בדרך לסין שברולט עשתה דיאטה

שברולט נמצאת באחת התקופות המעניינות בחייה: היצרנית האמריקאית שנשבעה אמונים לדונלד טראמפ הקפידה למראית עין לייצר מכוניות רגילות, מזהמות, ספורטיביות ועתירות כוחות סוס, כמו שאוהבים ברוב הגדול של עריה ועיירותיה של ארה”ב שאינן ניו יורק או לוס אנג'לס. שברולט תמכה ביוזמה של טראמפ לחנוק את חוקי זיהום האוויר של קליפורניה המתירנית, הקימה מפעלי טנדרים והצהירה אמונים לבנזין.

אלא שמתחת לפני השטח בג'נרל מוטורס ידעו היטב שנשיא אמריקאי יכול לכהן לכל היותר שמונה שנים – והכינו את הקרקע להכתרת נשיא חדש, עם מכוניות חשמליות, עם רכבים נקיים ועם תוכניות מפורטות ליום שאחרי טראמפ. היום הזה הגיע מהר מהצפוי ושברולט אכן עתידה להציג דגמים חשמליים. אך עד שזה יקרה, לשברולט יש דגם חדש שממחיש היטב את הדילמה שבה היצרנית נמצאה: שברולט טריילבלייזר.

השם "טריילבלייזר" מוכר היטב מדגמי עבר של שברולט, שהיו מפלצות שטח עגלגלות וחובבות דלק. הדגם החדש כלל לא יועד לשוק האמריקאי אלא לסין, אך ג'נרל מוטורס גילתה, כפי שגילתה גם בשנות השבעים, שלמתחרים מהמזרח יש הרבה יותר להציע: יונדאי טוסון, קיה ספורטאז' ודומיהם דרשו התייחסות של השוק האמריקאי, והשברולט טריילבלייזר התאים בדיוק כמענה לקוריאניות. לא רק ברמת הגודל, גם ברמת המכניקה: המנוע קטן וחכם, ויש מערכת הנעה כפולה לטובת מי שצריך לצאת מהבית לסקי או לכל פעילות אחרת הקשורה בקיאק, אופניים וכל ספורט אחר שמצטלם היטב ברשתות החברתיות.

שברולט טריילבלייזר הוא רכב נאה. אחד הנאים ביותר בקטגוריה. הסוד הוא בחרטום: הקוריאנים והיפנים מייצרים מכוניות שמבוססות על עיצוב אנונימי בשילוב עם מה שהיצרן חושב שהוא הרפתקני אך לא פוגעני. בשברולט מבססים את העיצוב על זה של דגמים ספורטיביים. החרטום של טריילבלייזר מלא נוכחות, כמעט ברמת הקלישאה של מסובב ראשים.

ההמשך כבר נראה כהעתקה של אינספור דגמים אחרים של רכבי כביש־שטח מקבילים, החל בגג שבחלק האחורי מופרד מיתר הגוף באמצעות פס עיצוב בולט וכלה בגגון הכלל לא שימושי שעלול להישרט ולהיפגע ממגע עם אופניים או כל מה שמריח מספורט אתגרי. 

שברולט טריילבלייזר צילום: אוראל כהן

בפנים יש טוב ויש גם לא טוב. ראשית, הטוב: תא הנוסעים של טריילבלייזר הוא באמת אחד המרווחים בקטגוריה שבה לקוחות רבים נוטים להתעלם ממרווח לטובת עיצוב. היתרון הזה של תא הנוסעים בטריילבלייזר בא לידי ביטוי במצבים היומיומיים שבהם פלוני עשוי לשאול את עצמו מדוע ויתר על תא מטען מרווח לטובת פנסים מעוצבים. גם המרווח הפנימי בספסל האחורי של טריילבלייזר נאה במיוחד, שלא לדבר על הדרישה הכה אמריקאית לעשרות שקעי טעינה לכל מה שזז.

אפליקציה להשגחה הורית

תנוחת הישיבה סבירה, המושב נוח בנסיעות ארוכות ובקרת האקלים עובדת היטב. התקרה גבוהה להפליא ותורמת לתחושה נעימה של מרווח פנימי נדיב.

מעבר לכך, כל טריילבלייזר מצויד בעשר כריות אוויר ויש גם מערכת בקרת הורים, כלומר אפליקציה שמיידעת את בעל הרכב אם הטריילבלייזר נקלע למצב חירום מהסוג שאליו עלולים להיקלע בני נוער כשהם לוקחים את המכונית מאבא ואמא — כזה שדורש תמרונים חריפים, נהיגה במהירות מופרזת, בלימות קיצוניות וכל יתר המאפיינים של נסיעה ממוצעת של בני 18.

מתחת לבד מסתתר חספוס

עם זאת, לחובת הטריילבלייזר יצוין כי שברולט עדיין לא הצליחה להשתחרר מהתפיסה שניתן להסתיר איכות גימור נמוכה עם בד. אולי זו הסיבה מדוע חלקים מלוח המחוונים מכוסים בבד גס למגע והחלקים של לוח המחוונים שמתחתיו אינם נעימים למגע.

מאחור אותו סיפור: דווקא תא המטען של הטריילבלייזר שמיועד לשאת אופניים, קיאקים, השד יודע מה, מדופן בפלסטיק שחור אשר מרגיש כמעט פריך למגע ולא יספוג מכה מאופניים היטב. חיסרון נוסף בתחום אחר הוא שלטריילבלייזר אין בקרת שיוט אקטיבית וחסרונה מורגש בכבישי ישראל במיוחד.

טריילבלייזר אינו עוד רכב כביש־שטח אמריקאי עם מנוע גדול. יש לו מנוע טורבו בנפח 1.3 ליטרים ותיבת הילוכים אוטומטית רציפה. השילוב הזה נדיר ברכבים אמריקאיים, וחבל שכך: מדובר במנוע שתפור בדיוק למידותיו של הטריילבלייזר.

בשברולט בהחלט עשו עבודה מרשימה בפיתוח מנוע שמרגיש חזק לאורך כל קשת הסל"ד ועובד היטב עם תיבת ההילוכים. עם זאת, השילוב בין השניים עלול להיות רועש בכביש בין־עירוני, מה שמודגש עוד יותר בגלל המרווח הפנימי המכובד של הטריילבלייזר שהופך את תא הנוסעים למעין תיבת תהודה.

התנהגות הכביש של הטריילבלייזר מוכיחה שבשברולט לא בהכרח כיוונו לשוק הרכב האמריקאי, וטוב שכך: למרות הגובה והגודל, טריילבלייזר הוא רכב מהודק למדי. ברוב המצבים הוא מרגיש בטוח מאוד, ועבור צורכיהם של רוב נהגי ישראל מדובר אפילו ביותר מן הנדרש.

הדבר היחיד שמערער מעט את שלוותו של הטריילבלייזר הוא אספלט משובש, מהסוג שרכבי כביש־שטח אירופיים נוטים לגהץ ללא דרמה מיותרת. לא מדובר במשהו שלא ניתן לחיות איתו ביומיום.

בשורה התחתונה: שברולט טריילבלייזר נכנס לפלח השוק העמוס ביותר בשוק הרכב הישראלי: הקטגוריה של רכבי הכביש־שטח הבינוניים. כללי המשחק פשוטים: בעבר בישראל רכשו מכונית משפחתית ב־130 אלף שקל, אבל כיום רכבי כביש־שטח הם המשפחתיות החדשות. על גובה משלמים, וכדי לשבת ברכב כביש־שטח מקביל בממדיו לאלה של מכונית משפחתית צריך להוציא כ־150 אלף שקל.

שם המשחק כבר מזמן אינו "התנהגות כביש" או "בטיחות" אלא מראה ואבזור שופע - ובהיבט זה לטריילבלייזר יש בהחלט מה להציע לקונים בישראל. אך יותר מכך, הטריילבלייזר הוא גם רכב שמציג התקדמות משמעותית עבור שברולט בהיבטי יחידת ההנעה, המרווח הפנימי ונוחות הנסיעה.