חופשות, שכר שווה ובונוסים - מעסיקים, זה מה שחשוב שתדעו לקראת סוף 2020

שנת 2020 הסוערת עומדת להסתיים וכמו בכל שנה מעסיקים צריכים להתכונן לסוף השנה האזרחית אבל השנה בנוסף לאתגרים הרגילים, יש אתגרים ייחודיים שהביאה עימה מגיפת הקורונה. עובדים לא ניצלו ימי חופשה כמו בשנים קודמות, סוגיית ימי הבידוד קיבלה סוף סוף מענה בכנסת ובנוסף (ובלי קשר לקורונה) חוקק חוק שכר שווה לעובד ולעובדת. אם אתם מעסיקים עובדים, אלה הדברים שחשוב שתדעו לקראת סוף השנה האזרחית:

חופשה

חופשה שנתית היא זכות קוגנטית המגיעה לכל העובדים בהתאם לחוק. במקרים רבים, העובדים לא מספיקים לנצל את מלוא מכסת החופשה במהלך שנת העבודה. ענין זה נכון בוודאי בתקופת הקורונה, כאשר עובדים לא לקחו כמעט חופש, ולכן ימי החופשה נצברו עוד יותר מכרגיל.

הצטברות של ימי חופשה לא מנוצלים מהווה נטל כלכלי על המעסיק, שצריך להיות ערוך לכך שבעת סיום עבודתו של העובד הוא יצטרך לשלם לו את שווים של כל ימי החופשה הצבורים והלא מנוצלים. בשל כך, מעסיקים רבים מגבילים את אפשרות הצבירה של ימי החופשה של עובדיהם. צריך לזכור, שחופשה היא זכות שנקבעה בחוק כדי שהעובדים יוכלו לנוח ולהתאוורר מהעבודה, מבלי שתהיה להם דאגה כלכלית. ימי חופשה אינם קופת חיסכון, אלא מיועדים להיות מנוצלים בפועל.

עו"ד שירה להט צילום: יורם רשף

החוק מחייב את המעסיקים לנהל פנקס חופשה שבו יתועדו כל ימי החופשה הנצברים והמנוצלים של העובדים; והוא גם מחייב את המעסיקים לפרט מדי חודש בתלוש השכר של העובד את מספר הימים שנצברו לזכותו ושנוצלו על ידיו בחודש השכר הרלבנטי, ושעומדים לזכותו בסך הכל במצטבר.

הקושי מתעורר כאשר מעסיקים אינם מקפידים לעדכן בתלוש השכר של העובד את מגבלת צבירת החופשה. התוצאה היא מצג של המעסיק לעובד, לפיו צבורים לזכותו יותר ימים ממה שהמעסיק במקור התיר לצבור. מאחר ותלוש השכר נערך על ידי המעסיק, קבעו בתי הדין לעבודה כי תלוש שכר מהווה דרך כלל ראיה לאמיתות תוכנו. כלומר, מעסיק אשר מציג בתלוש השכר צבירת חופשה מעבר לזו שהוא התיר בהסכם העבודה או בנוהל, בעצם מגלה את דעתו כי הוא הסכים לחריגה ולצבירה מעבר למכסה שנקבעה על ידיו.

סוף השנה הוא הזדמנות חשובה לוודא כי יתרת הצבירה הרשומה בתלוש תתעדכן בהתאם להגבלות שקבע המעסיק. ובהתאם, התלוש של תחילת השנה הבאה, יעודכן, וישקף את מכסת הצבירה הנכונה. מעסיקים לא יכולים למחוק את ימי החופשה שהם איפשרו עד עכשיו לצבור, ללא התרעה לעובדים, וכדאי לדרוש מהעובדים לצאת לחופש ולאפשר להם תקופה נוספת של חודש-חודשיים גם בתחילת השנה הבאה לנצל את הימים הרבים שנצברו לפני שמוחקים אותם.

בונוסים שנתיים

מעסיקים רבים נוהגים לשלם לעובדיהם בונוס שנתי, אשר משולם לעיתים בשכר האחרון של השנה הקלנדרית, ולעיתים בתחילת השנה הבאה. בכל המקרים, חשוב לשים לב שכדי שהבונוס לא ייחשב כחלק מהשכר של העובד לצורך תשלום תנאים נלווים כמו פיצויי פיטורים, יהיה מדובר בבונוס אותנטי כהגדרתו המשפטית.

כאשר בתי הדין לעבודה באים לבדוק את מהותו של תשלום מסוים, השם שבו כונה התשלום אינו הגורם המכריע. בונוס אמיתי, הוא תשלום שביסודו הוא מרכיב של שכר עידוד, הוא תשלום חד פעמי, המותנה בתנאי או במצב, והוא אינו תשלום המובטח אוטומטית מראש. מרכיב חשוב בזיהויו של בונוס אמיתי הוא מרכיב שיקול הדעת. הבונוס צריך להיות תשלום חד פעמי המשולם בהתאם לשיקול דעתו של המעסיק, להבדיל מתשלום חודשי קבוע או תשלום של עמלות המחושבות לפי הפדיון.

הפקדות לקופות

לעיתים קורה כי מעסיקים מתעכבים עם העברת התשלומים לקופות הגמל השונות (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, וכו'). לעיתים זה קורה כי העובד טרם העביר את פרטי הקופה אליה הוא מבקש שיבוצעו ההפקדות; לעיתים כי סוכן הביטוח של המעסיק טרם הספיק להיפגש עם העובד או להחתימו על הטפסים הנדרשים; ולעיתים עקב קשיים כלכליים של המעסיק.

חשוב לדעת כי השלמת הפקדות לקופות הגמל יכולה להיעשות רק בשנה הקלנדרית בה היו ההפקדות המקוריות אמורות להתבצע. כלומר, הפקדות בגין חודשי עבודה בשנת 2020 יכולות להיעשות רק עד המועד האחרון לביצוע ההפקדות בגין דצמבר 2020 (במהלך ינואר 2021). לאחר מכן לא ניתן יהיה להשלים את החוסר בגין 2020, וההפקדות יצטרכו להיעשות בגין שנת 2021, ענין אשר יכול ליצור לעובד קושי מבחינה מיסויית ומבחינת הזכויות בקופות. לכן חשוב לבצע את ההפקדות בגין 2020 לפני תום השנה הקלנדרית.

שכר שווה

השנה עבר בכנסת תיקון לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת, שקבע שמעסיקים גדולים יהיו חייבים לפרסם בשנה הבאה דוחות ומידע לגבי השכר בחברה, ובפרט פערי השכר בין גברים ונשים. החוק מחייב את המעסיקים לפרסם סטטיסטיקות מסוימות לפי תפקיד, דירוג, ושכר. הדוח הראשון שעל המעסיקים האלה לפרסם צריך להיות ביוני 2022 לכל המאוחר. זה נראה רחוק, אבל צריך לזכור שהמידע שהדוח הזה יתייחס אליו הוא מידע מהשנה הקודמת למועד פרסום הדוח, ולכן כדאי כבר עכשיו לערוך בדיקה עצמית ולהבין איך הדוח הזה הולך להיראות.

שימוע לעובדי קבלן

חובת שימוע לעובד קבלן: בית הדין פסק שבמקרה של עובד קבלן המועסק תקופה ממושכת אצל המעסיק בפועל, יהיו נסיבות בהן כשהמעסיק בפועל יבקש להפסיק את העסקתו של עובד הקבלן, גם הוא יצטרך לערוך לו שימוע. כלומר, לא רק הקבלן, שהוא מהעסיק של עובד הקבלן, אלא גם מי שנהנה משירותיו ושאצלו מוצב עובד הקבלן. זה לא חל על כל עובדי הקבלן ולא בכל המקרים, והמקרה אשר נדון בבית הדין הוא מקרה ייחודי, של עובד שהוצב משך שנים רבות אצל אותו המעסיק, הוצע לו להיקלט כעובד המעסיק אך הוא סירב, והעילה להפסקת הצבתו היתה טענות לגבי התנהגות אישית לא תקינה (זיוף מסמכים). אז למרות שמדובר בנסיבות חריגות, כדאי לנצל את ההזדמנות ולוודא שאנחנו נוהגים כדין עם עובדי הקבלן שמוצבים אצלנו, מבחינת שמירה על זכויותיהם. אפשר גם לנצל את ההזדמנות לבדיקה, האם יש עובדי קבלן שמוצבים אצלנו משך זמן רב וכדאי לקלוט אותם כעובדי המעסיק.

תלוש שכר, ארכיון צילום: עטא עיווסאת

ימי בידוד

אחרי ש"הוציאו את הנשמה" למעסיקים, עבר בכנסת סוף סוף חוק שהסדיר את נושא דמי הבידוד. החוק קבע שהמדינה המעסיקים והעובדים יישאו כולם בנטל, בחלקים שונים. בגין יום ההעדרות הראשון העובד לא זכאי לתשלום, אך הוא יכול לבחור לזקוף את ההעדרות על חשבון ימי החופשה שלו. בגין יתרת הימים, יקבל העובד תשלום שהווה לדמי מחלה ממעסיקו. המעסיק יוכל לנכות עד 4 ימי מחלה מהימים הצבורים של העובד. המעסיק יוכל לקבל שיפוי מהמדינה בגין חלק מדמי הבידוד שילם. חשוב לשים לב שתנאי לקבלת השיפוי מהמדינה, הוא שהעובד מילא את טופס הצהרת הכניסה לבידוד באתר של משרד הבריאות. בנוסף, אפשר יהיה לתבוע את השיפוי רק מפברואר 2021.

התוצאה היא שמי שיש להם ימי מחלה צבורים, יצטרכו "לבזבז" אותם בגלל הבידוד. מי שאין להם- בכל זאת יקבלו את אותו התשלום.

מי שנדרש להיכנס לבידוד בגלל נסיעה לחו"ל (שלא לצרכי עבודה), לא יהיה זכאי לדמי בידוד, אך עדיין יהיה חייב להיכנס לבידוד בהתאם להוראות משרד הבריאות. המשמעות היא שעובד שמבקש ממעסיקו אישור לחופשה בחו"ל, בעצם מבקש גם להעדר אח"כ מהעבודה למשך תקופת הבידוד, במידה והוא נוסע למדינה המוגדרת כאדומה.

הכותבת היא שותפה ומומחית בדיני עבודה ממשרד יגאל ארנון ושות'