שינויים צרכניים וטכנולוגיים אדירים בתעשיית המזון: איך תראה הצלחת שלנו בשנת 2030?

את הפאנל, שעסק הפעם בנושא פודטק ותעשיית המזון, ערך והנחה עו"ד טל קרפלוס, שותף הייטק וקרנות סיכון, מוביל תחום ה- Foodtech במשרד שבלת. לפאנל התאספו מומחים מובילים בתעשיית המזון שדנו באתגרים ומגמות בתעשייה כמו גם בפתרונות טכנולוגיים חדשניים. בפתח דבריו, ציין עו"ד קרפלוס ששנת 2020 כבר הוכתרה כשנה משמעותית לתעשיית המזון, ולראייה, רק בשבועיים האחרונים, בראשיתו של חודש דצמבר, אנחנו עדים להישגים פורצי דרך בענף: סינגפור הפכה למדינה הראשונה לאשר מכירת בשר מתורבת הגדל במעבדות ללא הרג בעלי חיים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר במפעלי חברת Alpha Farms המתמחים בייצור בשר מתורבת, רמי לוי פתח חוות גידול חקלאיות בתוך הסופרמרקטים בשיתוף חברת ורטיקל פילד, וחברת הדפסת בשר מלאכותי SavorEat הונפקה בת"א לפי שווי של 170 מיליון שקל.

בפתיחת הפאנל מנו המומחים את הטרנדים שיובילו להערכתם את שנת 2021 בתעשיית המזון העולמית. נראה שבין המומחים ישנה הסכמה רחבה על כך שהמזון של העתיד מוכרח להיות טוב יותר לצרכן ולכדור הארץ.

אנה פרברוב, מנהלת חדשנות גלובלית בפפסיקו, ציינה את שינוע המוצר לנמען (Last Mile) וחיפוש דרכים חדשות לספק מוצרים ללקוחות, תוך צמצום מספר המשאיות הנעות על הכביש. פרברוב נגעה גם בשינויים בביקוש צרכני ושימוש בטכנולוגיה בכדי לתת מענה לדרישות הצרכן לצד אתגר הקיימות, כלומר הצורך ביצירת מזון בריא ובר-קיימא תוך צמצום השימוש במים והפחתת טביעת רגל אקולוגית בתהליכי ייצור.

גופנה ליס-רובין, מנהלת זרוע חדשנות באסם-נסטלה, התייחסה למספר טרנדים, דוגמת ההתעניינות הגוברת במוצרים Plant Based, קרי תזונה טבעית המבוססת על מזונות חיוניים מן הצומח, וכן מזון מותאם אישית לצרכן, ופיתוח כלים של מסחר אלקטרוני.

יהונתן ברגר, מנכ"ל חממת הפודטק The Kitchen הצטרף לדעתן של פרברוב וליס-רובין והתייחס אף הוא לההתחממות הגלובלית ולשיתופי פעולה הטכנולוגיים למציאת פתרונות עבורה, למרוץ הגלובלי אחר מציאת חלבון חלופי למאכל, לאוטומציה ורובוטיקה כדרך לצמצום כוח האדם בענף הייצור והמסעדנות, ולחוות ורטיקליות שמשפיעות על עלויות שרשרת האספקה.

עו"ד טל קרפלוס דיבר על טרנד נוסף, UPCYCLING, שימוש חוזר משביח בפסולת ומוצרי לוואי של תעשיית המזון ושידרוגם למוצרים שיגיעו למדפים. ההערכה היא שכיום היקף בזבוז המזון בעולם מגיע ל-400 מיליארד דולר בשנה. בארה"ב בלבד מבוזבזים כ- 30%-40% מהמזון במהלך הייצור, ואדם ממוצע מייצר כחצי ק"ג פסולת מזון ביום. המגמה לשנים הבאות היא להגדיל תקציבים לפיתוח ולהסדיר רגולציה בתחום האפסייקלינג בתעשיית המזון.

עו"ד טל קרפלוס, שותף הייטק וקרנות סיכון, מוביל תחום ה- Foodtech במשרד שבלת צילום: אורן דאי

ממזון מתורבת ועד להפחתת טביעת רגל אקולוגית

בחלקו השני של הפאנל נשאל יהונתן ברגר, האם תחליפי מזון לבשר, ביצים וחלב יהפכו בקרוב לנחלת הכלל? לדבריו, אנו עדיין רחוקים מכך. מאז פרוץ המגפה בחודש מרץ השנה, נסגרו מפעלים רבים לעיבוד בשר, דבר שגרם לנזק לאורך שרשרת האספקה. בעקבות זאת אנו עדים לצמיחה בפיתוח של מוצרים היברידיים, חלקם מקורם במזון מן החי וחלקם מתורבת או מבוסס על מקורות מן הצומח. עם זאת, מרבית הצרכנים עדיין חוששים או לא מבינים לגמרי מהו מזון מתורבת המיוצר במצעי גידול, על כן תידרשנה עוד שנים לחינוך והסברה, לתהליכי רגולציה ואפיקי שיווק מותאמים להחדרת הנושא לשוק.

גופנה ליס-רובין נשאלה כיצד תשפיע התאמה אישית לצרכן על הרגלי התזונה שלנו ועל הדרך בה אנו צורכים מזון. גופנה סבורה שמדובר בתהליך ארוך טווח, המהווה חלק מנושא רחב יותר של WellBeing שכולל בריאות, כושר, הרגלי שינה ועוד. האתגר הינו להתאים לכל צרכן מכלול פתרונות שלם הנוגע לכל אספקט בחייו ולצפות מבעוד מועד את צרכיו. לנושאים כמו קדמה טכנולוגית, חקר DNA, מיקרוביולוגיה ומסחר אלקטרוני חלק חשוב בהאצת תחום התזונה המותאמת אישית.

הנושא הבא שעלה הוא תעשייה מתקדמת 4.0 והפוטנציאל הגלום בה לתעשיית המזון. לדבריה של אנה פרברוב, צריך לזכור ששינויים טכנולוגיים מתרחשים בקצב מתון והדרגתי. היא מנתה מספר דוגמאות, בהן למשל שימוש בלמידת מכונה (machine learning) ובניתוח דאטה לזיהוי פגמי ייצור ולחסכון במים בתהליכי ייצור, שיובילו להפחתת טביעת הרגל האקולוגית; שימוש בסנסורים להפחתת השיבושים בתהליכי תפעול ולצמצום ה-Down time; וכן שילוב תהליכי אוטומציה המאפשרים לייצר מגוון רחב יותר לצרכן תוך צמצום זמן הייצור והאספקה.

פאנל "מזון טכנולוגי"

שינוי התנהגות צרכנית והבנת השוק מחדש

בחלק השלישי של הפאנל נסקרו שינויים בהתנהגות צרכנית בעקבות הקורונה, כגון הזמנות טייק-אווי, בישול בבית, ומודעות למצבנו הבריאותי והנפשי. עלתה השאלה האם כל השינויים הללו מהווים תופעה חולפת או שהם כאן כדי להישאר? יהונתן ברגר סבור כי הקורונה הגבירה תהליכים שכבר התחילו בשנים האחרונות. אחד הגורמים המשפיעים בתחום הוא המדיה החברתית ששינתה את אופן ההסתכלות של הצרכנים על המזון ועל מה שהם מכניסים לגוף, והובילה לשינויים גדולים בקרב חברות ותאגידי ענק בתחום המזון. המשקיעים כיום בוחנים בזהירות מיזמים וסטארט-אפים בתחום המזון ומתמקדים בחדשנות טכנולוגית ולא בטרנדים חולפים.

אנה פרברוב התייחסה ליישומים של AI ו-MACHINE LEARNING בתעשיית המזון. היא הזכירה מודל משותף וחדשני של חברת פפסיקו עם סטארטאפ ישראלי שמסוגל לסייע בשיפור גידול יבול. טכנולוגיות כאלו מיושמות לצורך ניבוי וחיזוי סגירת ופתיחת מסעדות ורשתות מזון בתקופת הקורונה. חברות המזון כבר משתמשות באוטומטיזציה של מסמכים, חוזי SDA ותהליכים פנים ארגוניים נוספים.

בנושא של חדשנות פתוחה וגלובלית ציינה גופנה ליס-רובין שנדרשת הבנה אסטרטגית עמוקה של צרכי השוק ולקוחות הקצה. חזונה של חברת אסם להוביל את תעשיית המזון בישראל, בהתבסס על ניסיון, טכנולוגיה, גמישות מערכתית ושיטת TEST & LEARN וכן בחינת פיילוטים שמאפשרים לדעת מה רלוונטי במהירות מול צרכנים תוך בדיקת שוק מתמדת.

לסיכום הפאנל, העלה עו"ד קרפלוס שאלה זהה למשתתפים: מה צפוי להיות מונח על צלחתנו עוד 20 שנים מהיום? יהונתן ברגר סבור שהבשורה הגדולה הבאה נמצאת בתחום המזון המותסס, המוכר גם בתור פרמנטציה. זהו מזון שעובר תהליך ביוכימי על ידי מיקרואורגניזמים, מסוגל לפרק חלבונים קשים, מנטרל רעלנים ומייצר נוטריאנים. תעשיית המזון תשקיע ותייעל תהליכים אלו ותספק לצרכן מזון בריא יותר כתחליף למוצרים מן החי.

אנה פרברוב חוזה כי בעתיד הקרוב כמו גם ברחוק, תתמקד התעשייה בהקטנת ההשפעה הסביבתית של אריזות מזון, שימוש בפלסטיק 100% ממוחזר ובחומרים מתכלים לצד מגמות ירוקות נוספות.

גופנה ליס-רובין מסכמת בכך שכל הפיתוחים החדשניים ביותר שאנו מכירים נראו לנו פעם כמדע בדיוני, אפילו מסך טאצ'. על כן, כל רעיון שניתן כיום לדמיין, ניתן ליישום הלכה למעשה. הגורם המכריע היה ונותר בחירת התזונה שלנו, דרכי הקנייה וכן אופן ההכנה וההגשה.

הפאנל הבא שתקיים שבלת יעסוק בעתיד הפינטק והפיננסים, יתקיים ביום שלישי, 22 בדצמבר. לרישום לחצו כאן >>