הסקאוטינג יורד מהמגרש לרשת
הסטראט־אפ הישראלי FMS מציע פלטפורמה לכל ילד שרוצה להוכיח לסקאטורים שהוא הדבר הבא. עם רונלדיניו כפרזנטור, ג’ורדי קרויף כמשקיע ורוני רוזנטל כיועץ, יש בה כבר שחקנים צעירים מ־174 מדינות. “זה הופך את הכול לקל יותר, ברגע שלכישרון יש אינטרנט ואמביציה”, אומר רוזנטל
את השם צ'רנו סמבה (Cherno Samba) מכיר כל מי ששיחק במשחק סימולציית האימון צ'מפיונשיפ־מנג'ר בתחילת שנות ה־2000. טדי שרינגהאם, חלוץ טוטנהאם לשעבר, טען שמדובר בשחקן הצעיר הכי טוב שראה בחייו, בעיתונות הספורט חזו שהוא יפתח בחוד נבחרת אנגליה עם וויין רוני במונדיאל 2006.
כבר בגיל 13, רגע לפני שהיה אמור לחתום באקדמיה של קבוצת כדורגל מקצועית, כבש 132 שערים ב־32 משחקים במדי קבוצת בית הספר סט ג'וזף אקדמי, בלאקהית'.
- איך מוצאים שחקנים גדולים בליגות קטנות?
- כך פעילות בשוק ההעברות יכולה להרוס קבוצה
- הקורונה כיווצה את שוק העברות הכדורגלנים ב-30%
אבל אז הגיעו הפניות. אפילו כשהוא היה בחצר בית ספר, הגיעו אליו סוכנים ונציגים של קבוצות. זה הגיע למצב שמנהל הבית ספר היה צריך למנוע מאנשים להגיע לאזור בית הספר. ואז הם הגיעו אליו הביתה. "אני לא יודע איך הם ידעו איפה שאני גר", הסביר סמבה בראיון שערך לאחרונה עם ה"דיילי מייל". "זה דפק לי את המוח".
צ’רנו סמבה צילום: רויטרס
היום, בגיל 35, סמבה אחרי קריירת כדורגל מאוד מאכזבת. "קיבלתי חסות מנייקי, הייתי יכול לקבל כל דבר שרציתי. לא שילמתי על אוכל במסעדה אף פעם. אנשים אמרו לי שאני אהיה מיליונר עד גיל 19. דברים טיפשיים כאלה. זה נתקע לי בראש והפסקתי לעבוד קשה". סמבה קיבל הצעות מליברפול, לידס, מנצ'סטר יונייטד וארסנל, ובסוף חתם במילוול, אבל הוא לא קיבל את התמיכה הנפשית והמנטלית. "אף אחד לא היה שם איתי במירוץ שיגיד לי 'אתה רק בן 15’. אנשים רק אמרו לי דברים שרציתי לשמוע. אף אחד לא אמר לי להמשיך לעבוד. אף אחד לא היה כנה איתי. כל מה שהיה איכפת לי זה שאהיה מיליונר עד גיל 19, בגלל שזה מה ששמעתי מאז שאני בן 14. כשזה לא קרה, זה פשוט גמר אותי".
נשארים מאחור סמבה אכזב על המגרש, עבר בין קבוצות ברחבי אירופה, שקע בדיכאון ובגיל 29 פרש. היום הוא נציג שחקנים בסוכנות SPOCS. הסיפור של סמבה הוא דוגמה אחת למה שקורה בשוק העברות השחקנים. מדובר בשוק עם תדמית אולי נוצצת, אבל כזו שמסתירה מציאות אחרת לחלוטין. כ־10% מהעברות השחקנים הן העברות "קבועות". כ־60%-70% הן העברות של שחקנים חופשיים ללא חוזה. שאר העברות קשורות לשחקנים שמושאלים ממועדון למועדון. במספרים אבסולוטים מדובר על כ־15 אלף שחקנים שעוברים בין קבוצות מדי שנה ואף אחד לא משלם עליהם. פחות מ־200 הם שחקנים שמשלמים עליהם 10 מיליון דולר או יותר.
החתמות צעירים וקטינים לא נספרות אבל הן לא פחות קריטיות אבל כפי שסמבה מוכיח — גם השחקן הכי מבטיח יכול להתגלות כפלופ רציני אם הוא לא מקבל את הטיפול וההדרכה הנכונים. וגם השחקן הכי טוב בשכבת הגיל שלו יכול לא להתגלות עד שכבר מאוחר יותר.
פלטפורמת FMS (Football Matching Service) הוקמה לפני יותר משנה על ידי יזמים ישראלים כדי לספק פתרון בדיוק לבעיה הזאת. היא מאפשרת למאות אלפי ילדים וקטינים ברחבי העולם להראות את יכולותיהם ולעזור לקבוצות למצוא כישרונות. חברות כגון Wyscout או Scout7 מספקות סרטונים ונתונים על שחקנים מכל העולם, אבל ב־FMS בונים על השחקנים עצמם שיספקו את הסרטונים והנתונים.
חוזר למקורות
דניאל אבידור הקים את המיזם עם היזם והמשקיע עמית בוהנסקי. הם גייסו את רונלדיניו כפרזנטור, ג'ורדי קרויף כמשקיע ויועץ ורוני רוזנטל כיועץ. ורדר ברמן ובוכום, קבוצות הכדורגל הגרמניות, הן "שותפות אסטרטגיות" וכיום המערכת פועלת ב־174 מדינות ומתנהלת ב־20 שפות. אבידור ואנשי המערכת מכנים אותה "פייסבוק לכדורגל".
"יש לי רקע בכדורגל, שיחקתי בילדותי ואימנתי בצעירותי אבל אז הלכתי למקומות אחרים בחיים שלי ועכשיו אני חוזר למשהו שהוא אהבה ותשוקה", אומר אבידור. "רונלדיניו מאוד התלהב מהיכולת להנגיש כישרונות מכל העולם לעיניים רבות. יש לנו עכשיו שותפים בטורקיה, ספרד, אקוודור וגרמניה. ההיי־טק הישראלי מביא את הטכנולוגיה שמאפשרת לכל זה לקרות".
הרעיון הוא די פשוט. שחקן שנרשם למערכת מעלה סרטונים שלו וסקאוטים או סוכנים שנרשמים למערכת יכולים לחפש ולמצוא שחקנים שמתאימים להם. "לקבוצה ורדר ברמן יש מערך של 27 סקאוטים שהפוקוס הראשוני שלהם הוא על ילדים", אומר אבידור. "אנחנו מקלים עליהם למצוא את הטאלנטים. רוב המשתמשים אצלנו הם ילדים אבל יש כבר גם מבוגרים. אני יודע על שחקן ישראלי בן 26 שיש לו אצלנו בפלטפורמה סרטונים. הוא חש שלא קיבל הזדמנויות בגלל שלא היה לו את הסוכן הנכון".
"FMS זה מיזם פשוט ויעיל", אומר רוני רוזנטל, שחקן ליברפול לשעבר וכיום סוכן שחקנים. "לכל ילד צעיר, אם הוא בן 5, 10 או 17, יש הזדמנות להראות את עצמו. בסקאוטינג זה תמיד קשה למצוא כישרונות מיוחדים וזה הופך את הכל לקל יותר ברגע שלכישרון יש אינטרנט בבית ואמביציה. נכון, יש את יוטיוב, אבל ביוטיוב יש לך 10,000 קליפים שאתה יכול ללכת לאיבוד שם בקלות. ב־FMS זה הרבה יותר ממוקד. אפשר לפספס כישרונות שהגיעו ליוטיוב, ב־FMS הסיכויים הרבה יותר טובים, שקבוצה תראה ותיצור קשר".
הילד שרונלדיניו גילה
גוסטאבו דה אנדרדה דו סאנטוס הוא ילד בן 12 שמקווים ב־FMS שבקרוב כולם יכירו את שמו. רונלדיניו ראה את הסרטונים שלו ב־FMS והביע בו תמיכה בפומבי, מה שהוביל ליותר מ־80 מיליון צפיות בביצועיו. “בברזיל יש לנו הכי הרבה צפיות והסיפור שלו הוא בדיוק מה שרצינו שיקרה”, אומר אבידור, “במקום שהילדים יבלו את שבע השעות היומיות שלהם באינטרנט בטיקטוק וברשתות החברתיות, הם יתאמנו על הביצועים שלהם, ישתפרו וייצרו תיק עבודות לרשת מקצועית־חברתית. אולי גם ימצאו קבוצה".
"זה לא בא על חשבון האינטרסים של הסוכנים", אומר רוזנטל. "לכן אני חושב שזה יעבוד לטווח הארוך. אם סוכנים יכולים להיכנס לשם ולראות שחקנים ולהגיע לשחקנים, זה גם דבר שהמיזם הזה מייצר. אני בטוח שכמעט כל מחלקות הנוער של קבוצות יכולות להשתמש בזה כדי לגלות שחקנים ולהתחיל הליך גיוס. יש תחרות אדירה של המועדונים על השחקנים. להשיג שחקן בן 15 עשוי להיות מאוחר מדי, הוא כבר מחויב לקבוצה ואז יש לו מחיר משמעותי. ב־FMS יש הזדמנות למצוא שחקנים לפני שהם מצטרפים למועדונים".
דניאל אבידור: "לוורדר ברמן יש 27 סקאוטים שהפוקוס שלהם הוא על ילדים. אנחנו מקלים עליהם למצוא את הטאלנטים" צילום: גיא זינגר
זה לא קצת טירוף שיש תחרות כזו על שחקנים כל כך צעירים?
אבידור: "קשה לדעת איך שחקן יתפתח. בגיל 9 אתה לא יודע אם השחקן הכישרוני שהבאת הוא גם אתלט, אבל אתה רוצה את האופציה שהוא יהיה שלך. בגלל זה יש מאבק על הנושא הזה. מאחורי הקלעים הקבוצות נאבקות על שחקנים, לא רק בכדורגל. התחרות היא על כישרונות. הכי חשוב שהילד יהיה ילד, אבל יש כאן הזדמנות לילד להראות את עצמו. המערכת הזו נותנת את ההזדמנות".
ואיזו הגנה הפלטפורמה הזו מציעה לשחקנים צעירים שיותר מתמיד חשופים לפניות מצד גורמים מפוקפקים?
"זו שאלה מצוינת. אנחנו אמנם מגיעים מעולם ההייטק לא בדיוק נולדנו אתמול. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שעשינו, בניגוד גמור למה שרצו חלק מחברי הדירקטוריון, הוא להחליט שאנחנו לא לוקחים דמי הצלחה. לא ניקח עמלה מקבוצה או מטאלנט. אנחנו מספקים פלטפורמה טכנולוגית.
"דבר שני, אף קטין לא יכול לעלות וידיאו או פרופיל בלי הסכמה של אפוטרופוס. אנחנו נותנים את השליטה למשפחות. אנחנו מסרבים לאפשר לסוכנים או גורמים אחרים להשתלט על הפרופילים האלה. בסופו של דבר, הכל תלוי ברשויות המקומיות וביכולת של סובביו של הילד לעטוף אותו ולשמור עליו".
אז איך בכל זאת מרוויחים כסף מהמיזם?
"המודל העסקי הוא שירותי פרימיום. למשל, אפשר לשלם כדי להיות ראשון בחיפוש, תדרוכים ממנהל כישרונות או כמו בלינקדין, להגיש הצעה ולהגיע למישהו. העלות היא 6 יורו לחודש או 72 יורו לשנה. כמובן יש את עניין המונטיזציה של המשתמשים בפלטפורמה (כרגע 36,257 ב־120 מדינות). ואנחנו מתכוונים, בסופו של דבר, להתפשט גם לענפים רבים אחרים עם אותו המודל".
