל גסה על ידי נתניהו, בני גנץ ושליחיהם".