דרישה להשעות את עו"ד אילנה סקר מהוועדה לבחירת שופטים

בעקבות חשיפת “מוסף כלכליסט" על כך שעו"ד אילנה סקר, חברה בוועדה לבחירת שופטים, מייצגת לקוחות במאות תיקים לכאורה בניגוד לאיסור בחוק — הועברו בימים האחרונים לפחות שתי פניות לשר המשפטים אבי ניסנקורן בדרישה להשעות אותה מהוועדה לבחירת שופטים.  

את המכתב הראשון שלח עו"ד שחר בן מאיר, שציין כי בכוונתו לעתור לבג"ץ אם השר יימנע מלפעול בנושא. המכתב השני הוא של התנועה לטוהר המידות, באמצעות עו"ד בעז ארד. גם היא מציינת כי במידה שהשר ידחה את בקשתה, יש לראות בפנייה "מיצוי הליכים" כלומר ניתן להגיש עתירה לבג"ץ בלא צורך בפנייה נוספת.

בחודשיים האחרונים נחשפו ב"כלכליסט" ניגודי עניינים חמורים לכאורה בהם היתה נתונה עו"ד סקר, המכהנת מאז ינואר 2015 כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. באוקטובר נחשף כי סקר ישבה בוועדת משנה שקידמה את מועמדותה לשיפוט של בכירה בחברת כלל ביטוח, עו"ד צילי נוה, וזאת מבלי שחשפה כי כמה חודשים קודם לכן החלה לקבל לטיפולה תיקים מכלל ביטוח. עד היום קיבלה סקר מכלל מאות תיקים. בעקבות חשיפת “כלכליסט” הסירה נוה את מועמדותה לשיפוט, אך סקר לא הסירה את מועמדותה לקדנציה נוספת בוועדה לבחירת שופטים. לאחר שאיש לא התמודד מולה על התפקיד, הוכרזה סקר על ידי לשכת עורכי הדין כנציגה עד ינואר 2024.

בשבוע שעבר נחשף ב”כלכליסט” כיצד במקביל לכהונתה בוועדה מנהלת עו"ד סקר פרקטיקה עשירה של ייצוג לקוחות בבתי משפט, זאת למרות שסעיף 53א לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על חבר בוועדה לבחירת שופטים לייצג לקוחות בבתי משפט. כך בין היתר נחשף כי עו"ד סקר מייצגת לקוחות בפני רשמים ושופטים שחלקם ממתינים לקידום, ושעניינם ידון בוועדה לבחירת שופטים, בה היא חברה.

“שיטה הנמשכת שנים”

במכתב ששלח עו"ד בן מאיר לשר ניסנקורן הוא הפנה מעבר ללשון חוק לשכת עורכי הדין, גם לעתירה לבג"ץ שהגיש עו"ד אבי שינדלר לפני שלוש שנים, נגד הופעות משרדו של עו"ד אפי נוה בפני שופטים, בעת שהיה חבר בוועדה. באותו מקרה השופט העליון יצחק עמית הבהיר שהאיסור חל רק על חבר הוועדה עצמו ולא על שותפיו למשרד. בן מאיר מציין כי מלשון החוק וגם מאותו פסק דין בבג"ץ "ברור שנאסר על חבר ועדה לייצג בבתי משפט, למעט בית המשפט העליון".

שר המשפטים אבי ניסנקורן, עו”ד שחר בן מאיר ועו”ד אילנה סקר צילומים: אלעד מלכה, אריאל שורסטר

בן מאיר צירף לעיונו של השר עשר דוגמאות בהן עו"ד סקר חתומה על כתבי בית דין, מייצגת ומוסרת הודעות בבתי משפט שונים במדינה. "האמור נעשה תוך הפרה בוטה וגסה של הוראות חוק לשכת עורכי הדין". הוא ציין כי הפגם המשמעותי בהפרת החוק אינו רק עניינה של לשכת עורכי הדין, אלא "מדובר במשולש נורמטיבי הכולל מלבד חוק לשכת עורכי הדין גם את חוק יסוד השפיטה ואת חוק בתי המשפט".

לדברי בן מאיר, “כאשר חברת הוועדה לבחירת שופטים פועלת בניגוד להוראות סעיף 53א לא פעם אחת אלא מספר רב של פעמים, לא במקרה אחד ולא בתיק אחד אלא במספר רב של תיקים, לא כשגגה אקראית אלא כשיטה ברורה הנמשכת משך שנים לא מעטות, בו בזמן שהיא חברה בוועדה לבחירת שופטים, המדובר בפגיעה משמעותית ביסוד מערכת המשפט ובאמון הציבור במערכת המשפט".

בן מאיר מוסיף כי "ברור ונעלה מכל ספק כי עו"ד סקר חצתה במודע את הגבול שהציב המחוקק, ולא רק השותפים שלה מופיעים בבתי המשפט, אלא היא עצמה בדרך של הגשת כתבי בית דין, חתימה עליהם, מסירת הודעות והסכמות לבית המשפט ועוד".

הפרת הוראה זו, טוען בו מאיר, הציבה את סקר "בניגוד עניינים חמור ומובנה ביחס לחברות שלה בוועדה לבחירת שופטים, שכן בניגוד לחוק היא המשיכה להופיע בפני בתי משפט שונים בישראל. בכך היא פגעה ועדיין פוגעת בטוהר הליך בחירת השופטים בישראל", ומסכם כי "עו"ד סקר אינה יכולה להמשיך להיות חברה בוועדה ויש להורות לה להשעות את עצמה". בן מאיר ציין כי ככל שהשר ידחה את הפנייה, הרי שיש לראות בפנייה משום מיצוי הליכים טרם פניה לערכאות מתאימות.

שלשום הועברה פנייה נוספת לשר המשפטים בנושא, הפעם על ידי התנועה לטוהר המידות. המכתב הופנה גם לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולמרכזת הוועדה לבחירת שופטים, וכן לגורמים בלשכת עורכי הדין. התנועה לטוהר המידות באמצעות עו"ד בעז ארד פנתה כבר בעבר לשר המשפטי בעניינה של סקר, וזאת בעקבות חשיפת “כלכליסט” בפרשת צילי נוה. התנועה ציינה כי כבר בקשר לפרשה זו "פגעה עו"ד סקר באמון הציבור בוועדה ומקומה לא יכירנה בשורותיה".

בנוסף התנועה הפנתה לפרסומים נוספים בעבר בקשר לסקר ולמשל של העיתונאית שרון שפורר, שחשפה כי סקר היתה נתונה בניגוד עניינים חמור מול ראש הלשכה הקודם אפי נוה, על רקע תיקי בוררויות שהוא העביר לטיפולה, מה שעלול היה להשפיע על שיקול דעתה בתפקידה כחברת הוועדה. בנוסף נטען כי סקר היתה בניגוד עניינים על רקע מינוי השופטת אושרית הובר היימן.

בקשר לחשיפת “כלכליסט” האחרונה טוענת התנועה כי חרף האיסור המוטל על סקר כחברת ועדה - מזה מספר שנים היא ייצגה לקוחות בבתי משפט במהלך כל השנים בהן כיהנה בוועדה. "חשוב להדגיש כי היצוג בבתי משפט, בפרט בתביעות אזרחיות, אינו מתמצה בהופעות בפני השופטים או הרשמים. עיקרו של הייצוג הוא בהגשת כתבי בית דין, לרבות כתבי תביעה, הגנה, תשובה, בקשות, תשובות לבקשות, עיקרי טיעון וסיכומי טענות. רק חלק קטן של הייצוג בהליכים אזרחיים מתבטא בהופעה של עורך הדין בפני בית המשפט, בין בקדמי המשפט ובין בישיבות לשמיעת עדים או השמעת סיכומים בעל פה".

התנועה מדגישה כי האיסור הקבוע בחוק אינו רק על הופעה בפני בית המשפט אלא על ייצוג בכלל. גם במכתב זה מובאות דוגמאות למסמכים עליהם חתמה סקר והליכים שייצגה בהם. "עו"ד אילנה סקר הפרה במודע ובריש גלי את הוראות חוק לשכת עורכי הדין", טוענת התנועה, “ובכך נטען כי הראתה שהיא פסולה מלכהן כחברה בוועדה הבוחרת את שופטי ישראל”. על כן ביקשה התנועה כי שר המשפטים יודיע ללשכת עורכי הדין ולעו"ד סקר שלא תוכל להשתתף עוד בדיוני הוועדה ועליה להשעות את עצמה, וככל שימנע מלעשות זאת, נכתב, התנועה שומרת על זכותה לעתור לבג"ץ ויש לראות במכתב כמיצוי הליכים טרם הגשת עתירה.

פתאום שמה של סקר הוסר

בינתיים אף גורם רשמי לא מסר תשובה כלשהי למכתבים, אולם מבדיקת “כלכליסט” עולה כי בימים האחרונים החלה עו"ד סקר להשמיט את שמה כמייצגת במסמכים שהוגשו לבית המשפט, כך שרק שותפתה (שהיא גם אחותה) עו"ד אורה הולט רשומה עליהם. כך לדוגמה בתיק שנפתח ביוני 2020, במסגרת כתב תביעה שהגישה חברת הביטוח מנורה. במועד פתיחת התיק נכתב בכותרתו כי מנורה מיוצגת בידי "עוה"ד אילנה סקר ו/או עוה"ד אורה הולט" וגם בסעיף הראשון של כתב התביעה צוין שמה של סקר כמייצגת.

אלא שבימים האחרונים הגיש משרד סקר בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ושמה של סקר הוסר לחלוטין. בראש העמוד נכתב כי מנורה מיוצגת "על ידי עוה"ד אורה הולט ואח’" גם ביתר המסמכים הנלווים שצורפו לא היה זכר לשמה של עו"ד סקר.

מעו”ד אילנה סקר ומשר המשפטים אבי ניסנקורן לא התקבלה תגובה.