פרופ' שעשוע בראיון לנשיא סמסונג העולמית: "הנהיגה האוטונומית תשנה את העולם בו אנו חיים"
טכנולוגית קישוריות, מערכות אוטונומיות ומודלים עסקיים חדשניים, מובילים את תעשיית הרכב והתעבורה אל סיפה של מהפכה. השינויים הללו עשויים להגדיל את היקף השוק בו פועלת התעשייה בסכום העולה על טריליון דולר במהלך העשור הקרוב ולהפחית באופן דרסטי את מספר תאונות הדרכים, שכיום נחשבות לאחת מעשרת הסיבות המובילות למקרי מוות ברחבי העולם
המייסד השותף, מנכ"ל ונשיא מובילאיי, הפרופ' אמנון שעשוע, מאמין כי טכנולוגיית תעבורה חדשה זו עומדת לשנות באופן מהותי את החברה בה אנו חיים. נושא זה אף עמד במרכזו של ראיון שנתן ליונג סון (Young Sohn) נשיא ומנהל האסטרטגיה של סמסונג אלקטרוניקה, במסגרת סדרת הראיונות "הגל הבא" שעורך סון עם דמויות מעוררות השראה מרחבי העולם.
לצפייה בראיון המלא >>
האתגר של תעשיית הרכב: תחכום ודיוק
"עד היום", מסביר שעשוע, "היו שתי קטגוריות מובחנות של מוצרים עליהם הסתמכנו. הקטגוריה הראשונה היא מוצרים מורכבים ומתוחכמים מאד בהם לא ניתן להימנע מפגמים אקראיים, ועל כן אנו סובלים וממשיכים לחיות איתם. לדוגמה, סמארטפונים או מחשבים, אשר יכולים לעבד ולהפיק כמויות עצומות של מידע, אולם גם פגיעים לתקלות, פריצות ווירוסים. הקטגוריה השנייה כוללת מוצרים שהם פחות מורכבים אולם חייבים לבצע משימות בצורה מדויקת ואמינה. מטוסים, לדוגמה, עושים דבר אחד טוב מאד וכמעט ללא מקום לשגיאות".
לדבריו, "מכוניות אוטונומיות מייצגות שילוב שטרם היה כמותו של שתי הקטגוריות האלה. נהיגה אוטונומית מבוססת על תוכנה המתקדמת מסוגה, ניתוח אנליטי של הנתונים, בינה מלאכותית וחומרה. אך כמו במטוסים, כל אלה חייבים לתפקד ללא מקום לכישלון. לשלב יחד את שני המאפיינים האלה - זהו אתגר עצום שתעשיית הרכב תהיה חייבת לעמוד בו".
רכבים אוטונומיים חייבים לקבל החלטות מהר ובאמינות
על רקע זה, שעשוע מונה את המכשולים השונים עליהם צריכים המהנדסים להתגבר כאשר הם מפתחים מכוניות הנוהגות בעצמן. ראשית, הקריטריונים עבור תהליך קבלת ההחלטות של הרכב חייבים לעבור סטנדרטיזציה ועל הרגולטורים להסכים על הגדרות ברורות למהי פזיזות ומהי לזהירות. אחרי הכל, הרכב האוטונומי יכול להבין זהירות אך ורק כשהיא מתבססת על כללים ברורים שאחריהם ניתן לעקוב בעקביות.
נקודה נוספת שיש להבהיר היא כיצד יזהו הרכבים האוטונומיים את סביבותיהם ואיך יוכלו לעבד נתונים מהר מספיק. על מנת לעשות זאת, מובילאיי משתמשת בשתי מערכות נהיגה עצמית נפרדות: האחת מבוססת על מצלמה בלבד ואחת המתבססת על חיישני רדאר ולידאר .(LiDAR) שתי תת מערכות אלה ישולבו בסופו של דבר ברכב אוטונומי אחד שיש לו למעשה שתי מערכות נהיגה עצמית מלאות בתוכו, על מנת להבטיח סיכוי נמוך מאוד לכשל בכל רגע נתון.
המייסד השותף, מנכ"ל ונשיא מובילאיי, פרופסור אמנון שעשוע צילום: יונתן הפנר
השלב הבא: מונית רובוטית או בקיצור- רובוטקסי
למרות שפיתוחם של כלי רכב אוטונומיים התקדם מאד עד היום, עדיין ישנם צעדים חשובים לעשות על מנת לקחת את תעשיית הרכב האוטונומי ממצב של שוק נישה לעבר ייצור המוני. שעשוע מאמין כי המונית הרובוטית מהווה צעד אטרקטיבי בדרך להפוך להיות מוצר צריכה המוני וזאת בשל שלוש סיבות טובות:
ראשית, בשעה שהוספת מערכת נהיגה עצמית מלאה לרכב פרטי תוסיף לו עלות משמעותית, הרי שהכנסת מערכות נהיגה עצמית לרשתות של הסעות או תחבורה ציבורית, יהפכו את העלות לברת השגה הרבה יותר. כך למשל, חברת תחבורה ציבורית תוכל להחזיר את ההשקעה בטכנולוגית נהיגה עצמית משום שבטווח ארוך חברה כזו תוכל להעסיק פחות נהגים ותוכל לעשות שימוש בתובנות מבוססות נתונים כדי לעשות אופטימיזציה של צי כלי רכב, בהתאם לדרישה לרכבים בפועל.
שנית, השירות נתון לשינויים גיאוגרפיים. המונית הרובוטית אינה חייבת בהכרח לנהוג לכל מקום. בית העסק יכול לפעול גם אם שירות זה זמין רק במיקומים מסוימים.
ולבסוף, מנקודת מבטה של הרגולציה, קל יותר לבצע פיקוח על צי רכבים מסוים מאשר על מוצר צריכה שזמין בכל מקום, בוודאי כצעד בדרך להתאמת הרגולציה לשימוש צרכני המוני של רכבים אוטונומיים.
לא רק רכבים אוטנומיים: ראיית מחשב מוסיפה ערך גם בתחומים נוספים
מובילאיי מפתחת גם ראיית מחשב, המהווה את טכנולוגיית הבסיס לנהיגה אוטונומית. אולם לפיתוחים טכנולוגיים אלה ישנם גם שימושים אחרים, כמו למשל, תמיכה באנשים עיוורים או כבדי ראייה. שעשוע הבין זאת כבר בשלב מאד מוקדם, מה שהביא אותו להקים לפני עשר שנים גם את חברת אורקם (OrCam), בנוסף למובילאיי. אורקם מפתחת מצלמות ניידות קטנות וחכמות המסוגלות לקרוא טקסט מודפס או דיגיטלי מכל משטח בזמן אמת, כמו גם לזהות פנים, מוצרים ושטרות.
טכנולוגיות אלה נמצאות כיום בחיבור שבין ערך עסקי, ביקוש צרכני ועשייה למען הזולת. כפי שעולה מהדיון שקיימו פרופ' שעשוע ונשיא סמסונג יונג סון, הרי שלטכנולוגיות אלה ישנו פוטנציאל אדיר לשפר את איכות חייהם של בני אדם רבים, כל עוד נגלה יכולת התמדה להמשיך ולפתח אותן ואת החוכמה להשתמש בהן בדרך נכונה.
