האם קווין דוראנט יוכל לחזור מהפציעה בגיד אכילס?
דוראנט שיחק השבוע לראשונה אחרי 552 ימים מחוץ למגרשים בגלל קריעת גיד אכילס. האם יצליח להיות 95% מדורנאט שהיה פעם? זו שאלת 164 מיליון הדולר בעונת ה-NBA הקרובה
ב-2013 שישה אורטופדים ורופאי ספורט פרסמו מאמר ב-American Journal of Sports Medicine על פציעות שחקני NBA בגיד האכילס. מחקר בנושא כל כך נישתי הוא תמיד בעייתי במעט בגלל המדגם הקטן. עם זאת, הרופאים אספו דאטה מ-18 שחקנים שקרעו את גיד אכילס שלהם בין 1988 ל-2011. הם חישבו את שנות המשחק במקצוע ובליגה של השחקנים, פרופיל בריאותי והתנהגותי, גיל, משקל, מאסה ועוד כדי להשוות ולנרמל בין מה שהשחקן היה לפני פציעתו ומה שהיה אחריה.
- "כל אחד היה רוצה שחקן כמו דוראנט"
- מייקל ג'ורדן - עדיין מותג העל הגדול מכולם בכדורסל
- משפחת ווריירס תילחם עד הסוף עבור קווין דוראנט
הם השתמשו בנתון PER (מדד היעילות) לפני הפציעה ושנתיים אחרי הפציעה. ואז השוו בין השחקן שנפצע לשחקנים דומים לו שלא נפצעו.
אלו הממצאים המדאיגים מאוד מבחינת שחקנים כגון קווין דוראנט, שקרעו את גיד אכילס שלהם ולא שיחקו כדורסל מקצועי יותר מ-550 ימים. הפרשנים המובילים בארה"ב טוענים שאם "דוראנט יכול להיות 95%, 85%, 80% מדוראנט שהיה, אז ברוקלין תהיה מועמדת לאליפות" - אבל האם זה אפשרי?
מה אומר המחקר? הפציעה התרחשה - בממוצע - אצל שחקנים בני 29.7 עם ניסיון של 7.6 שנים בליגה בממוצע. כ-39% מהשחקנים לא חזרו לשחק בליגה. כ-16% חזרו לעונה אחת. כ-45% חזרו ליותר משנתיים אבל בשנים הללו פספסו כ-35% מהמשחקים של קבוצותיהם.
ה-PER שלהם הצטמצמם ב-4.57 נקודות - שזה ההבדל בערך בין אנתוני דיוויס לאנדרה דראמונד או ההבדל בין העונה האחרונה של קווין דוראנט לעונת 2018/19 של דמאר דהרוזן. זה לא רע להיות דהרוזן אבל זה לא קווין דוראנט.
פציעה חמורה יותר מכל פציעה אחרת
למה האכילס כל כך משמעותי? מדובר בגיד שנמצא בחלק האחורי של הרגל. הוא הגיד העבה והחזק ביותר בגוף האדם ומועברים בו כוחות שנוצרים בשרירים לעצמות. הוא מאגד חמישה ראשי שרירים לעצם העקב ונתון לעומס רב במהלך תנועה. לפי החישובים, הוא סופג כוחות גדולים - פי 6 או 8 משקל הגוף והכרחי לפיזור האנרגיה בנחיתה מקפיצות.
הגיד הזה מפותל ומסובך בגלל שהוא התחברות הגידים מהשרירים (שריר הפלנטריס, שריר הסובך ושריר הסוליה) ואלו פועלים באמצעות הגיד המחובר לעצם העקב ומייצרים תנועת כפיפה של כף הרגל והקרסול.
כשספורטאי קורע את הגיד הזה הוא מרגיש מכה בעקב. הכאבים הם קשים מאד ואז אי אפשר להזיז את הרגל. מדובר בפציעה המבהילה ביותר עבור ספורטאים ואלו שחוזרים מהפציעה הזו טוענים, לא פעם, שהם מרגישים כאילו הם צריכים לרוץ בעלייה או בבוץ. הם מרגישים שהם עובדים קשה יותר בשביל התנועה ומאבדים את "הנפיצות" והכוחות בתנועה שלהם. היו שחקנים שתיארו את הגיד שלהם כמו גומיה שאיבדה את הגמישות שלה.
בשנים האחרונות, בזכות התקדמות רפואית וטכנולוגית, הפציעה שפעם חיסלה קריירות - קריעת הרצועות הצולבות (ACL) - הפכה לכזו שאפשר להתאושש ממנה. קייל לאורי, זאק לווין ודנילו גאלינרי הם שלושה מתוך מספר לא קטן של שחקנים שחזרו מהפציעה הזו ברמה סבירה בהחלט ואף הצליחו להשתפר. ואולם, ההיסטוריה של פציעות גיד אכילס היא הרבה יותר אכזרית. מלבד דומיניק ווילקינס, שנפצע בגיל 21, אף אחד לא ממש הצליח לשחזר את ביצועיו אחרי קריעת האכילס - בטח אחרי גיל 30: מהמט אוקור, איזייה תומאס, פטריק יואינג, רודי גיי, קובי בראיינט - כולם נפצעו בגיל 30+ והפציעה סימנה את סופם כשחקנים ברמה הגבוהה ביותר.
האם קווין דוראנט - פריק של הטבע ושחקן עם מבנה גוף ייחודי ויכולות נדירות - יכול להתגבר על הפציעה הזו בגיל 32? זו שאלת 164 מיליון הדולר בעונת ה-NBA הקרובה.