בג"ץ דחה את עתירת היכלי התרבות: "לא זכאים לתמיכה לפי מבחני המדינה"

בג"ץ דחה היום (ג') את העתירה שהגישו בשבוע שעבר היכלי התרבות נגד משרד התרבות והספורט, בדרישה להכיר בהם כגופים הראויים לתקציב סיוע מהמדינה ולכלול אותם בתקציב החירום של הקורונה שהקצה משרד התרבות. בעתירה דנו שופטי העליון ניל הנדל, יצחק עמית ויוסף אלרון.

נציגי 17 היכלי תרבות ברחבי הארץ התאגדו נגד משרד התרבות, בטענה לאי שוויון בין ההיכלים אשר אינם זכאים לסיוע ממשלתי, לבין מוסדות התרבות של אמנויות הבמה האחרים בישראל שזכו לתקציב של למעלה כ-200 מיליון שקל תמיכה בעקבות משבר הקורונה. לדבריהם, דבר זה עלול לדבריהם לגרום לקשיים ואף חוסר יכולת לפתוח בהמשך את ההיכלים.

בין המשתתפים בעתירה: היכל התרבות כרמיאל, המרכז הקהילתי החדש קרית גת, היכל התרבות העירוני נתניה, חברת מוסדות חינוך ותרבות נס ציונה, תיאטרון ירושלים, היכל התרבות תל אביב ותיאטרון חולון.

תיאטרון ירושלים צילום: ויקיפדיה

משרד התרבות טען כי "היכלי התרבות אינם זכאים לתמיכת המשרד לפי מבחני התמיכה ועל כן אינם מקבלים כל תמיכה שוטפת ממשרד התרבות והספורט. באשר לתמיכה דרך מבחן הסיוע הכלכלי- מדובר בתבחינים שוויוניים, שבהם אין כל הבחנה כזאת או אחרת, הנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הגופים. המשרד והשר ימשיכו לעבוד ולעשות כל שניתן על מנת להחזיר את התרבות לשגרה".

בפסק הדין נכתב בין השאר כי "המדינה העלתה מספר טענות סף, שאיני רואה להידרש להן, מן הטעם שדין העתירה להידחות לגופה, כפי שיוסבר להלן .נקודת המוצא היא שאין לאדם או לגוף זכות קנויה לקבל כספי תמיכה מהמדינה ולמדינה שיקול דעת רחב בהענקת תמיכות.

"בשנת 1992 הותקן "נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן" (להלן: נוהל התמיכות). נוהל התמיכות תוקן מעת לעת, ועל פי המבחנים שנקבעו בנוהל זה, המוסדות היוצרים, שעליהם מושתת עולם התרבות בישראל, נתמכים בימים כתיקונם על ידי משרד התרבות, במסגרת מבחני התמיכה של משרד זה (להלן: המבחנים העיקריים). המוסדות המארחים לא נתמכו ואינם נתמכים על פי המבחנים העיקריים. בכך באה לידי ביטוי מדיניותו של משרד התרבות, על פי סמכותו ושיקול דעתו המקצועי, להתמקד ביצירה של פעילות תרבותית מקורית, ואת בחירתו זו הביא לידי ביטוי במבחנים העיקריים שנועדו לתמוך בפעילות של המוסדות היוצרים".

לפי חוק אינם זכאים לתמיכות

נדמה כי השופטים מבינים את טענותיהם של העותרים אך לפי החוק הם לא זכאים לתמיכות. "לא בכדי ביקשו העותרים סעד נוסף, ולפיו יש להורות למדינה להקצות כספים נוספים וייעודיים לתמיכה בהיכלי תרבות. סעד זה אינו נשען על טענת ההפליה ועומד על רגליו שלו, ומכוחו ביקשו העותרים כי המדינה תעצב מבחנים חדשים התפורים למידותיהם.... מצוקתם של המוסדות המארחים ברורה, ואף ספק אם יש בכוחן של הרשויות המקומיות, שאף הן נקלעו מן הסתם למשבר כספי בתקופת הקורונה, כדי לסייע למוסדות אלה.

היכל התרבות בתל אביב צילום: עמית שעל

עוד נכתב: "אלא שכאן חוזרים אנו להלכה לפיה אין לאדם או לגוף זכות קנויה לקבל כספי תמיכה מהמדינה. המוסדות המארחים אינם המגזר היחיד שנפגע בעקבות משבר הקורונה, וניתן למצוא ענפים ומגזרים נוספים שנפגעו ואינם זוכים לסיוע ולמענקים. משרד התרבות, במסגרת הפררוגטיבה המוקנית לו, בחר לתת עדיפות למוסדות היוצרים, שכאמור בתגובת המדינה, מהווים את "עמוד השדרה המוסדי והמקצועי של היצירה בעולם התרבות הישראלית. ברצותה ובאפשרותה, תכרה המדינה אוזן גם למצוקת המוסדות המארחים ותקצה להם סיוע, ואם תעשה כן, תבוא עליה הברכה. אך בסופו של דבר, עוסקים אנו בשיקול דעת מקצועי-כלכלי ואין דרכו של בית משפט זה להורות למדינה כיצד לחלק ולהקצות את משאביה".

מטעם היכלי התרבות העותרים נמסר עם קבלת פסק הדין: "אנו מודים לבית המשפט על האמפתיה הרבה שהביע בפסק הדין. יחד עם זאת אנו מצרים על ההחלטה שלא לתת סעד כלשהו להיכלי התרבות, שנלחמים בימים אלה על המשך קיומם. ראוי לממשלת ישראל, המצהירה מזה שנים על עשייתה למען הפריפריה ועל שוויון בין אזרחיה, לאפשר להיכלי התרבות לחזור ולפעול ביום פקודה, ולהעניק לכל אזרחיה - מצפון ועד דרום- את הזכות הבסיסית לתרבות.

"בהחלטתו היום, מעביר בית המשפט את הכדור אל משרד התרבות והעומד בראשו, ומניח לפתחם את ההחלטה בדבר תמיכה זו או אחרת בהיכלי התרבות. אנו לא מוותרים, לא מתייאשים וקוראים לשר התרבות, חילי טרופר: עוד לא מאוחר. הראה שאכפת לך ממליוני ישראלים מחוץ לתל אביב, שעלולים לאבד את זכותם לתרבות, לא בשל הקורונה, אלא בשל החלטותיך".